יריב הסטודנט: קונג פו, גיטרה ובישול

סטודנט השבוע שלנו נסע לאמסטרדם בשביל המוזיאונים ועמד בפני הפיתוי של הקופי-שופס. הוציא תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי אבל עשה סיבוב פרסה אל עבר לימודי התקשורת, מקצוע ממנו הוא גם מתפרנס. הוא אמנם מרגיש את פערי הדורות בינו לבין הסטודנטים הצעירים, אבל זה לא מונע ממנו להנות מהלימודים ולהרגיש במקום הנכון. תכירו את יריב צור שור

מורן רגבפורסם: 26.06.14 , 21:42

בכיתה ב' הגורל של יריב כבר נקבע: במסגרת אבחון שהוא ביצע נאמר לו שהוא יהיה עיתונאי כשיהיה גדול. לקח לו כמעט 30 שנה עד שהוא התעשת על עצמו. בדרך הוא הוציא תואר בהיסטוריה וחינוך בלתי פורמלי עד שפנה ללימודי התקשורת. בזמנו הפנוי הוא מבשל ומצייר פורטרטים.

עוד סטודנטים במדור סטודנט בשבוע בערוץ הלימודים :

עלתה מבוליביה, דוקטרנטית לחקלאות. תכירו

שאולי שארף מבר-אילן: גם סטודנט, גם מרצה

בדרך לקריירה שנייה: לומד הוראה בגיל 44

שם: יריב צור שור

מגורים: רמת-גן, עם אמא וחתולה. אני בן יחיד, ואבי היה חולה בשלוש השנים האחרונות. עד פטירתו סייעתי בבית כלכלית ונפשית. המצב בישראל הוא לא כזה מזהיר שאני יכול לשלם 5,000 שקל הוצאות מחיה בחוץ, לעבוד וללמוד. חלק מהאג'נדה החברתית שלי היא לפעול לשיפור המצב בישראל בתחום הכלכלי והחברתי.

גיל: 35

זוגיות: אומרים שאני נשוי לעבודה. כשאני אמצא את הבחורה הנכונה אני אדע את זה, זה לא עניין של גיל.

לימודים: סיימתי תואר ראשון בהיסטוריה כללית וחינוך לא פורמאלי באוניברסיטת בר-אילן. עבדתי כ-4 שנים בפנימיות, במסגרות קידום לנוער ובמתנ"סים. היה סיפוק, אבל כלכלית זה היה מאכזב מאוד, אז עשיתי הסבה.

כעת לומד לתואר ראשון בתקשורת במכללה האקדמית נתניה. הבדיחה הכי גדולה היא שכשהייתי בכיתה ב' שלחו אותי לאבחון במכון שבודק אינטלגנציה ובין השאר בודק ייעוד מקצועי. כבר שם חזו שהתחום שלי הוא תקשורת, עם דגש על עיתונות. עשיתי סיבוב מאוד גדול עד שהגעתי לזה.

למה בחרתי ללמוד: רציתי שינוי בקריירה כי הרגשתי שאני לא ממצה את הפוטנציאל שלי. הגעתי לתקשורת מתוך רצון להשפיע. יש את הקלישאה הזו, שאם שינית עולם אחד כאילו שינית עולם ומלואו. אבל הרגשתי שאני רוצה להשפיע בקנה מידה רחב יותר. לכן, אחרי שאסיים את התואר אני מתכוון להמשיך וללמוד לתואר שני בתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית. אני רוצה להיות מהאנשים האפורים שעומדים מאחורי המצביאים הגדולים ומכניסים להם את המילים לפה.

הדבר שאני הכי נהנה ממנו בלימודים: הניסיון המעשי שאני צובר תוך כדי הלימודים. השנה לקחתי חלק בפרויקט מצוינות, שנבחרים אליו רק 10 אנשים מהמסלול. במשך שנה עבדנו ליצירת קמפיין פרסומי לצריכת מופחתת של פלסטיק, כדי לשמור על החופים ישראל. השקעתי שעות רבות, אבל הרגשתי שאני לומד ומתקדם מאוד מבחינה פרקטית.

מילה טובה על המכללה: ברמה האישית הרגשתי יחס חם מאוד ואישי. אבי היה חולה במשך כל לימודיי, וכשהוא נפטר המרצים מאוד חיממו לי את הלב כשהגיעו לנחם, ונתנו לי תמיכה שהיא ממש לא ברורה מאליה. ברמה המקצועית, הלימודים מאוד מעשיים וכוללים חדרי עריכה, אולפני רדיו וטלוויזיה, ועבודה עם אנשים מהתעשייה.

יריב צור שור מפגין ביצועים גבוהים(באדיבות יריב צור שור)

מה הייתי משנה במוסד האקדמי שלי: מי שרוצה ללכת לכיוון מחקרי בתואר שני, מגיע עם חיסרון מסוים, בהשוואה למי שלמד תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטה. הפטור שקיבלתי מקורס באנגלית במכללה לא מוכר באוניברסיטה, ואני אדרש להשלמות של קורסים באנגלית. בנוסף, הייתי מוסיף יותר את האפשרות של מחקר. המכללה מאוד שמה דגש על הצד הפרקטי, כיוון שמרבית הסטודנטים לא ממשיכים למחקר אקדמי. אני חושב שצריכה להיות אפשרות, לפחות ברמה פרטנית, שתכין את הסטודנטים יותר לקראת מחקר אקדמי.

הקושי בלימודים: בתור סטודנט מבוגר, פער הגילאים הקשה עלי. השקפת העולם של הסטודנטים הצעירים לא תמיד הייתה כמו שלי. הפער היה של כ-10 שנים, אבל לפעמים הרגיש כמו דור.

מה אני אוכל בהפסקה: קפה, קפה וקפה. אני מכור לקפה. ואם אין ברירה, אז חטיף אנרגיה.

הטבה שהייתי רוצה לקבל מהממשלה: בחלומי אנחנו הופכים להיות כמו דנמרק. שם לא רק שסטודנטים לא משלמים על הלימודים, אלא מקבלים משכורת על תקופת לימודיהם. אם להיות מעשי, אפשר להתחיל עם הורדת שכר הלימוד והורדת מס לסטודנטים שעובדים בשתי עבודות במקביל. אם המדינה לא יכולה לעזור, לפחות שלא תקשה.

קורס אהוב: מבוא לעיתונות.

קורס שנוא: סטטיסטיקה. אני לא מבין מה הקשר בינה לבין תקשורת. זה קורס חובה, שרוב הסטודנטים לתקשורת סובלים ממנו. זה היה גיהינום שחור מבחינתי.

מרצה אהובה: פרופ' ענת פירסט. היא בהחלט הרחיבה לי את האופקים.

אם לא הייתי לומד תקשורת הייתי לומד: אולי וטרינריה. לפעמים חיות יכולות להוקיר לך תודה הרבה יותר מאנשים.

עבודה: עורך בדסק החדשות בנענע 10, של ערוץ 10.

פעילות מעבר ללימודים: אני מנגן בגיטרות על כל סוגיהם, מצייר פורטרטים, מבשל, מתאמן באומנויות לחימה, קורא וכותב הגיגים פילוסופיים.

מאחורי כל מצביא גדול עומד יועץ סתרים(באדיבות יריב צור שור)

בחופשה בין הסמסטרים: יש דבר כזה? אין לי יותר מדי זמן פנוי. אולי הייתי מנצל את מעט הזמן הפנוי לכתיבה.

נסיעות אחרונות לחו"ל: אמסטרדם לפני שלוש שנים. נסעתי לראות את הפועל תל-אביב במשחק מול איינדהובן ההולנדית. תוך כדי ניצלתי את הנסיעה לביקור במוזיאונים ולטיולי טבע. אני חושב שאני התייר היחיד שלא ישב לעשן. נסעתי עם קבוצה גדולה של אוהדים, אבל כל אחד התפצל לכיוון שלו. הטירוף שלי למוזיאונים ולאמנות לא היה קשור לאוהדי הפועל.

תכניות לעתיד: להישאר בתחום התקשורת הפוליטית, בין אם זה בהגשה של תכנים אקטואליים בטלוויזיה, עבודה במערך הדוברות של הפוליטיקה הישראלית, עבודה דיפלומטית בשגרירות או יועץ תקשורת של בכירים כמו ראש הממשלה או נשיא המדינה.