"אידי פאלקו היא פרטנרית מעולה"
היא משחקת מגיל צעיר, מככבת בסדרה "האחות ג'קי", ואפילו זכתה באמי - אבל מריט וויבר עדיין לא אוהבת להיות במרכז תשומת הלב, וזו הסיבה בגללה נמלטה מהבמה בטקס החשוב של עולם הטלוויזיה. בראיון היא מדברת על העבודה עם אידי פאלקו ועל החיבה לדמות שהיא מגלמת כבר שש עונות
אחד הרגעים הזכורים ביותר מטקס האמי של 2013 הוא דווקא עלייתה לבמה של שחקנית אלמונית יחסית - מריט וויבר, שהפתיעה את כולם ובעיקר את עצמה כשגברה על שמות גדולים כמו סופיה ורגרה וג'יין לינץ', וזכתה בפרס האמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה קומית על משחקה ב"אחות ג'קי". וויבר עלתה על הבמה המומה, ונשאה את הנאום הקצר ביותר בתולדות הטקס: "תודה רבה לכולכם, אני חייבת לזוז, ביי". זהו. בלי תודות ליוצרים, למפיקים או להוריה שהביאוה עד הלום. קצר ולעניין. "זה לא היה בגלל הלחץ", היא מסבירה בראיון ל-ynet, "פשוט לא חשבתי שאזכה, אז לא הכנתי נאום".
הנאום הקצר בתולדות האמי
התשובה הזו נשמעת הגיונית יותר ויותר כשמדברים איתה. הבחורה לא מתנהגת כמו דיווה הוליוודית, וזאת למרות הפרס על המדף ולמרות התפקיד המוצלח של האחות זואי ברקו שהיא מגלמת כבר שש עונות לצדה של אידי פאלקו בסדרה המוערכת "האחות ג'קי", שמשודרת בישראל ב-HOT (ימי רביעי ב-22:15). היא שחקנית קומית מוכשרת שנמצאת מול המצלמה כבר מגיל צעיר וככל הנראה מרגישה נינוחה מאוד במקום הזה, אבל ניכר שמחוץ לאולפן היא לא אוהבת לדבר על עצמה - לא כשהיא זוכה בפרס ולא בשיחות עם כתבים.
"אני לא ביישנית", מנסה וויבר להסביר את הפער בין הדמות הנמרצת והמצחיקה שלה על המסך לבין הבחורה שמיהרה לברוח מבמת הטקס החשוב ביותר בעולם הטלוויזיה. "קשה לי לדבר על עצמי בפומבי, קשה לי עם תשומת הלב, לא ממש נוח לי איתה. אני יודעת שזה חלק מהעבודה ונראה לי שאני משתפרת בזה עם הזמן, אבל אולי בעצם לא...", היא מעידה על עצמה.
אחוות אחיות
וויבר אולי לא אוהבת לדבר על עצמה, אבל החברים לקאסט לא מתביישים לדבר עליה. כוכבת הסדרה אידי פאלקו, שחקנית מוערכת וידועה מאז שגילמה את כרמלה סופרנו ב"סופרנוס", משבחת אותה בהתלהבות. פאלקו מגלמת את ג'קי, הגיבורה של הסדרה - אחות יעילה וצינית בבית חולים בניו יורק שההתמכרות שלה למשככי כאבים הורסת אט אט את חייה. וויבר מגלמת את זואי, אחות צעירה, נלהבת וחייכנית - בדיוק ההיפך מג'קי והדמות המשעשעת ביותר בקאסט.
בראיון שנערך לפני כשנה אמרה פאלקו שוויבר הפכה את הדמות של זואי למיוחדת: "יש בהרבה סדרות דמות של מתמחה נלהב, אבל מריט הפכה את זואי למה שהיא עכשיו". פאלקו גם ציינה אז שהיא אוהבת לעבוד עם וויבר, ושמצב הרוח שלה משתפר בכל פעם שהיא מגלה שיש להן יום צילומים משותף. "כל כך משמח שמישהי כזו מחמיאה לך", אומרת וויבר על הקולגה, ומיד מחזירה לה באותו המטבע: "אידי נפלאה, היא שחקנית מעולה, היא פרטנרית מעולה, היא נדיבה, תומכת ומתחשבת. היא מי שאתה רוצה להיות איתו כשאתה לא משחק".
אתן חברות?
"אנחנו לא מחזיקות ידיים או משהו כזה... אבל היא בנאדם מיוחד מאוד".
התוכנית רצה כבר מ-2009, איך מרגיש לעבוד על הסט שלה?
"זה מקום עבודה נעים מאוד, וזו גם מכונה משומנת היטב. אידי מכתיבה את הטון והיא הרי מאוד אדיבה, אז הטון הזה מגיע מלמעלה. בהתחלה דאגתי יותר, פחדתי לשכוח שורות ודברים כאלה, אבל עם הזמן התחלתי להרגיש נוח יותר. אפשר להגיד שכבר התרגלתי, ועכשיו יש רגעים שאני ממש נקרעת שם מצחוק".
ומצד שני יש בסדרה גם המון רגעים קשים.
"זואי היא דמות קלילה יותר, אני לא ממש משתתפת בחלקים הקודרים יותר, אז זה לא משפיע עליי בעבודה".
היית רוצה שהדמות תשתנה?
למזלי אני לא כותבת בתוכנית הזו ולא צריכה למצוא לה דרכים להתפתח, אבל אני אוהבת את זואי מאוד, אני מרגישה שיש לי הרבה מזל לגלם אותה - כזו בחורה אנרגטית וקופצנית. זו עבודה טובה וכיף לגלם אותה".
מהי "עבודת החלומות" שלך? איזה תפקיד היית רוצה לעשות?
"אין לי חלום על תפקיד ספיציפי, אני רוצה לעבוד עם אנשים שיש בהם תשוקה כלפי העבודה שלהם - הם האנשים שעושים את הדברים הטובים ביותר. זה יכול להיות תפקיד בקולנוע או בטלוויזיה, אין לי תחום שאני מעדיפה יותר, אבל אני מעוניינת לעשות תפקידים שעוד לא התנסיתי בהם".
ומה בעתיד?
"מתחילים לעבוד על 'האחות ג'קי' בספטמבר, ויש לי תפקיד קטן בסרט שנקרא 'Birdman'. אני מרוצה מהתפקיד הזה, אפילו שהוא קטן".
וויבר (34) בת יחידה לאם חד הורית, נולדה וגדלה בניו יורק, העיר שבה היא חיה ועובדת גם היום. ההתבגרות במרכז תרבותי כה גדול השפיעה על בחירת הקריירה, ומגיל צעיר התחילה להתנסות במשחק. "גדלתי עם הרבה חשיפה לתרבות ולתעשיית המשחק, אז התחלתי להיבחן לכל מיני תפקידים כבר כשהייתי תלמידה בבית ספר, ועבדתי בזה מדי פעם. התמזל מזלי והצלחתי לעבוד בקולנוע ובטלוויזיה. בגלל 'האחות ג'קי' יצא לי לעבוד הרבה בטלוויזיה, אבל זה לא התחום היחידי שלי. אמא שלי עבדה קשה כדי שאיחשף לכל מה שלניו יורק יש להציע, מגיל צעיר מאוד היא דאגה שאכיר את חיי התרבות של העיר".
היה לה קשה לגדל אותך לבד?
"לא רוצה לענות במקומה, אבל אני מתארת לעצמי שתפקיד כזה, שממלאים בדרך כלל שני אנשים, הוא קשה ומאתגר יותר בשביל בן אדם אחד. יש לי המון הערכה אליה בגלל זה. לחברים שלי כבר יש ילדים ואני יותר ויותר מבינה עד כמה שזו באמת עבודה קשה בשביל הורה יחיד".
נשמע כאילו היא עודדה אותך להיות שחקנית.
"היא תמכה בי, אבל היא ממש לא דחפה אותי לכיוון. אני חושבת שהיא היתה מעדיפה שאהיה ביולוגית ימית, שאהיה מדענית. היא הביאה לי משחקי מדע כשהייתי ילדה, אבל היא לא היתה אמא דורסנית, היא תמכה במה שרציתי לעשות, וזה עוד דבר שאני מאוד מודה לה עליו. אני חושבת שהיום היא גאה".