ועדת גרמן: רופאים יוותרו על עבודה פרטית?

דבריו של ד"ר וקסמן מלמדים על האתגר הגדול של ועדת גרמן בדרכה לקיצור התורים המיוחל. בניסיון למנוע את בריחת הרופאים מבתי החולים הציבוריים למערכת הפרטית - ואת עזיבת החולים בעקבותיהם - הוחלט להקצות תקציב נוסף כדי לממן "פול-טיימרים", רופאים בכירים שיקדישו את כל זמנם לעבודה במסגרות ציבוריות, גם אחרי הצהריים ובערב, ויוותרו על העבודה הפרטית.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

עוד על ועדת גרמן:

• קופות החולים נגד גרמן: ההמלצות לא יתקנו המצב
• ועדת גרמן: לא יוכנס שר"פ לבתיה"ח הציבוריים; יוקצו מיליארד ש' לקיצור התורים
• מסתמן: רופאים בכירים יעבדו בבתי החולים - גם בערב
  

היתרון לבית החולים ברור - נוכחות של רופאים בכירים בערב תאפשר ביצוע של יותר ניתוחים ופרוצדורות במקצועיות רבה יותר. מנגד, יעמוד רצונם של הרופאים להמשיך להרוויח משכורות גבוהות באסותא, בהרצליה מדיקל סנטר או במרפאות פרטיות אחרות. המערכת הציבורית תתקשה לכסות את השכר הזה באופן מוחלט, והתגמול לרופא עדיין לא נקבע.

תקציב לא ריאלי

"סדר היום שלי עמוס מאוד ואני חוזר הביתה רק בסביבות תשע או עשר בלילה", אומר ד"ר וקסמן. "להיות 'פול-טיימר' יקל על המטופלים וגם עליי, כי לא אצטרך להתרוצץ בין כל המקומות, פעם באסותא, פעם בבית החולים אלישע, פעם בקופת חולים במעלות או בכרמיאל. יכול להיות שארוויח פחות אבל היתרון הוא שלא אצטרך לעבוד בכמה מקומות. יש בזה גם משהו ערכי, לעבוד עם המטופלים בקהילה שלי".

המדינה תקצה 700 מיליון שקל למימון ה"פול-טיימרים", בין שאר ההמלצות שכוללות קיצור תורים והכשרת אנשי צוות חדשים. "כששלחתי את ההערכה שלי לוועדת גרמן, שאלתי את הרופאים הבכירים שלי כמה הם יסכימו לקבל כדי להישאר", אומר מנהל בית החולים אסף הרופא ד"ר בני דוידזון. "הם אמרו שהם מוכנים לוותר על 30% מההכנסה השנתית שלהם כדי להישאר רק בבית החולים הציבורי.

"זה נשמע נפלא, אבל כשמחשבים את הסכומים מתברר שצריך מעל מיליון שקל לכל רופא. הם מרוויחים בפרטי פי שניים ושלושה מהשכר הציבורי, כך שנצטרך המון כסף כדי לממן את זה. אם ארצה להחזיק 30 רופאים כפול-טיימרים, אצטרך מעל 30 מיליון שקל. כשמכפילים את זה לכל בתי החולים בארץ אנחנו כבר עוברים את ה-700 מיליון שקל".

ד"ר דוידזון טוען שנושא בחירת הרופא המטפל הופך קריטי יותר ויותר עבור החולים, וכיוון שבחירה זו תמשיך להיות בלתי אפשרית במסגרת הציבורית גם הרופאים ירצו להמשיך לעבוד באופן פרטי. "כדי שהם ירצו להיות פול-טיימרים צריך לאפשר בחירה בהם", הוא אומר. "זה עניין פסיכולוגי. הרופאים רוצים שיבחרו בהם, הם רוצים את ההכרה. אם היו מאמצים את השר"פ, החולים היו יכולים לבחור את הרופאים והם היו רוצים להישאר בבית החולים. לצערי, המקורות הכספיים לא מספיקים, ובחירת המנתח תתקיים רק מחוץ למערכת הציבורית, לכן ההמלצה בעייתית".

מנגד, ד"ר מסעד ברהום, מנהל בית החולים לגליל שבנהריה, סבור שהמודל יעבוד בצורה מוצלחת בפריפריה. "במרכז הרופאים יתקשו לוותר על הכסף של הרפואה הפרטית, אבל בבתי החולים שבפריפריה הם ישמחו להישאר".

על חשבון חולים ישראלים

המלצה נוספת ושנויה במחלוקת של ועדת גרמן היא הרחבת היקף תיירות המרפא, המאפשרת קבלת תשלום מחולים מחו"ל שיאושפזו בבתי החולים הציבוריים. מצד אחד מדובר בהכנסה שעשויה להיות משמעותית לבתי החולים שתקציבם לא מספיק, ומצד שני מדובר בשימוש במשאבים ציבוריים המיועדים לחולים ישראלים.

רק לפני שבועיים פרסמה החשבת הכללית במשרד האוצר דו"ח שלפיו בתי חולים מפרים את כללי משרד הבריאות, מבצעים ניתוחים למטופלים מחו"ל בשעות הבוקר ומאפשרים קשרים פסולים בין חולים, רופאים וסוכני תיירות מרפא, שלעתים הם עובדי בית החולים או מקורביהם.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, אמר שמעולם לא ניתנה למשרד הבריאות האפשרות לפקח כמו שצריך על הנושא. "נסדיר את הנושא לטובת החולים הישראלים", הוא אומר. "מדובר במקור למשאבים למערכת הבריאות. זכות הקיום של תיירות המרפא היא רק לטובת החולים הישראלים. היא בעייתית ויש קשיים בהפעלתה, אבל עד היום לא ניתנה לנו אפשרות לבצע רגולציה אמיתית".

בחצי שנה הקרובה, עד להקמת מערכת פיקוח ממוחשבת, יוכלו בתי החולים לבצע תיירות מרפא בהיקף של עד 6% מהכנסותיהם. בתי חולים שעוברים כבר היום שיעור זה יוכלו לבצע אותה עד 10%.

"ועדת גרמן מאפשרת להגדיל את היקף תיירות המרפא באחוז ניכר עוד לפני שמכניסים מנגנוני פיקוח", אומר ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה למידע על שוויון וצדק חברתי בישראל. "זה בא על חשבון מטופלים ישראלים באופן ודאי. התיירים הרפואיים מכניסים יותר לרופא ולבית החולים, לכן יש תמריץ להעדיף אותם. בשנים האחרונות לא הצליח משרד הבריאות לאכוף פיקוח על בתי החולים בתחומים הקשורים לגביית כספים.

"ההמלצות אומרות שלא תהיה בחירת רופא, אבל תיירות רפואית לא יכולה להתקיים בלי זה. התייר הרפואי לא מגיע לישראל בגלל השם של המדינה ואז מתחיל לחפש פה רופא - הוא מגיע כי הוא רוצה לעבור ניתוח אצל רופא מסוים בבית חולים מסוים.

"ההמלצה היא שהניתוחים יהיו רק אחרי הצהריים, אבל החולה שוכב במיטה גם בשעות הבוקר, עובר בדיקות וכך תופס תשתית ציבורית. המנגנון הזה הגיוני כשיש עודף משאבים, אבל המצב בארץ הוא שיש חוסר בכוח אדם ובתשתיות, דבר שמתבטא בתורים ארוכים".