אולֵה! 4 מתכוני סנגריה

כיום מגישים אותה בכל בר במדריד לצד מיני מזטים מקומיים והיא חלק בלתי נפרד במשוואת חוויית האוכל הספרדי. אבל הסנגרייה נולדה הרבה לפני שמישהו חשב בכלל על טאפאס או אפילו על קלמארי ממולא.

סיפורו של קוקטייל היין ההיספני מתחיל בסביבות תחילת הספירה הנוצרית. אחרי המלחמות עם חניבעל ואנשי קרתגו, הגאלים, הקלטים ועוד כל מיני נודניקים שהציקו לה במערב ודרום אירופה, האימפריה הרומאית הצליחה להשתלט לבסוף על כל חצי האי האיברי (ליתר דיוק: ב-19 לפנה"ס, עם כיבוש קנטבריה העקשנית שבצפון).

הסנגריה הייתה שם הרבה לפניו. בר טאפאס(צילום: shutterstock)

מכיוון שרבים ממקורות המים באותה עת היו לא נקיים ואף מסוכנים לשתייה, הצבא הרומאי צעד על פי רוב על קיבה מלאה ביין, שהיה נטול בקטריות והפתרון הכי בטוח לשתיית נוזלים. על מנת שלא להתבסס על רק על קווי האספקה מאיטליה, אחד הדברים הראשונים שנעשו על ידי השליטים החדשים היה לשתול כרמים לאורכה ורוחבה של הפרובינקיה ההיספנית.

אבל עם כל הרצון הטוב של הרומאים לשתות איזה משהו מקומי כשהם בחוץ לארץ, הבצירים הראשונים באיבריה ניפקו יין גרוע להפליא, בלתי שתי אפילו בסטנדרטים של חיילי חיל-מצב שבוזים שמרוחקים אלפי מילין מהבית.

האם יין מחורבן יעצור את הרומאים מלממש את זכותם ללגום משהו בסוף יום ארוך? לא ולא. יינות מחרידים לא היו תופעה שהייתה זרה לשתייני העולם העתיק (גם לא לשתייני עולמנו אנו, אבל זה כבר סיפור אחר).

על מנת לטשטש את טעמו של היין האיברי החדש, הרומאים תיבלו אותו כהוגן מכל הבא ליד ממרכיבי האיזור ובפרט בעשבים, פירות יבשים ועוד. התוצאה: משקה כהה וסמיך שהדמיון בצבעו לדם גם העניק לו את שמו: סנגרייה (סאנגרה בספרדית - דם).

במרוצת השנים, ובעיקר לאחר התאזרחות התפוזים בספרד ופורטוגל, נוספו לסנגרייה מרכיבים נוספים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמשקה. תפוחי הזהב המפורסמים של ולנסיה בפרט ובמידה פחותה - גם הברנדי של חרז.

אז כמו היום, לסנגריה אין מתכון רשמי וקאנוני אחד. צריכים להיות שם ברנדי, יין ופירות חוץ מזה, כל השאר נתון לשינוי ותחלופה בהתאם לסיטואציה ולעונה. היא יכולה להיות חמה בחורף וקרה בקיץ; מתוקה, סמיכה ומרוכזת יותר ואפילו לכלול יין לבן, שבשנים האחרונות מחליף את זה האדום והמסורתי ביותר ויותר מקרים בעונה החמה.

(צילום: ירון ברנר)

בניגוד לחמין ולשלל תבשילי השבתות הגשומות, להכין סנגריה ביתית וקרה בשבת חמסינית זה עסק קל, מרשים ומרענן. הנה מספר מתכוני סנגריות קרירות לסוף השבוע.

טיפ לפני שמתחילים: להכנת הסנגריה מומלץ להשתמש ביין אדום צעיר ולא יקר. יינות ספרדיים הם המומלצים ביותר ובהיעדרם אפשר להשתמש גם ביינות ישראליים מזנים ים תיכוניים כגראנש, מורבדר, נביולו, סנג'ובזה וגם קברנה פרנק.

בסנגרייה לבנה מומלץ להשתמש ביין לבן שלא עבר התיישנות בחבית (או לכל היותר זמן מינימלי) מזני ויונייה, סוביניון בלאן ולמתקדמים – גרונר ולטלינר האוסטרי.

סנגריה קרה

שימו לב: ניתן להוסיף ולגרוע פירות לפי הטעם וההיצע העונתי. בנוסף, רצוי לצנן היטב גם את בקבוק היין לפני ההגשה

המרכיבים:

1 בקבוק יין אדום צעיר ובעל גוף קל (750 מ"ל)

מיץ טרי מ-1-2 תפוזים

1-2 מקלות קינמון שלמים

3 שזיפים, קצוצים לפרוסות

2 תפוחים, קצוצים לפרוסות

1 אפרסק, פרוס דק לפרוסות דקות

חופן ענבים חצויים – לא חובה

שברים מ-1/2 מקל קינמון, 2 מסמרי ציפורן ומעט אגוז מוסקט - לא חובה

1/8 כוס ברנדי (מומלץ ברנדי חֵרז) – לא חובה

אופן ההכנה:

1. כותשים את המוסקט, הציפורן ושברי הקינמון דק מאד במכתש ועל או במטחנת תבלינים וקפה.
2. הגשה: ממלאים קנקן גדול בפירות הקצוצים, מוסיפים את התבלינים הכתושים ומכסים בקרח. יוצקים את היין ומערבבים היטב. מוסיפים את מקלות הקינמון ומגישים מייד.
   

(צילום: ירון ברנר)

סנגרייה מחוזקת

המרכיבים:

1 בקבוק יין אדום (750 מ"ל)

1/2 בקבוק יין פורט (375 מ"ל)

200 מ"ל מיץ תפוחים

400-500 גרם פירות עונה חתוכים גס - תאנים, תותים, דובדבנים חתוכים

אופן ההכנה:

מעבירים את כל המרכיבים לקנקן גדול, מערבבים היטב ומגישים לצד כלי בקרח

סנגרייה בלאנקה מיין לבן

המרכיבים:

1 בקבוק יין לבן יבש

400-500 גרם פירות עונה טרופיים כגון ליצ'י, מנגו, אפרסק, אננס ועוד, קצוצים גס

200-150 מ"ל קאווה או סודה

75 מ"ל סירופ לקוקטיילים ("מונין") באחד מטעמי הפירות – ניתן להחליף בכמות זהה של סוכר

אופן ההכנה:

מעבירים את כל המרכיבים לקנקן גדול, מערבבים היטב ומגישים לצד כלי בקרח

(צילום: ירון ברנר)

סנגרייה חמה

לגזור ולשמור לחורף

המרכיבים:

2 בקבוקי יין אדום

250 מ"ל מיץ קרנברי

100 מ"ל ברנדי

2 מקלות קינמון

3 מסמרי ציפורן

5 כדורי פלפל אנגלי

700-800 גרם פירות לפי הטעם - שזיפים, אפרסקים, משמש, תפוחים או ענבים, קצוצים גס

אופן ההכנה:

יוצקים את היין ומיץ הקרנברי לתוך סיר עמוק עם הפירות. מחממים בסיר מכוסה ועל אש נמוכה 15 דקות מבלי להגיע לרתיחה (שמביאה להתנדפות האלכוהול). מוסיפים את הברנדי קצת לפני ההגשה וכיבוי האש.