החיסכון הפנסיוני: תחשבו על העתיד

בואו נתחיל בדוגמה מהחיים: דוד ומשה הגיעו זה עתה לגיל 67, ופרשו מעבודתם. לשניהם רקע דומה: הם הצטרפו למעגל העבודה בגיל 25 בשכר התחלתי של 8,000 שקל, כולל הצמדה למדד בתוספת 1.5% לשנה.

אלא שלמרבה הפלא, כשפרשו מעבודתם גילו כי הם מקבלים קצבאות פנסיה שונות: בעוד שדוד קיבל קצבה בגובה השכר, משה קיבל קצבה נמוכה ביותר מחצי. איך זה קורה?

כדי להבין מה קרה לדוד ומשה, עלינו להתעמק בנושא שרבים מאיתנו בוחרים בטעות להתעלם ממנו – החיסכון הפנסיוני.

מה תהיה קצבת הפנסיה שתקבלו?

קרנות הפנסיה החדשות, שהחלו לפעול בינואר 1995, הן היום המוצר הדומיננטי והאטרקטיבי ביותר בחיסכון הפנסיוני. הן נועדו לשלם את קצבת הזקנה מהרגע בו אנחנו מגיעים לגיל פרישה - 64 לנשים ו-67 לגברים; קצבת נכות למבוטח שנפגעה יכולתו לעבוד, למשך כל תקופת נכותו; קצבה לשאירי העמית (אישה וילד עד גיל 21) וקצבה לאלמנת הפנסיונר.

אך האם קרן הפנסיה החדשה יכולה להבטיח לנו שיעור תחלופה סביר? במלים אחרות: מה יהיה היחס בין המשכורת שהרווחנו ערב הפרישה, לבין גובה הקצבה שנקבל לאחר שפרשנו?

חשוב להבין: הפנסיה שאנחנו מקבלים בקרנות החדשות מחושבת לפי הסכום הנצבר בגיל הפרישה – כשהוא מחולק במקדם המרה לקצבה בהתאם למין העמית, גילו ומסלולי הפרישה שבחר. מבולבלים? הנה הסבר: מקדם המרה הוא המספר בו יחולק סכום הכסף שצברתם עד לפנסיה, כך שמדי חודש תקבלו קצבה חודשית.

הכלל הוא פשוט: ככל שתנהלו טוב יותר את קרן הפנסיה שלכם ותתזמנו את המעברים בין מסלולי ביטוח ובין מסלולי השקעה בהתאם לצרכים שלך, כך שיעור התחלופה – היחס בין המשכורת האחרונה לקצבת הפנסיה - יהיה גבוה יותר.

כמעט ולא ניתן לחזות מה תהיה גובה הקצבה בגיל הפרישה. יש גורמים משמעותיים שמשפיעים עליה שאינם נתונים בידינו: אחד מהם הוא התארכות דרמטית של תוחלת החיים, וכך גם סביבת ריבית נמוכה. מאחר ואין לנו שליטה על סביבת הריבית ועל הרפואה, כל שנותר לנו הוא להשפיע על התנהלות נכונה בקרן הפנסיה. אם נתנהל נכון, אנו יכולים להשפיע משמעותית על גובה הקצבה שנקבל כשנפרוש.

להתחיל לחסוך בגיל צעיר

בואו נחזור אל דוד ומשה, איתם התחלנו. דוד היה מעורב לאורך כל חייו המקצועיים בניהול החיסכון הפנסיוני שלו: הוא התאים את המסלול הביטוחי לצרכיו המשתנים, התמקח על דמי ניהול, התאים את רמת הסיכון לגילו המתקדם ולא נגע בכספי הפיצויים שלו. משה, לעומת זאת, נהג אחרת: בגיל 30 הוא עבר לחברה אחרת ומשך את החיסכון הפנסיוני שצבר עד כה, והתחיל לחסוך מחדש. כמו כן, הוא משך את כספי הפיצויים כדי לשדרג את הבית לבתו.

התוצאה: דוד ייהנה בגיל הפרישה יחד עם קצבת ביטוח לאומי ( 2,296 שקל) שמגיעה לכמעט 100% מהכנסתו, בעוד שמשה יצטרך להסתפק ( יחד עם קצבת ביטוח לאומי) בקצבה זעומה של 44% מהשכר שהרוויח.

לסיכום: אם אתם לא רוצים למצוא את עצמכם במצב דומה לזה של משה, אל תוותרו על ניהול החיסכון הפנסיוני שלכם: החלו לחסוך בגיל צעיר, התאימו את מסלולי ההשקעה והסיכון לנסיבות חייכם, התמקחו על דמי הניהול, אל תמשכו את הפיצויים במעברים בין מקומות עבודה – והקפידו לקבל ייעוץ פנסיוני נכון, שיוביל אתכם לביטחון פיננסי אמיתי בגיל הפרישה.

הכותב הוא מנהל מחלקת ייעוץ פנסיוני בבנק הפועלים