פה קבור הכסף למערכת הבריאות

ועדת גרמן סיימה את עבודתה והציגה את מסקנותיה. שתי ההמלצות המתוקשרות ביותר הן מניעת הכנסת השר"פ (שירותי רפואה פרטיים) לבתי החולים הציבוריים, ובעצם המשך המצב הקיים. ההמלצה השנייה היא תוספת של מיליארד שקלים חדשים - מפוזרים על-פני שלוש שנים - למערכת הבריאות המיועדים בעיקר לקיצור תורים. אין ספק שההמלצה הזו היא על דעת שר האוצר, שהרי הדעת נותנת כי אם שר האוצר לא יסכל מהלך של חברת מפלגתו, שרת הבריאות יעל גרמן, שישבה בראש הוועדה.

אין ספק כי זו החלטה חשובה. מערכת הבריאות הציבורית משוועת זה שנים לתוספת כסף והתוספת הזו משמעותית למערכת. עם זאת, חשובה ככל שתהיה, אין בתוספת של 300 מיליוני שקלים בכל אחת מהשנים הבאות כדי למלא את החסר ולחפות על הגרעונות הכבדים שנוצרו ב-18 השנים האחרונות. זאת ועוד, מי יבטיח שהממשלה שתוקם אחרי הבחירות הבאות תשמור על הרכבה הנוכחי ותראה עצמה מחויבת למדיניות שקבע שר האוצר הנוכחי?

עוד בערוץ הדעות של ynet

השר פירון, גם לאחותי מגיע לגדל משפחה / אלירן מלכי

מלחמת שלום הבנים / רון בן ישי

עדיין יש לנו מערכת בריאות ציבורית די טובה. כבר לא טובה מאוד כפי שהייתה לנו בעבר, אך עדיין טובה. אם אנחנו רוצים לשמר את רמת מערכת הבריאות ואף לתקן את תחלואיה, אנחנו צריכים להבטיח למערכת הבריאות תקציב יציב לאורך שנים, שיושפע מהשינויים הדמוגרפיים, השינויים הטכנולוגיים והכנסת המבוטחים ולא לכזה המושפע כל-כך משינויים פוליטיים ומאילוצים תקציביים שאין להם ולא כלום עם צורכי מערכת הבריאות. הדרך לעשות זאת היא להחזיר את המס המקביל שבוטל בסוף 1996.

"חוק מס מקביל" שנחקק ב-1973 קבע כי המעסיקים ישתתפו במימון מערכת הבריאות, כפי שקיים ברוב המדינות המפותחות בעולם. על כל שקל ששילם העובד כדמי ביטוח בריאות, הוסיף המעסיק שקל נוסף. עד שבא בנימין נתניהו וביטל את חובת תשלום מס מקביל בסוף 1996. המס בוטל בטענה או בתואנה שיש להקל על המעסיקים ולעודדם להעסיק יותר עובדים באמצעות הקטנת עלות העסקת העובדים.

לגמרי לא ברור אם ביטול המס המקביל אכן עודד העסקת עובדים, מה שברור הוא שהביטול היה הרסני למערכת הבריאות. אמנם האוצר הבטיח להעביר למערכת הבריאות את אותו סכום שנגרע ממנה בשל ביטול מס מקביל, אך במהלך השנים ועם כל קיצוץ בתקציבים האזרחיים קטנה השתתפות הממשלה בתקציב הבריאות והתוצאה היא גרעונות כבדים למערכת, העומדת זה שנים על סף קריסה.

לפי מחקר של הכנסת, בשנת 1995 היוו דמי ביטוח הבריאות שנגבו מהציבור כ-38% ממקורות המימון של מערכת הבריאות, המס המקביל היה אחראי ל-39%, השתתפות עצמית של המבוטחים כ-5.5% והשתתפות הממשלה 17.5%. כיום מהווה מס הבריאות כ-55.5% ממקורות המימון של המערכת, מס מקביל אין, השתתפות עצמית כ-6.5%, ואילו חלקה של הממשלה עלה לכ-39%. כלומר, אם ב-1995 שילמנו מכיסנו כ-45% מעלות מערכת הבריאות וקיבלנו שירות טוב למדי, היום אנחנו משלמים כמעט שני שלישים והשירות, בלשון המעטה, לא ממש השתפר.

ב-2013 גבה הביטוח הלאומי סכום של כמעט 19 מיליארד שקלים כדמי ביטוח בריאות וכל זה מאיתנו המבוטחים בלבד. שוו בנפשכם מה ניתן היה לעשות במערכת הבריאות לו היה מוחזר המס המקביל. אמנם, לא כל 19 המיליארדים הם הכנסה, שכן יש לנכות את המס מהכנסות המעסיקים ובהתאם יקטן הסכום הנגבה ממס חברות. אך עדיין מדובר בתוספת שיכולה לחולל את אותו שינוי דרמטי המתבקש כל כך.

היום איננו יכולים להיות בטוחים שההבטחה לתוספת של מיליארד שקלים למערכת הבריאות אכן תמומש. אם יוחזר המס המקביל יובטח תקציבה של מערכת הבריאות לאורך שנים.

ד"ר חיים וייצמן הוא מרצה למנהל ומדיניות ציבורית במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת תל-אביב

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il