שתף קטע נבחר
אורי קופר

טבלת יאוש

בדקות שאחרי הפנדלים, שחקני ברזיל נראו כאילו הם אלו שהפסידו. דויד לואיז התייפח, ניימאר כיסה את הפנים, טיאגו סילבה שכב על הדשא, וז'וליו סזאר - השוער המושמץ שהפך למושיע - עבר אחד ואחד כדי לעודד. הסלסאו לא נהנים מהניצחונות שלהם, וקשה להאשים אותם. אורי קופר ישב ביציע בבלו הוריזונטה וראה קשרים שמתקשים לבנות, חלוץ שמתמחה בלהרוס, וצמד מגינים חסרי אחריות. על "שדרות דני אלבס" שמעתם?

דויד לואיז, ותסלחו לי על התיאור כבר בשורה הראשונה, נראה באותו רגע כמו ילד שמרוב בכי נמרחה לו כל הנזלת על הפרצוף. הלחיים אדומות ונפוחות, האף והעיניים מטפטפים. ז'וליו סזאר ניגש לנגב לו את הדמעות, עם הכפפות, והסקוץ' נתפס לבלם בשיער. הוא בקושי שם לב. סזאר, המבוגר האחראי, השתחרר מהתסבוכת והמשיך במסע החיבוק.

 


 

  • מונדיאל 2014 - כל החגיגה הברזילאית בעמוד המיוחד של ynet ספורט

 

חגיגת מונדיאל ב-ynet ספורט:

 

ממוצע הגיל של עשרת שחקני השדה בנבחרת ברזיל שפתחו אתמול מול צ'ילה (2:3 לסלסאו בפנדלים) עומד על פחות מ-26. סזאר בן 34, הבדל גדול. השוער עבר לצד השני של המגרש, שם ניימאר ירד על ברכיו וכיסה את הפנים עם כפות הידיים. סזאר קפץ עליו קפיצה שמטרתה לשחרר את הדרמה ולעבור להבנה שקרה פה כרגע משהו חיובי. אותו דבר הוא עשה עם טיאגו סילבה, הקפטן, ששכב במאוזן כשהלחי שלו נוגעת בדשא. ברזיל, עם שחקנים בוכים או שוכבים ממוטטים ללא תנועה, נראתה כמו נבחרת שממש עכשיו הפסידה בפנדלים. ז'וליו סזאר נראה כמו אחד שניצח.

 

באתר האוהדים Kick כבר ביקרתם?

 

זה לא מפתיע. המצב של סזאר מעט שונה מזה של השחקנים האחרים. להם, לניימאר ושות', כל משחק הוא קרב הישרדות. יש להם כמעט רק מה להפסיד ולכן ראינו בסיום את התמונות מלאות רגש של הקלה, של נשיפת אוויר. לברזילאים אין ממש תחושת ניצחון אלא תחושת אי-הפסד. לסזאר, לעומת זאת, יש רק מה להרוויח. לפני הטורניר הגדירו אותו כחוליה החלשה, ובסקר אוהדים הוא הגיע במקום השלישי בתשובה לשאלה "מי צריך להיות השוער הפותח של הנבחרת?" שלישי מתוך שלוש אפשרויות בחירה כמובן.

 

כמו ילד שמרוב בכי נמרחה לו כל הנזלת על הפרצוף. לואיז (צילום: AP) (צילום: AP)
כמו ילד שמרוב בכי נמרחה לו כל הנזלת על הפרצוף. לואיז(צילום: AP)

תמונת השנה. ניימאר פורץ בבכי על כתפו של סקולארי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
תמונת השנה. ניימאר פורץ בבכי על כתפו של סקולארי(צילום: AFP)

ועכשיו תביאו לו את קולומביה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
ועכשיו תביאו לו את קולומביה(צילום: EPA)

 

לפני כמה שנים, לא הרבה זמן אחורה, סזאר התמודד על תואר השוער הטוב בעולם. הוא גם עמד בשער של אינטר בעונת הזכייה בטרבל ב-2010. אבל לאחרונה הפך ללעג. הוא טעה במשחק ההדחה של ברזיל מול הולנד במונדיאל הקודם, הואשם בהפסד, איבד את המקום בשער של ק.פ.ר מליגת המשנה באנגליה, והיגר עד לטורונטו. במקרה שלו, כל ניצחון הוא לא סתם אנחת רווחה, כפי שאפשר להגיש אצל ברזילאים לחוצים אחרים, אלא חגיגה של ממש. כשהשוער נכנס למסיבת העיתונאים, הקהל - עיתונאים ברזילאים במקרה הזה - נעמד על רגליו ומחא כפיים. "רק אלוהים והמשפחה שלי יודעים מה עברתי", הוא אמר, ואז התפרק ובכה בעצמו, בדיוק כמו כל השחקנים שחיבק מוקדם יותר.

 

הנבואה של טיאגו

טיאגו סילבה סיפר שסזאר ניבא לפני הפנדלים שהוא יעצור שלושה וברזיל תנצח. בפועל הוא עצר שניים והקורה עזרה במקרה השלישי. מספיק טוב. סילבה גם אמר שמבחינתו המונדיאל הזה הוא בעצם טבלת ייאוש, ועכשיו אפשר לסמן 'וי' או 'איקס', תלוי איך מסתכלים על זה, ונשארו עוד שלוש משבצות למלא. הבעיה היא שברזיל לא נראית טוב מספיק כדי להחזיק מעמד בשלושה משחקים קשים כאלה, וכל משחק שנשאר, כבר מקולומביה ברבע הגמר ביום שישי, יהיה קשה לפחות, וכנראה יותר, ממה שברזיל התמודדה איתו אתמול.

 

לפני כמה שנים היה אחד הטובים בעולם. גיבור הערב - ז'וליו סזאר (צילום: AFP) (צילום: AFP)
לפני כמה שנים היה אחד הטובים בעולם. גיבור הערב - ז'וליו סזאר(צילום: AFP)

ניימאר לא יכול להסתכל על דו קרב הפנדלים (צילום: EPA) (צילום: EPA)
ניימאר לא יכול להסתכל על דו קרב הפנדלים(צילום: EPA)

 

מדהים לראות איך לנבחרת כמו ברזיל חסר גם קשר יצירתי שיהיה אחראי על בניית התקפות מאחור וגם חלוץ אמיתי. נדמה שהגיע הזמן לבצע את המהלך שאולי ישפיע על שני התפקידים - הוצאתו של פרד מההרכב, העברתו של ניימאר לשחק כחלוץ מזויף ולהכניס להרכב קשר יצירתי נוסף, עדיף וויליאן. ברזיל סיימה את המשחק אתמול עם 72 אחוזי דיוק במסירה, האחוז הנמוך ביותר שלה בטורניר רשמי מאז החלו למדוד את הנתון הזה במונדיאל 66'.

 

אבל עם כל הכבוד להתקפה ולקישור, כאב הראש הגדול ביותר של לואיס פליפה סקולארי אתמול היה קשור להגנה. בברזיל אוהבים להשתמש בביטוי המשעשע "שדרות דני אלבס", ביטוי שמקביל למונח "טיילת" בכדורגל שלנו. אלבס, פלוס מרסלו למרות שאצלו זה פחות, הם פשוט לא אחראיים מספיק, ואיבודי הכדור שלהם מכניסים את הסלסאו לצרות. הקהל באצטדיון מינייראו שר בחלקים רבים של המשחק את שמו של מייקון, עוד אחד שהיה בשיאו ב-2010 וירד מאוד בכושרו מאז, בתור מי שהיו שמחים שיחליף את אלבס.

 

ברזיל לא תוקפת מהאמצע בכלל. שני השחקנים שנגעו הכי הרבה בכדור מול צ'ילה הם אלבס ומרסלו. זה היה המצב גם במשחקים נגד קרואטיה

 ומקסיקו. היצירתיות של ברזיל לא מגיעה מהקישור האחורי אלא משני המגינים. זו שיטת משחק ברורה ומכוונת. 23 אחוזים בלבד מהתקפות ברזיל מתחילים מהמרכז ולא מהצמד אלבס/מרסלו - הכי מעט במונדיאל חוץ מאנגליה, צ'ילה ורוסיה.

 

לואיס גוסטבו, המצטיין אתמול לטעמי יחד עם דויד לואיז, הוא זה שמחפה עליהם מצוין. מהמשחק מול קולומביה גוסטבו ייעדר בגלל צהובים, וברזיל חייבת להפסיק עם האיבודים האלה ועם הירידה הלא מתוזמנת להגנה. אם זה לא יקרה אז ברזיל תצטרך שוב את ז'וליו סזאר, או שטיאגו סילבה כבר לא ימלא שום דבר בטבלת הייאוש שלו.

 

עוד ב-ynet ספורט:

נער פרץ לאימון צרפת, המאבטחים נכנסו אחד בשני. צפו

צפו: סרינה וויליאמס מתרסקת לתוך הקהל בווימבלדון

שיר המונדיאל הכי פרובוקטיבי שיצא לברזיל 2014. צפו

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים