.jpg)
לימודי רפואה באירופה: ארוך יותר, יקר מאוד
מדי שנה מנסים להתקבל לפקולטות לרפואה בארץ כ-1,400 סטודנטים, אך רק כ-400 מצליחים. כתוצאה מכך, כ-500 מועמדים בשנה נוסעים ללמוד באירופה. על רקע מחסור ברופאים, מערכת הבריאות מעוניינת להחזיר את ה"מוחות שברחו". אך המסלול שיצטרך לעבור מי שלמד בחו"ל יהיה ארוך, מייגע ויקר
ועדת גרמן פרסמה בשבוע שעבר את המלצותיה , ביניהן ההמלצה לבצע פעולות למיצוי החזרת רופאים ישראלים מחו"ל לישראל. זאת על רקע המחסור המסתמן ברופאים. על רקע הקושי להתקבל ללימודי רפואה בישראל, מדי שנה עוזבים כ-500 סטודנטים ללמוד רפואה באירופה. הנתון המפתיע הוא כי רק מחציתם חוזרים לעבוד בישראל. היתר, נשארים לעבוד בבתי-חולים באירופה, שמציעים להם תנאים העסקה אטרקטיביים יותר. כעת, מערכת הבריאות מנסה לקלוט אותם בחזרה.
לכתבות נוספות בערוץ הלימודים :
סטודנטים במכללות: נפגענו משביתת המרצים
פשרה: מתמחים לרפואה יקבלו החזרי מס
בוגרי מכללה או אוניברסיטה: מי עובד יותר?
מנתוני המוסד להשכלה גבוהה שפורסמו באוקטובר האחרון, מתוך 1,600 מועמדים שניסו להתקבל ללימודי רפואה בישראל בשנת תשע"ב, רק 440 הצליחו. נתון זה עגום במיוחד, משום שלרוב נרשמים אלו שכבר הצליחו להשיג את ציון הפסיכומטרי החלומי הנע סביב 720 ואחרי ששיפרו את ממוצע הבגרויות שלהם, כך שיהיה גבוה מ-100.
כלומר, גם עמידה בדרישות של אחת מ-5 הפקולטות בהן ניתן ללמוד רפואה בישראל, לא מספיקה. רק 1 מבין 4 מועמדים ראויים מצליח לעבור את סבב הראיונות האישיים ובחלק מהפקולטות אף נדרש לעבור את מבחן מו"ר או מרק"ם (מבחני מיון למועמדים ללימודי רפואה בעלי נתונים מתאימים) הבוחנים כישורים אישיים. היתר נאלצים לוותר על החלום, אלא אם זכו להורים שיכולים לממן 6 שנות לימודים באירופה בעלות של מאות אלפי שקלים.
על רקע הקושי להתקבל ללימודי רפואה בארץ, החל טרנד לימודי הרפואה בחו"ל. מדי שנה, כ-500 סטודנטים טסים ללמוד באירופה שהם כמעט כמחצית מבין אלו שלא הצליחו להתקבל ללימודים בישראל. ומי מממן את החלום? ההורים או הלוואות מהבנק. לא כולם בני עשירים, חלקם בני מעמד הביניים שכל חייהם חסכו עבור לימודי ילדיהם.
שכר הלימוד האוניברסיטאי בישראל עומד על כ-10,200 שקל. לעומת זאת, שכר הלימוד באירופה גבוה הרבה יותר וכולל גם הוצאות מחיה. בהתחשב בעובדה שבחלק מהמדינות לא ניתנת לסטודנט אשרת עבודה, הרי שהוא גם אינו יכול להרוויח דמי כיס לאורך כל תקופת לימודיו. ההוצאה הכלכלית עבור סטודנט יכולה להגיע גם ל-300 אלף שקל עבור כל תקופת הלימודים.
| עלות שכ"ל ממוצע לשנה (באירו) | הוצאות מחייה לשנה (באירו) | סה"כ 6 שנות לימודי רפואה בחו"ל (באירו) | סה"כ 6 שנות לימודי רפואה בחו"ל (בשקלים) | |
| הונגריה | 8,800 | 7,800 | 99,600 | 466,317 |
| צ'כיה | 10,500 | 5,400 | 95,400 | 448,380 |
| רוסיה | 5,150 | 7,800 | 88,800 | 413,600 |
| סלובקיה | 8,500 | 6,000 | 87,000 | 408,900 |
| ליטא | 8,300 | 6,000 | 85,800 | 403,260 |
| פולין | 8,000 | 5,400 | 80,400 | 377,880 |
| איטליה | 1,000 | 12,000 | 78,000 | 366,600 |
| קרואטיה | 7,000 | 6,000 | 78,000 | 366,600 |
| רומניה | 5,000 | 6,000 | 66,000 | 310,200 |
| אוקראינה | 2,575 | 3,600 | 42,600 | 200,220 |
החישוב הוא לפי 1 אירו = 4.7 שקל
"ההורים שלי בפנסיה, וכל החיים שלהם הם חסכו ללימודים שלי", אומר חן הוכמן, בן 25 מאשדוד. "מדובר בסכומי עתק, ואני מודע לכך שלא יהיה לי יותר מדי זמן לעבוד ב-3 השנים הראשונות ללימודים. אני מאוד מקווה שאצליח להסתדר מבחינה כלכלית. הוצאתי רק 611 בפסיכומטרי, והחלטתי שאני לא מוכן לעבור שוב את הבחינה הזאת כי היא לא משקפת כלום. במקום זה עשיתי מכינה של שלושה וחצי חודשים והתקבלתי לאוניברסיטת צ'ארלס, שהיא אוניברסיטה מאוד יוקרתית באירופה, וממוקמת בפראג".
גם תומר כהן, בן 30 מכרמיאל, העדיף לא להיאבק על הקבלה ללימודים בישראל, וכיום הוא מתמחה במחלקת אורטופדיה בבית-החולים אסף הרופא. "לא היו לי בגרויות גבוהות ולא התכוונתי להתחיל לעשות את הסבב של הבחינות הפסיכומטריות. ידעתי שגם אם אני אגיע לציון הדרוש אני יכול ליפול בשלב הריאיון האישי. מבחינתי זה היה בזבוז זמן, כי ידעתי שזה תהליך שיכול להימשך גם שנתיים, ולהסתיים באותה תוצאה, של לימודים בחו"ל".
גם אותך ההורים מימנו?
"כן, אבל למדתי בתקופה שזה עוד היה יחסית זול. בשלוש השנים האחרונות המחיר בהונגריה קפץ והוא יקר פי 3 ממה שהיה כשאני למדתי. היום סטודנט לא יכול לממן את עצמו. גם אם עובדים תוך כדי הלימודים, זה בעיקר בשביל דמי כיס".
"לא כולם בני עשירים"
אנה באבקין, בת 21 מרחובות, נחושה להתחיל ללמוד רפואה בשנה הבאה. היא שייכת לאותם אנשים שהשיגו את דרישות הסף, אך עדיין נאבקים על מספר הכיסאות המוגבל בפקולטות לרפואה בארץ. "קיבלתי 703 בפסיכומטרי, וממוצע הבגרויות שלי הוא 112 וחצי. ועדיין, יש לי סיכוי של 1 ל-14 להתקבל ללימודים בארץ. מתוך 1,300 שעברו את דרישות הסף, יש מקום רק ל-90 סטודנטים בפקולטה לרפואה בבאר-שבע.
"לא נרשמתי למקומות אחרים, כי הציונים שלי לא מספיקים, וחבל היה לי על דמי ההרשמה. במקביל עשיתי מכינה בארץ, ואני נבחנת ל-5 אוניברסיטאות שונות באירופה. זה מאוד מבאס שהדרישות בארץ הן בשמיים, וברור שהייתי מעדיפה ללמוד כאן. אם אסיים את מסלול הלימודים, אהיה דור רביעי לרופאים. זה כנראה משהו שעובר אצלנו בגנטיקה במשפחה. אני לא רואה את עצמי עושה שום דבר אחר. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות רופאה, אבל כשאבא שלי נפטר לפני 4 שנים, כשהייתי בשיא תקופת הבגרויות החלטתי שאני הולכת לעשות הכל כדי להציל אחרים. אם רק תהיה לי האפשרות לחסוך מאחרים, את מה שאנחנו עברנו במשפחה, אני אעשה את זה".
מי יממן לך את הלימודים?
"אמא, במאמצים מאוד גדולים. היא עובדת בשתי עבודות כרגע וחוסכת עבורי. למרות שהיא רופאה, המצב הוא כזה שמתמחים ומומחים בתחום מרוויחים סכומים די דומים. המצב בארץ חייב להשתנות".
את חושבת שתחזרי לעבוד בארץ בסיום לימודייך?
"אני מקווה שכן, אבל השאלה אם זה ישתלם. הרבה סטודנטים מאוד רוצים לחזור, אבל משיקולים כלכליים נשארים באירופה".
מסלול ארוך ומפרך
על מנת לקבל את התואר הנכסף "ד"ר לרפואה" בישראל נדרשות 6 שנות לימוד, אחריהן שנת סטאז' כשבסופה בחינת מעבר. גם לאחר קבלת התואר, מחכות לכל רופא מתחיל 6 שנות התמחות.
לסטודנט שלומד רפואה בחו"ל, ישנה בחינת מעבר נוספת לפני שנת הסטאז'. בחינה זו נחשבת לקשה במיוחד, ומכיוון שהיא מתקיימת רק פעמיים בשנה, נאלצים סטודנטים רבים להמתין חודשים ארוכים עד לתחילת שנת הסטאז' שלהם.
הנתון המפתיע הוא כי בסיום לימודיהם, רק כמחצית מהסטודנטים חוזרים לעבוד בארץ. על פי דו"ח הוועדה לתכנון כוח אדם רפואי וסיעודי במערכת הבריאות, משנת 2010, מדי שנה מגיעים לישראל 280 רופאים מחו"ל, בהם ישראלים ועולים. אם מדי שנה יוצאים רק כ-500 סטודנטים ללמוד בחו"ל, נשאלת השאלה מה קורה עם יתר 230 בוגרי לימודי הרפואה.
על פי דו"ח כוח אדם במקצועות הבריאות 2012, שהונפק על ידי משרד הבריאות, מסתמן בישראל מחסור ברופאים. לפי הדו"ח, הסיבה למחסור היא פרישתם לגמלאות מהמערכת של רופאים רבים יוצאי ברית המועצות, שהגיעו לארץ עם גל העלייה הגדול בשנת 1991. בנוסף, שיעור מסיימי בתי הספר לרפואה בארץ הוא נמוך, ועומד על 4.1 רופאים חדשים לכל 100 אלף ישראלים. זאת, לעומת שיעור יותר מכפול במדינות ה-OECD, שם היחס הוא 10.4 לכל 100 אלף תושבים.
לאור המחסור החמור ברופאים, דנה בחודשים האחרונים ועדת גרמן, בין השאר בצורך להחזיר לישראל את אותם הסטודנטים שלמדו בחו"ל. בשבוע שעבר הוועדה פרסמה את המלצותיה, ביניהן הצורך בהחזרת רופאים ישראליים מחו"ל.
הוועדה קבעה כי יש "לפעול להרחבת מסגרות ההכשרה בישראל לרופאים ל-1,000 סטודנטים ישראליים בשנה תוך 5 שנים, גם אם הצעדים כוללים הפחתת מספר הסטודנטים הזרים הלומדים רפואה בישראל (ברוח ועדת "אנדורן"). לקבוע יעד כולל של 1,400 רופאים חדשים בשנה (בוגרי ישראל וחו"ל), כך ששיעור הרופאים בישראל יעמוד על 2.9-3.0 רופאים לאלף נפש".
כמו כן, המליצה הוועדה "לבצע פעולות למיצוי החזרת רופאים ישראליים בחו"ל. הפעולות יכללו בין היתר: בחינת אפשרות לביצוע סיום הלימודים בישראל, בחינת אפשרות לתוכניות החזרת רופאים העובדים בחו"ל בדומה לתוכניות להחזרת מדענים וביצוע פעילות הסברה וגיוס של רופאים עולים פוטנציאליים במדינות מוצא רלוונטיות".
איך מתקבלים ללימודים בחו"ל? לכל מוסד בחינה משלו
על מנת להתקבל ללימודי רפואה בחו"ל נדרש מבחן קבלה בלבד. לכל אוניברסיטה יש בחינה משלה, ומרבית המועמדים נבחנים למספר מקומות במקביל. לכל אוניברסיטה סוכן שלו יש בלעדיות על רישום סטודנטים מישראל. מחירי התיווך לסוכנים נגבים חלקם מהאוניברסיטאות האירופאיות, וחלקם ישירות מהנבחנים הישראלים. המחירים הם לרוב סביב 500 דולר לבחינה, אך יכולים גם להגיע ל-1,000 דולר לבחינה.
ישנן מספר מכינות שמקיימות קורס של מספר חודשים, הכולל לימודים במקצועות הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה, האנטומיה והפיזיולוגיה. הקורס משמש הכנה למבחני המיון של האוניברסיטאות ולראיונות הקבלה. המכינות הן: מכינה מטעם אוניברסיטת תל-אביב בשיתוף אוניברסיטת UPJS בסלובקיה, בית-הספר האמריקאי למקצועות הרפואה, המכינה של ורדה ענתבי – לימודים בחו"ל בע"מ, הקריה האקדמית אונו, מדיקל דוקטור, ויוניברסיטי, המכינה ללימודי רפואה בהונגריה.
לפנייה לכתב/ת 
