מעל ב-1.7 מיליון ש' של אחותו הלוקה בנפשה

גבר שמונה לאפוטרופוס של אחותו גזל סכומי עתק ממשפחתה. לאחר שמת גילו אחייניו לאן נעלם הכסף. שופטת הורתה להעביר להם את הכסף מעזבונו

עו"ד נורית פישפורסם: 30.06.14 , 08:15

אחיה הבכור של אישה הלוקה בנפשה התמנה לאפוטרופוס עליה, אבל במקום לדאוג לטובתה ולענייניה, דאג בעיקר לעצמו ומשך מחשבונה כמיליון שקל. אחרי שהלך לעולמו גילו על מעשיו ילדי החסויה, שגם היא מתה בינתיים, ודרשו את השבת הכספים. בית המשפט עמד לצד היתומים וחייב את עיזבון האח ב-1.7 מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האישה, שסבלה שנים ממחלת נפש, התאלמנה בשנות ה-90 אחרי שבעלה נהרג בתאונת דרכים במסגרת עבודתו במשרד הביטחון. ב-1996 מונה אחיה לשמש כאפוטרופוס לרכושה ולגופה. ב-1998 העביר משרד הביטחון פיצוי של מיליון שקל לילדים ולאלמנה, ואותם הפקיד האח בחשבון נאמנות שפתח. אלא שמאז הוא העביר אט אט את הסכום לחשבונו הפרטי, ולאחר שהשתמש בכספים לצרכיו האישיים סגר לגמרי את החשבון.

אפוטרופוס

בוטל: סכיזופרן מכר דירה ב-600 אלף ש' בלבד

מערכת PsakDin

אדם המתמודד עם מחלת נפש מכר דירת 4 חדרים שבבעלותו במחצית משוויה. אמו, שמונתה לאפוטרופוסית שלו, טענה שהרוכש ניצל את המצב של בנה

בוטל: סכיזופרן מכר דירה ב-600 אלף ש' בלבד

ביולי 2001 קיבלה המשפחה השכולה פיצויים נוספים מחברת הביטוח "אבנר", אך גם את הכספים האלה הפקיד האפוטרופוס בחשבונו הפרטי.

האח הלך לעולמו בפברואר 2008, ובמקומו מונתה בתה של החסויה כאפוטרופסית. רק אז התחוור לארבעת היתומים, שדודם העביר את כל כספי המנוחה לחשבונו הפרטי. כשנתיים וחצי לאחר מכן, גם האם נפטרה.

ילדיה של האישה הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה נגד עיזבון האח המנוח ואלמנתו, שהיא היורשת החוקית שלו. הם ביקשו להורות על השבת 1.7 מיליון שקל שנטל לידיו והוסיפו שבזמן שהוא נהנה מרווחה כלכלית, הם נאלצו לחיות בצנעה והתקיימו מקצבת ביטוח לאומי. לדבריהם, כשפנו בזמנו לדוד כדי לקבל עזרה כספית, הם נענו שלא ניתן להשתמש בכספי אמם.

מנגד הכחישה אלמנתו של האח את המעילה וטענה שכל הכספים שמשך בעלה מחשבון הנאמנות הועברו לחסויה ולילדיה בלבד.

ניצול האמון והכוח

השופטת אספרנצה אלון קבעה שכל מהלכי האפוטרופוס המנוח מובילים למסקנה כי התכוון להעלים את הכספים מידיעת האפוטרופוס הכללי כדי לעשות בהם כבשלו. לדבריה עוצמת הפגיעה מתחזקת כאשר מדובר באפוטרופוס שהוא בשר מבשרה של החסויה וכמי ששימש דמות אב לתובעים.

לפי השופטת, כלפי חוץ הפגין האפוטרופוס יחס דואג לאחותו הקטנה וילדיה היתומים, אך בפועל הוא ניצל את האמון והכוח שניתן לו ועשה כרצונו בכספי אחותו וילדיה עד שכילה אותם.

השופטת אלון הסכימה שקשה להתחקות אחר האמת, שכן הצדדים המעורבים אינם בין החיים, אולם הפעולות הברורות שבהן נקט האפוטרופוס המנוח מעידות על ניגוד עניינים מוחלט ואין מקום להקלות. משכך היא חייבה את האלמנה ועיזבון המנוח להשיב לתובעים את כספי החסויה בסך 1.7 מיליון שקל, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.

מקרה זה מדגים עד כמה הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על פעילותם של אפוטרופוסים הוא מרושל ולא יעיל. אם היה פיקוח נאות על פעולות הדוד, המעילה בכספי אחותו החסויה הייתה מתגלה בזמן ואפשר שהייתה נמנעת.