תסמונת המעי הרגיז בבני נוער: איך לטפל?

האם גם בני נוער יכולים לסבול מתסמונת המעי הרגיז? כשמעין בתי הייתה בכיתה י"ב היא התלוננה על שלשולים וכאבי בטן. הייתי בטוחה שהסיבה נעוצה במתח של הבחינות, אך סימנים אלה נמשכו גם לאחר סיום ביה"ס.

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו

המלצתי לה להוציא בהדרגה מוצרי חלב מהתפריט ואכן ככל שנמנעה, חל שיפור אך תסמינים אלו נמשכו גם בתקופת הצבא. כל ארוחה כמעט הייתה מסתיימת בשלשול. באחד הימים סבלה מעיין מכאבי בטן חריפים בעקבותיהם הופנתה למחלקת גסטרו באיכילוב, שם אובחנה כסובלת מתסמונת המעי הרגיז. התוצאה המשנית התגלתה כ"אי סבילות ללקטוז". 

להתמודד עם מעי רגיז

מהי תסמונת המעי הרגיז?

תסמונת המעי הרגיז (IBS-Irritable bowel syndrome) זו הפרעה תפקודית שכיחה במערכת העיכול. כ -25% מהאוכלוסייה סובלים ממנה ברחבי העולם.  

ליקויים אלה גורמים לתסמינים האופייניים כמו: כאבי בטן, תחושת נפיחות, עצירות ושלשול לסירוגין. אפשר לסבול מתסמין אחד או כמה ביחד לסירוגין. התסמינים יכולים להיות קלים או כאלה המפריעים לחיי היומיום. תסמונת זו נמצאת במקום גבוה כגורם לביקורים אצל רופא המשפחה ולאובדן ימי בית ספר או ימי עבודה.

התסמינים הנפוצים

תסמיני המעי הרגיז אינם ספציפיים ומופיעים גם במחלות אחרות ומשתנים מאדם לאדם, התסמינים הנפוצים ביותר הם:

• כאב בטן או עווית
• תחושת נפיחות
• ריבוי גזים
• תדירות יציאות שאינה תקינה.(3 יציאות ביום או פחות מ- 3 בשבוע)
• צואה רירית
• צרבת, כאבים בחזה, עייפות, חרדה ודיכאון.
  

רוב החולים מפתחים תסמינים קלים בלבד ורק באחדים התלונות גורמות לסבל ממשי ולהפרעה תפקודית. במרבית החולים, תסמונת המעי הרגיז היא מצב כרוני, אך ייתכנו תקופות בהן עוצמת התסמינים חמורה ותקופות בהן היא נחלשת או נעלמת לגמרי. כאשר התסמינים קשים ואינם מגיבים לטיפול המקובל וכאשר יש פגיעה תפקוד היומיומי, נדרשת התערבות טיפולית.

דיכאון יכול להצביע על קיומה של התסמונת(צילום: index open)

איך מתבצעת האבחנה?

האבחנה נעשית ע"י שלילת בעיה אורגנית אחרת (הכרוכה בשינוי במבנה המעי עקב דלקת, התנוונות או שינוי ממאיר) וע"י הערכת התסמינים. כאבי בטן או אי נוחות ביטנית הנמשכים לפחות שלושה חודשים ובעלי לפחות שניים מתוך שלושת המאפיינים הבאים:

1. כאב בטן המוקל לאחר יציאה.

2. מופיע בהקשר לתכיפות היציאות.

3. חל שינוי במרקם היציאות (יציאות קשות או רכות).

מהם הגורמים לתסמונת המעי הרגיז ?

הגורמים עדיין לא ידועים אבל נוטים לראות אותה כשילוב של כמה גורמים כמו: שינויים במערכת העיכול, אי סבילות למזונות מסוימים, הרכב שונה של חיידקי המעי, הפרעה בתנועתיות המעי בשילוב של רגישות יתר של מערכת העצבים השולטת בפעילות המעי.

יש גם עדויות לכך שלמערכת העצבים המרכזית יש השפעה על תפקוד המעי הגס ולכן במצבי מתח, חרדה ולחץ נפשי, התסמינים מוגברים.

מתי לפנות לרופא?

התסמונת עלולה לגרום לאי־נוחות ניכרת, ופגיעה באיכות החיים אך לא למצבי חירום. כאשר הסימפטומים הופכים למטרידים מומלץ לפנות לרופא המשפחה לשם שלילת מחלות אחרות, כמו אלרגיה למזון, זיהום במעיים או פעילות יתר של בלוטת התריס.

במקרים מסוימים ימליץ הרופא על ביצוע בדיקות כמו בדיקות דם ובדיקות צואה, כדי לוודא שלא מדובר במחלה שונה. מקרים אלו כוללים סימפטומים כמו: ירידה בלתי מוסברת במשקל, נפיחות או גוש בבטן או באזור פי הטבעת, דימום מפי הטבעת.

הטיפול המומלץ

הטיפול הרפואי מוגבל יחסית, ומטרתו להקל על גורם הסבל העיקרי: הכאב, או היציאות (שלשול/עצירות) ושיפור איכות החיים. זהו טיפול משולב הכולל שלושה מרכיבים עיקריים:

1. טיפול תזונתי

פעמים רבות שינוי תזונתי יכול להוביל לשיפור משמעותי בתסמינים. מספיקה הימנעות מאכילת המזונות העלולים לעורר את תסמונת המעי הרגיז, כמו למשל רגישות לסוכר או לסורביטול, או זיהוי מוצרי מזון הידועים כמעוררי גזים כמו שעועית, כרוב, בצל טרי, ענבים, תמרים, צימוקים, קפה (קפאין), משקאות מוגזים, בירה ועוד זהו טיפול שעיקרו בחינה ותעייה.

ישנן עדויות שדיאטה דלת FODMAPs (פחמימות הניתנות להתססה) כלומר- דלה בלקטוז, בפרוקטוז וגלקטוז ודלה בסוכרים אלכוהוליים יכולה לעזור להפחית את הסימפטומים ב- IBS .

רכיבי מזון אלה אינם נספגים טוב והם יכולים לעבור התססה על ידי חיידקים במערכת העיכול דבר שמוביל לגזים, התנפחות והפרעה בתנועתיות של מערכת העיכול.

עלולים לעורר את התסמונת. ענבים(צילום: shutterstock)

2. שינוי אורח חיים

• אכילת ארוחות מסודרות
• להימנע מארוחות גדולות
• לאכול בישיבה ולפנות זמן לאכילה
• להגביל את שתיית משקאות ממותקים מוגזים
• להימנע מצריכת ממתיקים מלאכותיים כמו סורביטול, ומזון מתובל
• להמעיט במוצרי החלב
• כאשר התלונה העיקרית היא עצירות, כדאי לאכול מזון עשיר בסובין עדיף
• סיבים בלתי מסיסים (תאית, ליגנין) המצויים בירקות, בפירות ובדגנים מלאים
• להימנע מצריכת מוצרים מכילי גלוטן –אלה שרגישים לגלוטן שקיים בחיטה
• טיפול תרופתי
  

למרות שמגוון התרופות האפשריות זהה בדרך כלל בכל הגילים, השיקולים לגבי מתי להשתמש בתרופות מסוימות ובאיזה אופן – מיוחדים לכל קבוצת גיל.

במקרה של עוויתות במעי יינתן טיפול נוגד ההתכווצויות שנלקחות סמוך לארוחה.

במקרה של שלשול במידה ותוספת סיבים לתפריט לא עזרו, יינתנו תרופות המעודדות פעילות מעי כמו: לקסטיב אימודיום, או מגנזיום ציטראט. ניתן גם לקנות כדורים המכילים את אנזים הלקטאז שמקל על עיכול מוצרים מכילי לקטוז או להוסיף פרוביוטיקה. 

3. טיפול התנהגותי קוגניטיבי

תפקיד הטיפול הוא שיפור איכות החיים כולל רכישת כלים מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, הפסיכולוגיה החיובית וגישות הקשיבות (mindfulness) והקבלה (acceptance), המסייעים למתבגרים לנהל את אכילתם מתוך הכרה בקיום התסמונת בחייו וקידום אכילתו למקומות בריאים שישפרו את איכות חייו ולהתמודדות עם מתחים ומצבים רגשיים, שיעזרו למנוע היארעות מצבים שיעוררו את פעילות תסמונת המעי.

מקובל גם טיפול בביופידבק טכניקה המסייעת בהפחתת מתח השרירים והאטת קצב פעולת הלב במטרה להשיג הרפיה. אפשר להיעזר גם בטיפולים משלימים כגון: דיקור סיני, רפלקסולוגיה, תרגילי נשימה, תרגילי הרפיה ודמיון מודרך.

ההתמודדות הכפולה של בני הנוער

ילדים ובני נוער שאובחנו כחולים במחלות מעי דלקתיות נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות רגשיות התמודדות עם מחלה כרונית בכלל ומחלת מעי דלקתית בפרט - זו משימה לא פשוטה עבור כל אחד.

כשמדובר בבני נוער, ההתמודדות עלולה להיות קשה יותר. הם נמצאים בשלב משמעותי בחיים שלהם - גיל ההתבגרות על כל המשתמע ממנו: שינויים רבים מתרחשים בגופם, ברגשותיהם ובסביבה החברתית שלהם. לא די בכך שהם נדרשים להתמודד עם כל השינויים האלה, עליהם לשלב גם התמודדות עם מחלת מעי דלקתית.

בנוסף, ההתמודדות עם אי הוודאות לגבי התפרצות המחלה, תופעות הלוואי של התרופות, האשפוזים והפחד מן העתיד פוגעים אף הם בתהליך הטבעי של מציאת ה"אני" בתוך החברה בזמן ההתבגרות.

השינוי באיכות החיים משפיע על המשפחה כולה אשר לרוב חסרה את הכלים להתמודדות עם האתגרים. נמצא כי פחות ממחצית מן הילדים עם מחלות מעי דלקתיות מתמידים בלקיחת תרופות, ממצא המתיישב עם הבנת הילד את המחלה ועם מצבו הרגשי.

להשיג איכות חיים

מחקרים רבים מצאו כי תמיכה חברתית מהסביבה הקרובה: הורים, מחנכים או חברים, עוזרת מאוד להתמודדות עם המחלה, מפחיתה את רמת המצוקה ומשפרת את איכות החיים של מתבגרים שלקו בתסמונת.

המעבר מגיל הילדות לבגרות

הטיפול בילדים ובבני נוער עם מחלות מעי דלקתיות חייב לכלול תכנית של העברת אחריות לטיפול במחלה לילד עצמו. בגילאים שונים מצופה מן הילד לדעת מה מחלתו הבסיסית, מהם הטיפולים אותם הוא מקבל ובהמשך אף להתמצא במינונים. תרופות ניתנות בתחילה על ידי ההורים.

לקראת סיום גיל ההתבגרות יש להעביר את האחריות ללקיחת התרופות לידי בני הנוער עצמם. התהליך חייב להיות מוטמע בכל פגישה עם הרופא כך שבהגיע המטופל לגיל הבגרות כבר תתמקד השיחה באופן טבעי בנער/ה ולא בהורה המלווה.

לסיכום, יש שיקולים ייחודיים המחייבים טיפול פרטני לכל אחד ואחת בהתאם לגיל הכרונולוגי, הפיזיולוגי וההתפתחותי. על כן חשוב מעקב וטיפול במסגרת מרכז ייעודי למחלות מעי דלקתיות בילדים/נוער עם צוות רב תחומי המנוסה בשיקולי הגיל הייחודיים והמסוגל לספק תמיכה ומידע מקיף ומותאם לכל שלב למטופל ולמשפחתו.

הכותבת היא דיאטנית קלינית מטפלת בהשמנה והתנהגויות אכילה ממרכז שפת האכילה