נתניהו דורש להתחיל בבניית גדר מזרחית בהקדם. בינתיים לא ברור מהיכן יבוא הכסף
התגברות הטרור ממזרח לישראל הובילה לקידום הפרויקט שאותו רואה ראש הממשלה כמשימה לאומית. המשימה תוטל על משרד הביטחון, שלא מעוניין לממן את הבנייה. ההוצאה תיפול על כתפי האזרחים?
סיפורים נוספים - בפייסבוק שלנו
ראש הממשלה מדבר כבר כמה שנים על הצורך להקים גדר מזרחית, אולם הקמת הגדר הזו נדחתה מסיבות שונות. כעת, לנוכח התגברות כוחם של כוחות הטרור ממזרח לישראל, ולנוכח הסכנה לחדירות מכיוון הגבול עם ירדן, נתניהו מעוניין להתחיל בעבודות כמה שיותר מהר.
"יש לבנות אותה בהדרגה מאילת ועד הגדר שהקמנו כבר בשנתיים האחרונות, ברמת הגולן. אני מבקש מכם לנסות לדמיין מה היה קורה מול כוחות הג'יהאד בסיני אלמלא הקמנו את גדר הביטחון בגבול ישראל-מצרים, ועכשיו גם ברור מדוע אני מתעקש שגבול הביטחון של ישראל במזרח יישאר לאורך נהר הירדן".
מדובר בגדר באורך של כארבע מאות קילומטרים, ארוכה מהגדר שנבנתה בגבול בין ישראל למצרים כדי למנוע כניסת מסתננים ומהגרי עבודה לשטח המדינה. נתניהו ראה בפרויקט משימה לאומית, דחף להקמת הגדר בנמרצות רבה ופעל להקצות מיליארדי שקלים לצורך כך. המשימה הוטלה על משרד הביטחון.
המשמעות היא פשוטה: תוך חודשים אחדים יצטרך משרד האוצר למצוא מקור תקציבי שיאפשר את מימון הגדר המזרחית, שעלותה המוערכת היא כמה מיליארדי שקלים. גדר ביטחון אינה כוללת את בניית הגדר הגבוהה בלבד, אלא גם אמצעים אלקטרוניים לאיסוף מודיעין, אמצעי התרעה וטכנולוגיות שיאפשרו לצה"ל לעקוב אחר המתרחש לאורך הגדר.
עלותם של אמצעים טכנולוגיים אלה גבוהה מאוד גם כן, ובאוצר יצטרכו למצוא לכך מקור. גורמים כלכליים מציינים כי בתקציב 2014 אין מקור תקציבי לממן את פרויקט בניית הגדר החדשה, וכי אם היה מקור תקציבי נזיל, מערכת הביטחון הייתה מנסה להשיג אותו. "בתקציב הנוכחי אין יותר כסף, ונראה שהגדר תצטרך להיות מחושבת בתקציב 2015".
הוצאה של מיליארדי שקלים תיפול, מן הסתם, על כתפי אזרחי המדינה, זאת בשנה שממילא באוצר מתכננים לקצץ משמעותית בתקציבי המשרדים. לפי שעה עדיין לא ברור אם ייאלץ משרד האוצר לבצע קיצוץ רוחבי משמעותי על מנת לממן את הגדר, אולם החשש הוא כי לנוכח מצבה הכלכלי של המדינה לא תהיה ברירה אלא לפגוע בתקציבי המשרדים באופן משמעותי. עם זאת יש לציין כי בניית הגדר צפויה להימשך כמה שנים, ולכן העלות צפויה להתפרש על פני כמה שנים.
בינתיים הגבול פרוץ, הצבא הירדני ערני
מתוך 260 ק"מ של הגבול בערבה עד ים המלח שיפרה מערכת הביטחון בשנה וחצי האחרונות רק שבעה ק"מ - בקטע הקטן מצפון לאילת. בקטע השני של הגבול, מאזור מצדה עד משולש הגבולות עם סוריה בחמת גדר (כ-100 ק"מ), המצב טוב מעט יותר. בקטע הזה יש גדר התראה וכוחות משמעותיים יותר, לצד אמצעי תצפית חדשים.גם היום רוב הגבול עם ירדן פרוץ, ומערכת הביטחון סיימה לאחרונה תוכנית מפורטת לעיבוי המכשול, כמו בגבול עם מצרים וסוריה. במערכת הביטחון היו מחלוקות בנוגע לתוואי הגדר ולגובה שלה. תושבים וארגונים ירוקים התנגדו לגדר גבוהה כמו בגבול סיני בגלל פגיעה בנוף.
מעט אירועים, בעיקר מקרים של ניסיונות הברחת סמים, נרשמים בגבול הפרוץ. הרבה בזכות הכוחות שבצד השני ורמת התיאום המצוינת עמם: הצבא הירדני, בניגוד לשוטרים המצרים שאבטחו, לעתים ללא נשק, את הגבול בסיני, מאומן וחזק ברצועת הגבול עם ישראל. הוא מתנייע בהאמרים אמריקניים ובנשקים מתקדמים, ושומר על קשר רציף עם עמיתיו הישראלים.
בצה"ל זיהו שעקב האכילס בגבול הוא דווקא בפינה הדרומית שלו, באילת. לכן תגברו את הכוחות בעיר, גם בחניכים מקורס חובלים שחלק מהכשרתם מתבצעת במפרץ אילת, במוצב הסמוך לנקודת הגבול עם ירדן.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
