החדש והנעלם ב"דוקטרינת נתניהו"
הפלסטינים לא מעניינים אותנו, אמר למעשה ראש הממשלה בנאום שבו הציג את האסטרטגיה המעודכנת. יש שני איומים - איראן וג'יהאד עולמי - ונגדם צריך ציר ערבי מתון (וגם כורדי). המזרח התיכון על פי ביבי, גרסת 2014
נושא הכנס שהתקיים אתמול במכון למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב היה "האופציות לישראל כשהדרך להסדר קבע חסומה". הכוונה כמובן להסדר קבע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנשא נאום אסטרטגי מאוד נדיר, התייחס להמון נושאים חוץ מזה שהיה אמור לדבר עליו. הוא אמנם פירט את התנאים הביטחוניים להסדר שתי המדינות אבל רק כחלק ממסגרת אסטרטגיית הביטחון הלאומי הכללי של ישראל. האפשרות שייפתח מו"מ עם הפלסטינים, או שישראל תנסה לקדם תוכנית עצמאית, לא עלתה אפילו כאפשרות מדבריו של ראש הממשלה.
עוד בחדשות:
- לפחות 14 רקטות נורו הלילה והבוקר מהרצועה
- נתניהו דורש להתחיל בבניית גדר מזרחית
- חמאס מאיים: אולי ניקח שוב את השלטון בעזה
אבל ראש הממשלה פיצה אותנו כשפרס בפני שומעיו את "דוקטרינת ביבי" המעודכנת לנוכח הטלטלה במזרח התיכון והתפשטות הג'יהאד העולמי באזור. אין ספק שהנאום הזה, שבו הציג בבהירות ובצורה מנומקת את משנתו המדינית-ביטחונית, נועד להישמע בבירות אירופה ובעיקר בוושינגטון. נתניהו גם לא חסך על הדרך עקיצות משומעיו במחנה המערבי.
הנחת היסוד של דוקטרינת נתניהו היא שחוסר היציבות במזרח התיכון יימשך עוד שנים רבות והאיסלאם הקיצוני ימשיך לאיים על שלום האזור
ועל תושביו עוד עשור לפחות, אם לא יותר. נתניהו משוכנע שבעוד שנים, לפחות עד סוף המאה הנוכחית, האיסלאם הרדיקלי הג'יאהדיסטי מבית מדרשה של אל-קאעידה יובס כפי שהובסו הנאצים, והוא הביע את תקוותו שהדבר לא יעלה ב-60 מיליון קורבנות כמו שעלו שאיפותיהם של אדולף היטלר ובעלי בריתו.
מכאן עבר נתניהו לפרק את דוקטרינת הביטחון הלאומי שלו, שאמורה לאפשר לישראל לעבור בשלום את התקופה הנוכחית, את הטלטלה ואת הצונאמי של האיסלאם הרדיקלי. הדוקטרינה הזו מזכירה מאוד את "אסטרטגיית המעגל השלישי" שהתווה דוד בן גוריון בשנות ה-50 וה-60.
הרעיון שבן גוריון מימש היה למצוא בעלות ברית מזרח תיכוניות שאין להן גבול משותף עם ישראל, אבל יש להן אינטרסים משותפים עם המדינה היהודית שזה עתה קמה, והאינטרסים האלה אפשרו לישראל לשתף איתן פעולה במטרה להחליש או לבלום את הכוונות התוקפניות של שכנותיה של מדינת ישראל. לדוגמה, הברית עם השאה של איראן, הברית עם טורקיה, הסיוע לכורדים וכולי.
יושב על הגדר
אתגר הביטחון הלאומי הראשון, על פי דוקטרינת נתניהו, הוא ביצור הגבולות והגנה עליהם. האמצעים לכך: בניית גדר ביטחון גם במזרח, בגבול עם ירדן, בנוסף על הגדרות הקיימות ברמת הגולן ובגבול סיני. ובנוסף לכך, קיום נוכחות צבאית על נהר הירדן ושמירה על עוצמתה הצבאית של ישראל.
נתניהו הבהיר שבתנאים הנוכחיים אי-אפשר לסמוך על כוחות ערביים שאומנו על ידי זרים, והביא הרבה דוגמאות לכישלון של הקונספציה הזאת תוך שהוא שולח שוב ושוב עקיצות לוושינגטון שאימנה את הצבא העיראקי ואז התפנתה מעיראק והצבא קרס (אגב, בסעיף זה רומז נתניהו כי גם אם יושג הסדר בעשרות השנים הקרובות, ישראל לא תפנה במסגרתו את בקעת הירדן. בכך הוא התייחס בעקיפין לנושא הכנס).
האתגר השני על פי נתניהו הוא לשלוט ביטחונית בשטח שבין הירדן לריכוזי האוכלוסייה הישראלית. במילים פשוטות, ישראל דורשת שהמדינה הפלסטינית לא רק תהיה מפורזת מנשק כבד, אלא שישראל תוכל לבצע פעילות סיכול ומניעה ביטחוניים בתוך שטחה. המדינה הפלסטינית שתקום תהיה בעלת שליטה פוליטית וכלכלית בלבד. נתניהו שלל לגמרי את הטענה שלפיה שליטה ביטחונית ישראלית פוגעת בריבונות הפלסטינית, והביא דוגמאות מיפן, גרמניה ודרום קוריאה שבהן יש נוכחות של צבא אמריקני להגנת האינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית.
החברים מכורדיסטן
האתגר השלישי הוא שיתוף פעולה אזורי מוגבל בין ישראל למדינות ערביות מתונות במטרה לבלום את האיסלאם הגי'האדיסטי הקיצוני. נתניהו חזר על דבריו לגבי האפשרות לשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ ובראשן סעודיה, אבל אישר בפעם הראשונה בפומבי שישראל מוכנה לתרום לביטחונה של ירדן ותומכת בשאיפתה של כורדיסטן לעצמאות מדינית.
הוא גם רואה במצרים שותפה למחנה. זה למעשה הסעיף המרכזי והחדשני בדוקטרינת הביטחון של נתניהו. הוא לא אמר זאת, אבל אפשר להבין שהוא רואה את הפתרון הזמני לסכסוך עם הפלסטינים במסגרת אותו שיתוף פעולה אזורי. הוא לא אמר זאת במפורש, אבל הזכרת שאיפתה של כורדיסטן לעצמאות מדינית היא בהחלט חידוש.
ברור לגמרי לכל מי שמסתכל על המפה שמיקומה של כורדיסטן עצמאית בין איראן, טורקיה, סוריה ועיראק עשוי להוות בעלת ברית אסטרטגית חשובה לישראל. מה ששנים רבות התבצע מתחת לפני השטח אולי יקבל עכשיו גושפנקה רשמית.
האתגר הרביעי בדוקטרינת נתניהו הוא למנוע מאיראן להפוך למדינת סף גרעינית. נתניהו קובע בעניין זה שמבחינתה של ישראל ומבחינת שלום העולם כולו, עדיף שלא יהיה הסכם מאשר שיהיה הסכם רע. מדוע? מפני שאם לא יהיה הסכם, יימשכו הסנקציות הכלכליות על איראן והיא תוכרח להיכנע לדרישות המערב במקום שהמערב ייכנע לדרישותיה. נתניהו דורש שאיראן תתפרק מיכולת העשרת האורניום שלה כמו שסוריה התפרקה מיכולות ייצור הנשק הכימי שלה.
ארבעת האתגרים שמנה נתניהו, אשר מרכיבים את דוקטרינת הביטחון שלו, אינם חדשים כל אחד לעצמו. אבל בהצגתם ביחד כאסטרטגיית ביטחון לאומי מגובשת, מהווה חידוש בהתנהלות של ממשלת ישראל ושל ראש הממשלה עצמו, שמעדיף בדרך כלל להגיב ולטפטף מידע לציבור במקום להציג תזה אחת ברורה. עצם העובדה שנתניהו הציג תזה כזו מעידה על מידה רבה של הסכמה וביטחון עצמי בקרב הממסד הביטחוני-מדיני של מדינת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
