מצב הבריאות: ישראל - אחת לפני האחרונה במס' האחיות
יולדים יותר, חיים יותר, אבל נאלצים להמתין זמן רב לתורים ולסבול מצפיפות בבתי החולים: דו"ח חדש של ה-OECD מגלה כי מספר האחיות לנפש בישראל הוא כמעט הנמוך ביותר וכי אנחנו שלישיים מהסוף במדד הצפיפות בבתי החולים. למרות זאת: הנשים בארץ מובילות את מדד תוחלת החיים ויולדות יותר מבכל מדינה אחרת
ישראל נמצאת בפיגור גדול בכל הנוגע לשיעור מיטות האשפוז - רק 1.9 מיטות לכל אלף תושבים, הרבה פחות מהממוצע ב-OECD, שעומד על 3.3 לכל אלף איש. רק בקנדה ובמקסיקו יש פחות מיטות מאשר בישראל. הנתון מוביל לתפוסת המיטות הגבוהה בעולם המפותח, 96.6% בישראל, לעומת 75.1% ב-OECD, מה שמוביל לצפיפות הקשה בחודשי החורף, כשהתפוסה במחלקות עוברת את ה-100% בעשרות אחוזים.
לצד הצפיפות עולה מהדו"ח כי בישראל אין מספיק אחיות. אנחנו עדיין נמצאים במקום הלפני אחרון בקרב מדינות ה-OECD עם 4.8 אחיות לאלף נפש. רק במקסיקו המספר נמוך יותר: 2.6 לכל אלף איש. הממוצע ב-OECD עומד על 8.8 לכל אלף איש. מספר הסטודנטים לסיעוד אמנם עמד בישראל על 2,000 בשנת 2012, עלייה לעומת השנים הקודמות, אך המגמה עדיין לא התהפכה. בשנת 2012 התקיימה שביתת האחיות, שבעקבותיה השתפרו תנאי ההעסקה שלהן, אך עדיין לא ברורה ההשפעה של תוצאות השביתה על נתוני ההעסקה.
שיעור הרופאים בארץ תקין ועומד על 3.3 לכל אלף איש, לעומת 3.1 לכל אלף איש ב-OECD, אך החשש הוא שהמצב יתהפך בקרוב. הרופאים המבוגרים בישראל צפויים לפרוש בשנים הקרובות, ובנוסף קצב הגידול המהיר באוכלוסייה - צפויים להוריד את השיעור ל-2.9 לכל אלף איש בלבד, כאשר בעולם המגמה דווקא הפוכה.
נתון מדאיג נוסף הוא מספר מכשירי ה-MRI בישראל, שעומד על שלושה בלבד לכל מיליון תושבים, הרבה פחות מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על 14. עם זאת, בשנים האחרונות מספר המכשירים בישראל עלה, גם אם לא במידה מספקת, והנתונים עדיין לא משקפים לחלוטין את השינוי.
גם מספר מכשירי ה-CT נמוך ביותר, ומצבם עומד על 9.2 לכל מיליון איש, לעומת 24 לכל מיליון ב-OECD. הנתונים הללו מסבירים את התורים הארוכים מאוד שיש בישראל לבדיקות דימות.
יולדים יותר, חיים יותר
בצד הנתונים הקשים, הדו"ח מראה שהישראלים דווקא חיים הרבה יותר לעומת שאר מדינות ה-OECD. הנשים בישראל חיות בממוצע עד גיל 83.6, כאשר הממוצע ב-OECD עומד על 82.8. הגברים בישראל חיים 79.9 שנה, כאשר רק באיסלנד (81.6) ובשוויץ (80.6) חיים יותר. הממוצע ב-OECD עומד 77.5.
גם מספר הילדים לכל אישה הוא הגבוה מבין כל המדינות ועומד על 3.1 לאישה, הרבה יותר מהממוצע במדנות ה-OECD, שעומד על 1.7. במקסיקו, שהיא השנייה בדירוג, יש רק 2.2 ילדים לאישה. תמותת התינוקות בקרב מדינות הארגון עומדת על ארבע נשים לכל לאלף לידות בממוצע, בעוד שבישראל היא 3.6 לכל אלף נשים.
לעומת זאת, התמותה בישראל מסרטן השד גבוהה יחסית לעולם. על פי הדו"ח מתות בישראל מדי שנה 31.9 נשים לכל מאה אלף כתוצאה מהמחלה. רק בדנמרק (32.6) המספר גבוה יותר. הממוצע בקרב מדינות ה-OECD עומד על 23.9. בתמותה מסרטן הערמונית המצב טוב בהרבה - 18.9 לכל 100 אלף בישראל לעומת 31.9 למאה אלף בממוצע ב-OECD. רק ביפן (13.9) ובדרום קוריאה (13.4) מתים פחות.
הנתון שמלמד על המגמה של מערכת הבריאות בישראל הוא ההוצאה הלאומית על
בריאות כאחוז מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בעוד שהממוצע ב-OECD הוא 9.3%, הרי שבישראל מדובר על 7.3% בלבד. הנתון מראה שבישראל הממשלה משקיעה פחות כסף בבריאות תושביה לעומת שאר המדינות המפותחות.
הנתון קשה עוד יותר, כאשר מתברר ש-38.6% מההוצאה הלאומית מגיע מכסף פרטי, כאשר ב-OECD הנתון עומד על 27.9% בלבד. שיעור המימון הפרטי הגבוה אינו מפתיע, גם מכיוון שההוצאה הציבורית היא יחסית נמוכה, וגם מכיוון שכתוצאה מכך, אחוז הישראלים שרוכשים ביטוח פרטי (ביטוח משלים של קופות החולים וביטוח של חברות ביטוח) הוא גבוה מאוד ועומד על 80.3%. רק בצרפת (95%) ובהולנד (88%) רוכשים יותר ביטוחי בריאות פרטיים. הממוצע ב-OECD הוא 34.3% בלבד.
פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בתגובה לדו"ח: "הנתונים מדגישים את החשיבות בישום המלצות הועדה לחיזוק הרפואה הציבורית (ועדת גרמן). הוע עסקה בדיוק בבעיות הליבה, כפי שמשקף דו"ח ה-OECD, ובעיקרן התשתיות החסרות במערכת (שעור מיטות נמוך, שעור אחיות נמוך ושעור הרופאים בירידה), ההוצאה הנמוכה ובעיקר ההוצאה הפרטית הגבוהה. תוחלת החיים הגבוהה ושעור תמותת תינוקות נמוכה יחסית הם עדות למצויינות המערכת, ואנו מחוייבים לעשות הכל על מנת לשמרה ואף לשפרה".
