יגאל כמעט מת - וישחה 1,000 בריכות למען ביה"ח

מסף מוות - אל סף הבריכה: לפני 13 שנה ניצלו חייו של יגאל סלע, היום בן 62 מקיבוץ מחניים, בניתוח חירום בבית החולים איכילוב לאחר שהעורק הראשי ברגל שמאל שלו התפוצץ. החודש הוא עתיד לציין "בר מצווה לאירוע", כהגדרתו, תוך שחייה של 1,000 בריכות רצופות וגיוס כסף למחלקה שלה הוא חייב את חייו.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

מתמודדים עם סרטן:

התבשרת שיש לך סרטן: איך מתמודדים עם זה?

התמודדות אחרת: להיות בריא גם אם חולים

החיים משתנים: התמודדות עם מחלת הסרטן

העורק הראשי התפוצץ

"עד גיל 49 נהגתי לרוץ למרחקים ארוכים ולרכוב על אופניים", מספר סלע בראיון ל-ynet. "רגע לפני שחגגתי יובל סבלתי מבעיה בברך, וגילו שיש לי גידול ממאיר ברקמות הרכות ברגל שמאל. זה חייב מסכת איומה של טיפולים, כימותרפיה במשך חצי שנה, אשפוזים ולא פחות משבעה ניתוחים שכללו גם ניסיונות להחליף את מפרק הברך".

מסיבות שונות החלפת המפרק לא הצליחה, והוחלט להחדיר לרגלו של סלע מוט ישר, תוך התאמה ביולוגית באמצעות נטילת פיסות מרגל ימין. סלע, שלא יכול עוד לכופף את רגלו בשל המוט, שהה באשפוז לאחר הניתוח וחיכה לאישור לרדת מהמיטה במחלקה. לפתע התפוצץ כאמור העורק הראשי באותה רגל, והוא הובהל לחדר הניתוח, שם הציל פרופ' קובי ביקלס את חייו.

סלע, נשוי ואב לארבעה שעלה לישראל מאנגליה בגיל 18, החל בתהליך שיקום ארוך ובהליכה על הפרוטזה הפנימית. "חזרתי לעבודה ולחיים רגילים", הוא מתאר, "אבל לא יכולתי ליישר את הרגל ולא יכולתי לשבת רגיל. הלכתי הרבה זמן עם צליעה כבדה ומקל. עשיתי הרבה טיפולי מים, ומאוד רציתי לחזור ללכת בלי מקל, למרות שזה כאב כאבי תופת. זה הצריך הרבה עבודה עצמית, התעקשות שלי ועזרה של המשפחה".

-מתי חזרת לעשות פעילות גופנית?

"פעם הייתי רץ ורוכב על אופניים, וברור ששני אלה ירדו מהפרק. עד אז לא ידעתי לשחות, רק לפרפר כמו כלב, והתחלתי באימון עצמי ללמוד לשחות על הגב. לפני ארבע-חמש שנים פגשתי מדריכה בבריכה ששאלה למה אני לא שוחה חתירה. היא לימדה אותי והתחלתי לשחות באופן קבוע פעמיים בשבוע. אני אוהב לאכול והגעתי לממדים לא רצויים, שגרמו לסבל בגלל המשקל העודף על הרגע. בזכות הפעילות התחלתי לרזות, לאכול מסודר ולהרגיש טוב יותר באופן כללי".

"ליגאל היה גידול סרטני אלים מאוד שישב בתוך הברך, וכיום יש לו עצם אחת ארוכה שמתחילה בירך ומסתיימת בקרסול, ללא יכולת כיפוף", מסביר פרופ' ביקלס, מנהל השירות לטיפול במחלת עצם גרורתית במחלקה האורתופדית-אונקולוגית באיכילוב. "הוא גם היה בסכנת חיים בגלל התפרקות העורק במהלך הטיפול, ובשחייה יגאל חוגג ניצחון של הגוף ושל הנפש על המחלה. זו עוד דוגמה למה שהמחקרים כבר מוכיחים - פעילות גופנית משפרת את הסיכוי להחלים מסרטן".

לא יכול יותר ליישר את הרגל. יגאל סלע

לשחות 1,000 בריכות

כשראה סלע שהוא מצליח לשחות כ-100 בריכות רצופות, הוא החליט לחגוג 13 שנה לחזרתו לחיים מהניתוח שבו היה במצב קריטי. "החלטתי לעשות משהו מיוחד ולשחות 25 קילומטר, אלף בריכות", הוא אומר. "יש לי כוח סבולת, כך שזה רק עניין של אימון".

-למה בחרת דווקא במשחה כזה?

"חשוב לי להראות לאנשים שמרגישים מסכנים או שעברו חוויה לא נעימה שאפשר לשים דגש על מה שאתה כן יכול לעשות ולא על מה שאתה לא יכול. אני יכול לעשות דברים שגם אדם בריא לא יכול לעשות, וזה מה שאני מנסה להוכיח. היו לי רגעים קשים בבית החולים ואני רוצה להראות דרך נוספת להתמודדות".

מטרה נוספת שהציב לעצמו סלע במשחה היא לגייס כסף למחלקה שבה ניצלו חייו, לרכישת מיקרוסקופ רפואי מיוחד שעלותו כמיליון וחצי שקלים. למכשיר זה תפקיד מפתח בגישת טיפול מהפכנית בגידולים סרטניים, כזו שאינה פוגעת ברקמות בריאות ומאפשרת סיכויי החלמה גבוהים ללא טיפולי קרינה וכימותרפיה. "אני אשחה ואביא למודעות את הפרויקט, כדי לקנות מכשיר שיכול להציל אנשים במצבי", אומר סלע. "כשבאתי לפרופ' ביקלס עם הרעיון הזה הוא צחק ואמר שאני משוגע, אבל אז הבין שאני רציני לגמרי".

"מדובר במיקרוסקופ חדש שמאפשר להשתמש בטכניקה שנקראת כירורגיה פוטו-דינמית", אומר פרופ' ביקלס. "כשמוציאים גידול נשארים תאים סרטניים במקום, מה שגורם לחזרת המחלה. המיקרוסקופ מאפשר לחסל את התאים אחרי שהגידול בחוץ. התאים האלה מרכזים בתוכם חומר שברגע שהוא נחשף לאור מתרחשת שורה של תהליכים ביוכימיים שהורגים את התא. נותנים למטופל לשתות חומר מסוים, מבצעים את הניתוח ומאירים את השדה הניתוחי כדי להרוג את התאים. התקווה היא שהמכשיר יוכל בחלק המקרים לפחות לייתר את הצורך בהקרנות ובכימותרפיה".

המשחה המיוחד ייערך ב-24 ביולי, ולטובתו התגייסו גורמים נוספים כמו המאמנת נעמי ויינשטוק, הקאנטרי קלאב בכפר סבא שתרם את הבריכה לטובת האירוע ועוד. בשעה שש בבוקר יתחיל סלע לשחות, כשלצדו חולים נוספים מהמחלקה, ספורטאים מקצועיים, חיילים מיחידות נבחרות, ילדים ועוד. גם נכדיו של סלע מתעתדים להצטרף אליו בבריכות האחרונות במשחה, כדי לעודד אותו. את הכסף יתרמו נדבנים וחולים אחרים שניצלו במחלקה.

"יגאל ישחה במשך 14-13 שעות רצוף", אומר פרופ' ביקלס, "מה שמעמיד בפניו קשיים ביולוגיים כמו ירידת טמפרטורה של הגוף ועוד. אבל יגאל הוא פשוט בלתי רגיל".

"זה הולך להיות יום מיוחד", מסכם סלע. "אני מקווה לסיים את המשחה עד השעה שש-שבע בערב. לא יוציאו אותי מהבריכה בשום דרך שבעולם עד שאסיים אלף בריכות".