הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד נוחי דנקנר
הרצת מניות אי.די.בי.אחזקות: דנקנר מואשם בעבירות חמורות על חוק ניירות ערך וחוק איסור הלבנת הון שהעונש המקסימלי עליהן נע בין 5 ל-7 שנים
מחלקת ניירות ערך בפרקליטות הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום נגד איש העסקים נוחי דנקנר, בגין הרצת מניות אי.די.בי אחזקות. דנקנר מואשם בעבירות חמורות על חוק ניירות ערך – תרמית מניות, הכנסת פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח - עבירות שהעונש המקסימילי על כל אחת מהן הוא 5 שנות מאסר.
נוחי דנקנר - כתבות נוספות בנושא:
- "כל הברבורים השחורים ביחד, להקה, נפלו עליי"
- הפרקליטות תגיש כתב אישום נגד נוחי דנקנר
- נוחי דנקנר מציע את ביתו למכירה בהרצליה
כמו כן הוא מואשם בעבירה על סעיף בחוק איסור הלבנת הון - עשיית פעולה ברכוש אסור – שהעונש עליה הוא 7 שנות מאסר.
צפו: סנגורו של דנקנר מציג את עמדתו. "כתב האישום מגמתי"
האישום המרכזי בפרשה עוסק בהנפקת מניות של אי.די.בי אחזקות שבה גויסו מהציבור 342 מיליון שקל בפברואר 2012. על פי כתב האישום דנקנר שחשש מכישלון ההנפקה, רקם תוכנית תרמתית להריץ את מניית אי.די.בי אחזקות. זאת כדי לתמוך בשער גבוה למניה בהנפקה ובכך לסייע לאי.די.בי לגייס יותר כסף מהציבור. אישומים הוגשו גם נגד אי.די.בי אחזקות, שדנקנר כיהן באותה תקופה כיו"ר הדירקטוריון שלה.
"להצלחת ההנפקה נודעה חשיבות מכרעת בעיני דנקנר והנהלת אי.די.בי, וזאת הן לצורך עמידתה של החברה בפירעון חובותיה, והן כמדד לאמון של שוק ההון והגופים המרכזיים במשק הישראלי בחברה ובעומד בראשה", נכתב בכתב האישום שהוגש על ידי עוה"ד חנה קורין ועמית בכר מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).
"החברה אף התעתדה לפעול, בכפוף להצלחת ההנפקה ולהגדלת שיעור החזקות הציבור במניות החברה בעקבותיה, להוצאת מניית החברה ממדד מניות היתר ולהכללתה במדד ת"א-75 ובמדד ת"א-100 של הבורסה. כפועל יוצא מכך השקיע דנקנר מאמץ רב בקידום ההנפקה ובהבטחת הצלחתה, בין היתר באמצעות פגישות עם משקיעים פוטנציאליים ושכנועם להשתתף בה, בין אם בשלב המשקיעים המסווגים ובין אם בשלב המכרז הציבורי".
על פי כתב האישום הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתואמות שביצעו איתי שטרום, בעלי חברת ISP, והברוקר שחתם על הסכם עד מדינה, עדי שלג, דרך חשבונות שלהם ושל קרוביהם.
שטרום מואשם בנוסף לעבירות שמיוחסות לדנקנר, גם בעבירה של הדחה בחקירה על כך שניסה לכאורה למנוע משלג לחשוף את התרמית.
בכתב האישום נטען שדנקנר ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול הבנקים על מנת להשיג לשטרום מימון בהיקפים גדולים כדי שיוכל להריץ את מניות אי.די.בי. כך למשל הוא צלצל באחד מימי המסחר לבכירים בבנק הבינלאומי וביקש שיסייעו במימון של מיליוני שקלים לשטרום. בנוסף, בתקופת ההרצה שהתרכזה בשלושה ימי מסחר, דאג דנקנר שאנשי עסקים ירכשו מניות במחיר נמוך מ"המריצים", כדי לא לגרום להם להפסדים. לבסוף גם העביר לשטרום כ-8 מיליון שקלים כדי לכסות על הפסדים שנגרמו לו.
"דנקנר ואי.די.בי", כך לפי האישום, "פנו לציבור בהצעה לרכישת מניות החברה בהנפקה, מבלי לגלות כי עובר להנפקה הם משפיעים על שער המנייה במטרה לסייע להצלחת ההנפקה. דנקנר ואי.די.בי הסתירו מהציבור, ובכלל זה הגופים המוסדיים, את תוכנית ההשפעה, על אף שזו הייתה אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים, ולא דיווחו עליה במסגרת הדו"ח המיידי".
בפעילותם, נכתב עוד בכתב האישום, דנקנר ושטרום, "השפיעו בדרכי תרמית על שער מניית אי.די.בי" ו"הניעו או ניסו להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך תוך העלמת העובדות המהותיות שהרכישות המשמעותיות של מניית אי.די.בי בימים הרלבנטיים נעשית על ידם ולמען הצלחת ההנפקה".
את מחלקת ניירות ערך בפרקליטות ייצגו עוה"ד חנה קורין ועמית בכר. את דנקנר מייצג עו"ד גיורא אדרת. את שטרום מייצגות עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג. את אי.די.בי ייצג עו"ד משה ישראל.
עו"ד גיורא אדרת המייצג את נוחי דנקנר מסר בתגובה: "כתב האישום הינו מגמתי, מעוות ומסלף את העובדות והמציאות, והכל בנסיון לייחס לנוחי דנקנר עבירות שמעולם לא ביצע. כל פעילותו של שטרום במניית אי.די.בי בתקופת ההנפקה, היתה פעילות עצמאית משיקוליו הכלכליים ללא כל תיאום או אחריות כלשהי מצידו של דנקנר. לדנקנר לא היה כל קשר לביצוע פעילות המסחר בבורסה שבוצעה ע"י עד המדינה עדי שלג - הן עבור חברת ISP שבבעלות איתי שטרום והן עבור חברת סיטי ברוקר שבבעלות אשתו מאיה שלג.
"אשר להנפקה - מדובר ב'הנפקת חברים' כאשר כמעט כל המשקיעים היו דנקנר, בני משפחתו, שותפיו וחבריו. הללו השקיעו כספם בהנפקה, בשל היכרותם ורצונם לסייע לאי.די.בי ולדנקנר, ע"פ פנייתו, ללא כל קשר למחיר ההנפקה ולשער המניה בבורסה. במצב דברים זה, מובן שדנקנר לא היה כל אינטרס או צורך לפעול לייצוב או להשפעה על שער מניית אי.די.בי בבורסה.
"כל הפעולות בהן נקט דנקנר לבקשתו של שטרום בתקופה הרלוונטית, הכוללות המלצה חיובית על אמינותו של איתי שטרום (בשיחת טלפון לבנק הבינלאומי), מתן הלוואה כספית פרטית לאיתי שטרום בהתאם להסכם הלוואה מסודר וחתום והפניית מספר מצומצם של משקיעים פוטנציאלים לאיתי שטרום - כל אלה הן פעולות לגיטימיות וחוקיות שנעשו על ידי דנקנר בתום לב מוחלט".
בהכנת הכתבה השתתפו כתבי "כלכליסט" תומר גנון וזוהר שחר לוי
לפנייה לכתב/ת 
