"איחוד מונטי פייתון - כמו מסיבה לפני המוות"
ערב מופע האיחוד הראשון של מונטי פייתון, התכנסו ג'ון קליז, טרי ג'ונס, טרי גיליאם, אריק איידל ומייקל פיילין למסיבת עיתונאים מבודחת, שהרגישה כמו "הקדמה להלווייה" כהגדרתם. "עדיין יש לנו את זה", הם מבטיחים תוך מודעות לגילם ולנצחיות ההומור שלהם: "לחומרים שלנו אין תאריך פקיעה"
אנשי תקשורת נבחרים ומאושרים צבאו היום (ב') על דלתות תיאטרון הפלאדיום בלונדון. לא, אין מדובר במופע מדובר, אלא במסיבת עיתונאים של חברי מונטי פייתון. בעצם, גם לזה אפשר לקרוא מופע, והוא נפתח בקטע וידאו בו נראים מיק ג'אגר וצ'רלי ווטס שרועים על ספה. "מונתי פייטון, מי רוצה לראות אותם עוד פעם?", אומר ג'אגר, "הם היו גדולים בשנות ה-60, לא? מי ירצה לראות חבורה של זקנים שמנסים להחיות את הנעורים ואת שנות ההצלחה שלהם? ועוד הטוב מביניהם התפגר לפני שנים, עוד בסבנטיז. זה היה היסטרי. כל כך מצחיק". כן, יש לא מעט קוי דמיון בין מונטי פייתון לרולינג סטונס.
מיק ג'אגר וצ'רלי ווטס עושים כבוד למונטי פייתון
אלא שבניגוד לחברי להקת הרוק שממשיכים לשתף פעולה לאורך השנים, ואף הופיעו לאחרונה בישראל, חברי מונטי פייתון - ג'ון קליז, טרי גיליאם, אריק איידל, טרי ג'ונס ומייקל פיילין (בלי גרהאם צ'פמן המנוח, שהלך לעולמו ב-1989) נפגשים שוב לקראת איחוד יוצא דופן. כשלושים שנה אחרי המופעים האחרונים שלהם (כשבדרך התכנסו במפגש חד פעמי בפסטיבל אספן לפני 15 שנה), יתייצבו הקומיקאים הבריטים הוותיקים ביחד על הבמה ויעלו מופע. זה יקרה כבר מחר באולם O2 בלונדון.
כמובן שמופע האיחוד שהיה אמור להיות חד פעמי עורר כל כך הרבה ציפיות, והכרטיסים לו נחטפו (תוך 40 שניות), כך שאליו צורפו ארבעה מופעים נוספים - כל אחד מהם מול קהל של כ-14 אלף איש. אחת הבשורות שיצאו ממסיבת העיתונאים היא כי נותרו עדיין מספר כרטיסים ואלו יצאו למכירה הערב באינטרנט (וכנראה לא ישרדו זמן רב). ההופעה האחרונה "הלילה האחרון של הפייתונים" תיערך ב-20 ביולי ותועבר בשידור חי ל-570 בתי קולנוע ברחבי בריטניה ול-1800 בתי קולנוע ברחבי העולם, ביניהם יס פלאנט אילון.
"לדעתי זה יהיה מדהים שנוכל להגיד שלום לכל המעריצים שלנו ברחבי העולם", אמר איידל, "למי אי פעם היתה את ההזדמנות הזאת? לביטלס בטח לא היה". קליז הוסיף: "זה יהיה קל יותר בלילה האחרון. אנחנו כבר נדע למה לצפות ואיך להתנהג". פיילין: "ואם אחד מאיתנו ימות עד אז, האחרים ידעו מה לעשות בלעדיו. אנחנו פשוט צריכים להתרכז בעצמנו ולעשות את מה שאנחנו אוהבים לעשות".
אז מה צפוי לקהל במופע? ג'ונס נידב כמה פרטים: "אנחנו מעלים קטעים שלא עשינו בעבר ואנחנו גם מכניסים המון קטעים מוסיקליים, שלא עשינו בעבר, כנראה מסיבות טובות מאוד - חלק מהשירים מאוד גסים. חשבנו שהקהל ירצה לראות גם הרבה מהחומרים הישנים". קליז: "החומרים הרבה יותר מסובכים וההופעה הרבה יותר גדולה. ההפקה עצמה עלתה 4.5 מיליון דולר, שזה המון בהתחשב בסוג ההופעה. זה רק בא להגיד שאנחנו לא ממש עושים את האיחוד הזה בשביל הכסף". איידל: "לדעתי, לחומרים שלנו אין תאריך פקיעה".
גיליאם: "הסט הוא גדול וזה מדהים. לראות אנשים בשנות השבעים לחייהם זזים בכזאת מהירות מאחורי הקלעים. עדיין יש לנו את זה". פיילין, חזר להשוואות עם ג'אגר: "חשוב לנו להיות אנרגטיים. אנחנו עדיין יכולים לזוז, השגעון משתלט עליך. אנחנו לא זזים כמו ג'אגר אבל אנחנו עדיין זזים. למחרת אנחנו מרגישים את התוצאה".
עשיתם שבועיים של חזרות מקיפות. זה מספיק לכם?
"זה שלב שאנחנו מאוד נהנים ממנו כרגע. אנחנו מרגישים את הצחוק ונהנים מזה כמו לפני ארבעים שנה", אומר פיילין.
קליז: "לקהל יש חלק גדול מזה, אם הם לא יהנו גם אנחנו לא. שהקהל גדול, אתה חייב את התגובה שלו ואנחנו עדיין לא יודעים איך הקהל יגיב, אז חייבת להיות הרבה אדפטציה למצבים בהופעה שלנו".
איך אתם מתמודדים עם הציפיה וההתרגשות של הקהל?
איידל: "יש המון לחץ, אבל עכשיו אנחנו רק מרגישים את ההתרגשות. רוצים כרגע רק לצאת לבמה ולראות מה יקרה".
קליז: "כשמגיעים לגילנו, אם אנשים קונים כרטיסים לראות אותך, סימן שהם אוהבים אותך. הם לא באים רק בגלל שהם לא יכולים לסבול את חבורת הזקנים הזאת שעל הבמה". ג'ונס: "אנחנו חברים. אומנם אנחנו לא רואים אחד את השני המון אבל כשאנחנו נפגשים, אנחנו צוחקים יותר מכל זמן אחר". גיליאם: אני רוצה לחשוב על זה כעל מסיבה שלפני מוות. הקדמה להלוויה, ממנה אנחנו יכולים גם ליהנות".
חמשת חברי הלהקה הודו כי הם אינם עוקבים אחרי קומיקאים צעירים, ובכלל נראה כי הם לא מראים עניין בתרבות העכשווית. "כשאתה בן שבעים אתה לא כל כך מתעניין מה הולך היום",
הצהיר קליז. ג'ונס לעומתו שאל עם לואי סי.קיי הוא אופציה טובה לתשובה ראויה".
אז האם זה הסוף באמת? מופע אחרון בהחלט של מונטי פייתון? ובכן, נראה שחברי הלהקה סבורים שכן, אולם מבטיחים להמשיך ולהישאר פעילים כאינדיבידואלים בעתיד. "כולנו הלכנו בדרך כל כך שונה", אומר קליז, "גיליאם מביים, איידל כותב המון מוסיקה, ג'ונס כותב ומביים, פיילין עושה את התכניות שלו ואני לא יודע לעזאזל מה אני עושה. אני למשל רוצה לעשות סדרה על דת. זאת אומרת מה היתה הדת היום אלולא הכנסיה היתה דופקת אותה כל כך. העתיד צופן הפתעות".
ופיילין סיכם: "פרישה ממונטי פייתון היא לא פרישה מהחיים, נכון? אנחנו בטח נמשיך לפעול עד שניפול".
