שלושה בתים, שלוש משפחות אבלות
בבתי משפחות שער, פרנקל ויפרח התכנסו הערב הקרובים אחרי ששמעו את הבשורה הקשה. "מה שנותר לנו זה לחזק אותם", אמרו השכנים
במשך 18 ימים הם לא הפסיקו להאמין. לקוות שלמרות כל הסיכויים, הבנים ישובו הביתה בחיים. אבל הערב (יום ב') נמסרה לשלוש המשפחות הבשורה המרה - גופותיהם של גיל-עד שער (16) מטלמון, נפתלי פרנקל (16) מנוף איילון ואייל יפרח (19) מאלעד - שלושת הנערים שנחטפו לפני יותר משבועיים בגוש עציון - אותרו באזור חברון.
סוף עצוב - נמצאו גופות שלושת החטופים:
שלושה בתים, שלוש משפחות אבלות
מחדל החטיפה: קצינים יודחו מתפקידם, אך יישארו במשטרה
בשלושת הבתים - של יפרח באלעד, של שער בטלמון ושל פרנקל בנוף איילון - התכנסו עשרות קרובים ובני משפחה המומים.
"בני המשפחה קיבלו זאת בהלם", אמרו באלעד. "אמרו להם שנמצאו גופות אך אין עדיין זיהוי אבל הם הבינו. עד להודעה הייתה להם תקווה ששלושת החטופים יימצאו בחיים. והיום הבינו שזה כבר לא יקרה". שכנים אמרו: "קשה למשפחה וקשה גם לנו לשמוע שאייל כבר לא בין החיים. מה שנותר לנו זה לחזק את המשפחה".
משפחת שער הייתה עד לפני כמה שעות בתל אביב, ואז נמסר להם שיש להגיע בבהילות הביתה. השמועות החלו להתפשט, ואנשים נראו בוכים. הקרובים התכנסו והסתגרו בבית.
שלוש הגופות נמצאו בשעה 18:00 בבור לא עמוק שחפרו שני החוטפים בוואדי שבין הכפר בית כחיל לחלחול. על פי הערכה, הנערים נורו זמן קצר לאחר חטיפתם כחלק מתוכנית מוקדמת של החוטפים.
"רצינו להרים את הנערים על כפיים"
בישיבת מקור חיים בכפר עציון שורר אבל רב לאחר קבלת הבשורה על הודעת מציאת גופות הנערים. ראשי הישיבה, שבה למדו נפתלי פרנקל וגיל-עד, והתלמידים קיבלו בזעזוע את ההודעה על מציאת הגופות, ובשעה האחרונה הגיעו לישיבה תלמידים רבים שנמצאים בחופשת הקיץ שלהם.
רבה של העיר אלעד, הרב מרדכי מלכה, אמר לאחר ההודעה על מציאת הגופות כי "משפחת יפרח מתעודדת מדבר אחד: שהיא רואה איך כלל ישראל שותף אליהם לצרה שלהם וזה הדבר שמנחם, זה הדבר שבעצם מרגיע, הבקשה היחידה שהמשפחה מבקשת - שאותו מצב ימשיך גם הלאה, שעם ישראל ימשיך להיות אוהב ואוהד אחד את השני, לא רק בעת צרה לצערנו, אלא גם בזמנים אחרים שעם ישראל ילמד איך להיות יחד".
סגן ראש עיריית אלעד, צוריאל קריספאל, שהה הערב עם משפחת פרנקל. "כל השבועיים האחרונים הייתה לנו תקווה שהבנים ישובו, חיכינו להם שנרים אותם על כפיים. אבל עכשיו לצערנו נצטרך להרים אותם על כתפינו באלונקות".
ליאור מימון, שכן של משפחת פרנקל, אמר כי "התחושות הן באמת תחושות קשות. הייתה אופטימיות מאוד גדולה ולצערי הבשורות הקשות היכו בכולנו ואנחנו מנסים לעכל את זה. כרגע בשעות האלה בני המשפחה מכונסים בביתם עם בני המשפחה הקרובים ביותר וצוות הישוב שאמון על מקרים אלה".
"בשורת איוב"
מיכל טיקוצ'ינסקי, חברה קרובה של רחל פרנקל, אמרה: "המשפחה עטופה כרגע בתוך עצמה. מחבקים זה את זה. זה עוד לא הזמן לפתוח את הדלתות לאנשים מבחוץ. היו לנו תקוות גדולות לא להגיע לרגע הזה. התחושה היא שיש התרחשות בשני מישורים: האחד בשורת איוב שמלווה בקול דממה דקה, ויש את המישור השני של העם הזה, עם חזק שנתן למשפחות המון תעצומות נפש"
רק אתמול התאספו בכיכר רבין בתל אביב עשרות אלפי אנשים בקריאה לשחרר את השלושה. שלוש האמהות נשאו דברים והתקשו לעצור את הדמעות, ובתום העצרת עמדו שלוש המשפחות יחד ושרו את התקווה. רחל, אמו של נפתלי פרנקל, הודתה לכל מי שעושה למען שחרור הבנים: "אנחנו מעריכים את ראש הרשות ואת ראש עיריית חברון שהתעלו מעל הסכסוך וקראו לשחרור הבנים מיד".
איריס, אמו של אייל יפרח, אמרה בעצרת: "עם ישראל מחזיר לך אהבה, כל העם התאחד, דואג לשלומך. אנו רוצים כבר בשובך, מחכים לחבק אותך בחום. אני פונה אליכם, עם ישראל הנפלא שלנו, מאוד מרגש ומחזק אותנו לראות את העם מאוחד, על כל גווניו, בתקופה לא פשוטה זו שכולנו עוברים". בת גלים, אמו של גיל-עד שער, אמרה: "יש כאן עם שלם איתנו שמחכה לך, מייחל לשובך הביתה בשלום. בארץ ובעולם התאחדו לקראת שובכם, וכשתחזור תגלה שמשפחתנו התרחבה מאוד, יש לך אחים ואחיות ברחבי הארץ והעולם". הערב, התקוות נגוזו.
לפנייה לכתב/ת 
