המונדיאל לא הגיע לתחנה המרכזית הישנה בת"א
באזור דרום ת"א ממש לא מתרגשים מהמונדיאל. אפילו ילדי העובדים הניגרים העדיפו אתמול משחק כדורגל בשכונה במקום לראות את המשחק נגד צרפת. ופגשנו גם מומחה: "המשחק הכי טוב עד עכשיו היה בין מקסיקו לאמסטרדם". צפו בכתבה
חגיגת הכדורגל הגדולה בתבל נמצאת עמוק בשלבי הנוקאאוט, אבל מסתבר שלא כולם חיים מסביב לכדור - שלא לומר מתעלמים ממנו לחלוטין. אתמול (ב') בערב, בזמן המשחק בין ניגריה לצרפת, יצאנו לבדוק את רמת המתח בקרב העובדים הזרים, במתחם התחנה המרכזית הישנה בדרום ת"א. בשורה התחתונה: העולם שם כמנהגו נוהג, והוא ממש לא כולל דשא ירוק או כדור בצבע לבן.
האמת, די הופתענו. שגרת יומם הקשה של תושבי האזור אינה דבר חדש, אבל אפשר היה להניח שדווקא המונדיאל יהווה מפלט או לכל הפחות אתנחתא עבור הילדים שמתרוצצים כאן במגרשי הכדורגל הצרים כאילו המשחק היה הדבר החשוב ביותר עבורם, שלא לומר היחיד. בטח ובטח כשנבחרת אפריקאית נלחמת על הזכות להגיע לשמונה הגדולות.
את החיפושים אחר חובבי כדורגל התחלנו ברחוב שיבת ציון, מול בלוק מוזנח בן שלוש קומות, כשבקומת הכניסה תלויים באטבים צבעוניים מעט בגדים על חבל כביסה מתוח למחצה. בקצה רחוב מרד גטו ורשה הסמוך שוכן גן שעשועים ובו למעלה מ-20 זאטוטים, שנודדים בחיוך רחב בין המגלשות לנדנדות, ומספר מטפלות שצופות בהם מהצד. "ההורים של הילדים האלה לא כאן. תצטרך לשאול אותם על כדורגל", אומרת הבייביסיטרית מריה בתשובה לשאלה אם מישהו מהחבר'ה על המתקנים מודע לכך שעוד 20 דקות ייצא לדרך משחק בשמינית הגמר. "מונדיאל? אין לי מושג מה זה", היא אומרת.
ליד אחת מתחנות האוטובוס בשדרות הר ציון פגשנו סוף-סוף שני מתעניינים: ג'אן (14) שבטוח שארגנטינה תזכה במונדיאל בהליכה, וחברו קווין (13) אוהד מושבע של ברזיל. שניהם ממהרים לראות את המשחק בבית ולעודד את ניגריה. על צילום הם העדיפו לוותר, מסיבות מובנות, ובהמשך התברר לנו שהם ממש לא היחידים.
בהמשך הרחוב פגשנו קבוצת חברים סודנים, שנאלצו לפספס את המשחק בגלל שיעור במרכז הסודני ללימודי אנגלית. למזלנו, הם בדיוק יצאו להפסקה. אלטיב בן ה-31 הסכים לשתף אותנו בתחושותיו, שאותן גמגם באנגלית רצוצה: "יש שתי נבחרות שאני אוהב – ברזיל וגרמניה. אולי ברזיל תניף את הגביע", אמר.
מה באשר לניגריה?
"אני אפריקאי, אז כמובן שאני בעדם. אניימה שוער מצוין ויש לנבחרת הזו הגנה חזקה שיכולה לעזור לה לנצח". לצערו, בהמשך התברר כי התחזית הזו החזיקה מעמד רק עד הדקה ה-79.
המשחק יצא לדרך כבר לפני יותר מרבע שעה. בדרום ת"א, כמו שכבר הבנתם, לא ממש מרגישים את זה. אנשים שחוזרים מקניות עם שקיות, חלקם אוחזים בידיהם של הילדים, ולא ממש נראה כי הם ממהרים לאנשהו. אפילו הטלוויזיות הישנות בעסקים המקומיים פתוחים דווקא על ערוצים 2 ו-10 – וזה עוד לפני שהגיעו החדשות העצובות על גורל הנערים החטופים.
כשכבר כמעט התייאשנו, החלטנו לנסות את מזלנו באחד ממגרשי הכדורגל בסביבה, שם הפציצו כמה ילדים את השער בתשוקה שלא הייתה מביישת את קארים בנזמה. סטנלי וקווין בני ה-11 ורומאו בן ה-14 נמצאים בעיצומו של משחק ערני. "אנחנו מניגריה", מכריזים חגיגית סטנלי ורומאו. הנבחרת שלו (מצביעים על קווין) זו גאנה, והיא כבר עפה מהמונדיאל".
"איך אתם משחקים במגרש בזמן שניגריה משחקת במונדיאל?", נדהמתי.
"מה, זה עכשיו?", פערו סטנלי ורומיאו עיניים.
"כמובן", עניתי.
"טוב, אמרתי לאמא שלי שאני כבר מגיע הביתה ואלך לצפות במשחק", אמר סטנלי בטון חצי מתנצל. "אני מעדיף להמשיך להתאמן במגרש ולהגשים את החלום שלי להיות שחקן כדורגל", הוסיף רומיאו בעיניים נוצצות, אבל מיד מיהר להוסיף: "ניגריה נבחרת מצוינת והלוואי שהיא תיקח את המקום הראשון".
מחוץ למגרש פגשנו את אוחיון כליפא (64), חבוש כיפה גדולה ורכוב על אופניו. אחרי נאום ממורמר במיוחד נוסח "יש מחדל גדול במדינה בגלל המסתננים ועוד רגע הם יבנו פה מדינה בתוך מדינה",
הוא הסכים גם לזרוק לנו מילה על הנושא שלשמו התכנסנו – כדורגל: "המשחק הכי טוב עד עכשיו היה בין מקסיקו לאמסטרדם. אמסטרדם נבחרת מצוינת ולא יעזור כלום – הפעם היא תחזור עם הגביע".
בגינה הגדולה הסמוכה למספר לא מבוטל של מכוני ליווי, מול מטה "הסיירת הירוקה" של משטרת ישראל, נערכת הפגנה נגד גירושם של העובדים הזרים, ושם לא התעניינו באניימה שניסה לעצור את הצרפתים. בחשבון אחרון, קשה שלא להתרשם שצרות היומיום ניצחו מזמן את הכדורגל. רק סטנלי הקטן מיהר הביתה ממגרש המשחקים, כדי לגלות שהנבחרת שלו סיימה את דרכה במונדיאל.
עוד ב-ynet ספורט:
צפו בסיוט שעברה ברונה מרקזין, חברתו של ניימאר במשחק של ברזיל נגד צ'ילה
נער פרץ לאימון צרפת, המאבטחים נכנסו אחד בשני. צפו צפו: סרינה וויליאמס מתרסקת לתוך הקהל בווימבלדון
לפנייה לכתב/ת 
