"לעתים רחוקות אמן שורד יותר מעשור"
רגע לפני שיגיעו לישראל, ג'רי בקלי מלהקת "אמריקה" הוותיקה מספר על הסבנטיז עם מפיק הביטלס ג’ורג’ מרטין, מסביר איך ראיין אדמס והסמשינג פמפקינז עזרו להם לחזור לעניינים, ומחכה לדגום כאן אוכל ישראלי בעקבות ההמלצות של יותם אוטולנגי. ראיון
קשה להאמין, אבל מרבית שיריה של להקת אמריקה, המתארים ערבות, מדבריות צרובות שמש, נהרות ונופים אמריקניים כל כך, נכתבו דווקא בימים סגריריים בתוך חדרי שינה בלב ליבה של אנגליה. השלישייה, שכבשה בתחילת הסבנטיז את פסגות המצעדים בארצות הברית ובריטניה וזכתה בפרס הגראמי - עזרה לגבש את הסאונד הרך של הפולק רוק האמריקני לצד קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג ולהקת האיגלז. אך בניגוד לשתי אלה, שמרה הלהקה על תדמית נקייה, אולי משום שחבריה היו בסך הכל בני 18 כשהגיעה הפריצה הגדולה.
את "אמריקה" הקימו ג'רי בקלי, לי בונל (המכונה "דיואי") ודן פיק אחרי שנפגשו בתיכון באנגליה. למרות שהתלהבו מגל הלהקות הבריטיות שסחף את הנוער, השלושה, בנים אמריקנים לאבות ששירתו בחיל האוויר ועברו ממקום למקום, חשו בעיקר געגועים למולדתם. ב-1970, כשהם עדיין נערים, התחילו לנגן יחד ועשו חזרות כשהם מצטופפים בתוך המכונית האנגלית של בונל. למזלם הרב, צייד כשרונות מטעם חברת התקליטים וורנר שמע עליהם ופרש עליהם את חסותו.
כל אחד מהשלושה כתב שירים ושר את שיריו בעצמו, כששני האחרים מצטרפים בהרמוניות. "היה לנו מזל", סיפר לנו ג'רי בקלי השבוע בראיון לקראת בואה של הלהקה להופעה יחידה באמפי רעננה ב-7 באוגוסט, "הקולות שלנו גם נשמעו טוב יחד וגם הבנו אינסטינקטיבית איך לבנות את ההרמוניות. זה לא הצריך הרבה מאמץ".
האלבום הראשון, שנקרא בפשטות "אמריקה" ונשא את דמותם של שלושת החברים על רקע תמונה (שאולי כיום תיחשב בלתי תקינה פוליטית) של בני שבט אינדיאני, כלל שירים שמהר מאוד יהפכו ללהיטי ענק: הבלדה המתקתקה "I Need You" של בקלי ושירו של בונל "Horse With No Name" שיהפוך לשיר המזוהה ביותר עם הלהקה.
למעשה, השפעתו העצומה של השיר על תרבות הפופ ממשיכה עד היום, כשהוא מגיח להופעות אורח בסצינות מפתח בשלל מקומות, מ"שובר שורות" ועד "חלום אמריקאי" כדי לתאר תקופה מסוימת ותחושה של מסע בכבישים האמריקאים הצחיחים והאינסופיים.
כמה מוזר שהשיר הזה נכתב רחוק כל כך מארצות הברית.
"את יודעת, מאחר שגם דיואי וגם אני גרנו בהמון מקומות במהלך ילדותנו, נשאנו איתנו זכרונות ומחשבות. הוא עצמו גר כילד ליד המדבר (באזור שיגור טילים סודי ליד סנטה מריה, קליפורניה - א"י), כך שזה מאוד הורגש במוזיקה שיצר".
אתה חושב שהעובדה שהייתם בני-עשרה כשכתבתם את הלהיטים הגדולים שלכם סייעה לכם?
"כן. כשאתה צעיר, יש בך נאיביות מסוימת שדי מפשטת את העניינים. כל בן עשרה יגיד לך שהמוזיקה וההשראה שמרגשים אותו בתקופה הזאת הם החזקים ביותר. שיר שאתה שומע בגיל 30, 40, 50 - לא ירגש אותך עד כדי כך. זאת היתה התקופה שאתה מתחיל לצאת לדייטים ולחשוב על החיים שלפניך".
ההצלחה הביאה לכך שהשלישייה עזבה את אנגליה לסיבוב הופעות בארצות הברית, שם למרבה האירוניה סירבו להגיש להם אלכוהול משום שטרם מלאו להם 21. בשנה לאחר מכן הוציאה את האלבום "Homecoming", עם שירים פרי עטם של בונל ופיק ששוב עסקו בכבישים מהירים ונהרות.
אחרי אלבום שלישי שהפיקו בעצמם ומעבר חזרה לארצות הברית, החליטו חברי "אמריקה" לפנות למפיק העל ג'ורג' מרטין בבקשה שיעבוד איתם. "שואלים אותנו איך הצלחנו להשיג אותו", מספר בקלי, "אבל זה היה פשוט: הרמנו טלפון והוא בדיוק היה בביקור בלוס אנג'לס לקראת טקס פרסי הגראמי ולא היה עסוק. היה כיף לכולנו. הוא הפיק לנו שבעה אלבומים - גם אלבומי אולפן וגם אוספים ואלבום בהופעה חיה". מרטין הוסיף לסאונד הגיטרות האקוסטיות של אמריקה כלי מיתר ועיבודים. "היינו פתוחים לשינויים, והם היו נחוצים מאוד", אומר בקלי, "הוא גם סיפר אנקדוטות מתקופת הביטלס שאני, כמעריץ, נהניתי לשמוע".
האלבומים שהפיק מרטין כללו להיטים כמו "Tin Man" שבו משמש סיפור איש הפח מ"הקוסם מארץ עוץ" כמטאפורה לעובדה שלעתים קרובות אנו נושאים בתוכנו את מה שאנחנו מחפשים ו-"Sister Golden Hair", השיר שבלעדיו לא היה למשינה את "גברת שרה השכנה". השיר הזה, וכן השיר הפותח את האלבום "Daisy Jane", נכתבו על ידי בקלי ועסקו בבעיות שבינו לבינה.
אתה נחשב לכותב השירים הרומנטי של הלהקה.
"דיואי כותב שירי מסע חיצוניים. אני כותב שירי מסע פנימיים".
ולא התחשק לך אף פעם לשנות כיוון, להוציא אלבום מטאל, נגיד?
"אין לי את הקול המתאים לזה".
בשנת 1977 החליט דן פיק לעזוב את הלהקה, בין השאר משום שהפך לנוצרי אדוק ופנה לכיוון מוזיקלי שונה. מעריצים רבים קיוו שהשלישייה המקורית תחזור לאחד כוחות, אך מותו המצער של פיק ממחלת לב לפני שלוש שנים סתם את הגולל על האפשרות הזאת.
אחרי כמה שנים רזות, בונל ובקלי החזירו את אמריקה למצעדים ב-1982 עם השיר "You Can Do Magic". לסאונד האקוסטי האופייני להם כבר נוספו סינתיסייזרים. "רק לעתים רחוקות מצליח אמן לשרוד עשור של הצלחה, כך שהיה לנו מזל שעלה בידנו לעבור את התקופה הזאת", אומר בקלי.
אבל השנים הבאות היו מעט פחות ידידותיות. אמריקה נחשבה לנחלת העבר, למרות שהשניים המשיכו להופיע ללא לאות. דווקא המילניום וההערכה של הדור הבא של המוזיקאים סייעו להחזיר את הצמד לעניינים. בשנת 2007 הם הוציאו את Here & Now, אלבום שהופק על ידי ג'יימס איהא מסמשינג פמפקינז ואדם שלזינגר מלהקת Fountains of Wayne, שני מעריצים של הלהקה. "זה היה פרויקט נהדר, מתחילתו ועד סופו. הרבה אמנים צעירים וטובים שאהבו אותנו קפצו להתארח, כמו ראיין אדמס ובן קוולר, ובלי להתכוון זה הפך להיות אלבום דואטים".
ההצלחה המחודשת הביאה לסיבובי הופעות בכל העולם שיכללו, כאמור, גם חנייה בישראל. "זו תהיה הפעם הראשונה של כולנו שם, ואנחנו מאוד מצפים לכך", אומר בקלי, "אני לא מכיר מוזיקה ישראלית, אבל אני מעריץ את השף יותם אוטולנגי אחרי שאכלתי במקומות שפתח בלונדון. אני מאוד מצפה ללכת בעקבות ההמלצות שלו ולדגום את האוכל הישראלי".
