העליון החליט: מי ישלם על תקיפת שימפנזה?

נאשם שריצה עבודות שירות ב"חי-כיף" הותקף ונפצע קשה. ביטוח לאומי רצה לקבל מעיריית ראשל"צ החזר על ארבעה מיליון שקל ששולמו כפיצוי

מערכת PsakDinפורסם: 02.07.14 , 08:11

ביטוח לאומי משלם פיצויים של כארבעה מיליון שקל לאדם שהותקף בשנות ה-90 על ידי שימפנזה בעת שביצע עבודות שירות לציבור (של"צ) בחי-כיף בראשל"צ. במשך שנים ניהל הביטוח הלאומי הליך משפטי בדרישה לקבל החזרים על הסכום מעיריית ראשל"צ, אך נדחה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בנימוק שחיוב כזה לא יעודד בתי עסק לקלוט אליהם מבצעי עבודות שירות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש לפני כ-16 שנים. הנאשם שנשלח לבצע עבודות שירות הותקף על ידי שימפנזה ב"חי-כיף", נפצע קשה ונקבעו לו 100% נכות.

מה זה בעצם?

אני לא מתנדב, קיבלתי עונש עבודות שירות

עו"ד קובי מרגולוב

מה ההבדל בין עבודות שירות לשירות לתועלת הציבור? איך מחליטים לאן לשלוח את הנאשמים? וכמה מרוויחים? מדריך למורשעים בעבירות קלות

אני לא מתנדב, קיבלתי עונש עבודות שירות

ב-2009 הסכימו בעלות ה"חי-כיף" ומעניקות מסגרת השל"צ - עיריית ראשל"צ והחברה העירונית - לשאת באחריות של 90% לנזק. הן שילמו לו, באמצעות חברת הביטוח "כלל", פיצוי של 1,035,907 שקל. ביטוח לאומי העריך את הפיצוי לנפגע בכארבעה מיליון שקל, והוא זה שמשלם מאז את ההפרש.

על רקע זה הגיש ביטוח לאומי "תביעת שיבוב" נגד העירייה והחברה העירונית בדרישה להחזרת מלוא הגמלאות שייאלץ לשלם לנפגע. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וקבע שיש לעודד מסגרות של"צ ואין לאפשר להגיש תביעת שיבוב נגד חברות המעניקות מסגרת כזו.

בערעור שהגיש ביטוח לאומי לעליון נטען שהענקת פטור מתביעת שיבוב למעניק מסגרת של"צ עלול לגרום לכך שהם ינהגו בקלות ראש. עיריית ראשל"צ והחברה העירונית עמדו על כך שהמחוקק התכוון להגן עליהן כדי לעודד את מעורבותן של חברות במלאכת השיקום. לטענתן, כפי שביטוח לאומי לא יכול לחזור בתביעת שיבוב למעסיק, כך אינו יכול לחזור בתביעת שיבוב למעניק מסגרת של"צ.

פטור לעידוד מעניקי מסגרות

שופט העליון ניל הנדל קבע שעידוד מעניקי מסגרת לקלוט לשורותיהם עובדי של"צ מחייב את דחיית בקשתו של הביטוח הלאומי: אם מעניק מסגרת יצטרך לשלם לביטוח לאומי מיליוני שקלים, כמו במקרה הנוכחי, סביר להניח שלהבא לא ימהר לקלוט עובדי של"צ.

לפי השופט, אמנם לשון החוק לא מעניקה את הפטור מתביעת השיבוב במפורש, אך עם זאת, שיקולי מדיניות רחבים מטים את הפרשנות לרעת הביטוח הלאומי.

לשיטת השופט, השיקול האחד הוא עידוד מעניק המסגרת לקלוט לשורותיו מבצעי של"צ בשל התפקיד השיקומי החשוב. השיקול הנגדי הוא הדאגה לשלומו של מבצע השל"צ. אך תכלית זו מתגשמת בפיקוח של המדינה על השל"צ באמצעות שירות המבחן. לכן, הפטור מתביעות שיבוב לא יהפוך את התנהלות מעניקי המסגרת ל"פרוצה".

משכך פסק השופט הנדל שאין לביטוח לאומי זכות שיבוב כלפי מעניק מסגרת של"צ, ובהסכמת השופטים חנן מלצר ודפנה ברק-ארז, דחה את הערעור. ביטוח לאומי חויב לשלם למשיבות הוצאות של 25 אלף שקל.

עו"ד יקי רנד, העוסק בדיני ביטוח, מסביר שפסק הדין מעביר מסר חברתי ברור של עידוד מעניקי מסגרת שיקומית. אך עם זאת, "קיים ספק רב אם שירות המבחן, אשר לשיטת בית המשפט מהווה גוף המפקח על סביבת העבודה של מבצע השל"צ, אכן מבצע מעקב וביקורת הולמים אחר אמצעי הזהירות הננקטים במקומות שבהם מועסקים מבצעי של"צ".