ואיך מתאבלים כשאין קבר?
האם מותר לקבור חפצים של הנפטר, כדי שיהיה לפחות ציון לעלות אליו? איך מתומודדים עם מציאות קשה של נספים שלא נקברו?
שאלה:
כאשר ידוע שאדם מת, אך אין לו קבר (כמו למשל במקרה של צוללת "דקר"), האם מותר לקבור חפצים שלו? מה הפתרון? איך מתאבלים בלי קבר? (יעל, ראשון לציון).
תשובה:
מצוות הבאת נפטר לקבר ישראל, היא מצווה נכבדה, ובכל הדורות השקיעו מאמצים רבים על מנת לקיימה, ולפעמים אפילו מסכנים חיים עבורה. למשל, בסוף ספר שמואל א' (פרק ל"א) מסופר על אנשי יבש גלעד שסיכנו את חייהם על מנת להביא את שאול מלך ישראל ובניו לקבורה. הפלשתים תקעו את גופותיהם על חומת בית שאן, וכאמור אנשי יבש הביאום לקבורה.
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
במקרה ואי אפשר לקבור את הנפטר - כמו במקרה של חללי דקר, או במקרים נוספים של טייסים שנפלו עם המטוס, אולם גופותיהם לא נמצאו -
וממילא אין לכל אלה קברים - נוצרת מציאות קשה מאוד למשפחות ולחברים, באין קבר לפקוד ולערוך עליו אזכרות .
במקרה הספציפי של "דקר", כמדומני שחיל הים לוקח את המשפחות לים, אל המקום שבו מצאו את ה"דקר" - ושם נערך טקס אזכרה. אפשרות אחרת היא לקיים טקס אזכרה במקום שיוקדש לזכר הנופלים הללו. לדוגמה, האזכרה לזכר חללי העדה האתיופית שנספו בדרך לארץ - מתקיימת במקום מיוחד בירושלים, בגבעת המטוס, מקום שבו יש קירות עם שמות הנופלים הידועים לנו.
כך ניתן להעלות את זכרם, ולהתחבר למקום מסוים שיזכיר לנו את הנופלים (משיב: הרב אייל ורד).
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.