לוקמיה כרונית: להמשיך לחיות עם סרטן הדם

CML (לוקמיה מיאלואידית כרונית) נחשבת כיום לסוג של סרטן דם שאפשר לחיות אתו חיים תקינים ומלאים. טיפול חדש מעניק תקווה לחולים שמחלתם עמידה לטיפולים קיימים וכן לחולים שפתחו מוטציה T315I, להם לא היה מענה טיפולי עד כה.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML) הינה אחת מתוך מספר סוגי סרטן הדם, מחלה בה קיים שגשוג ממאיר של שורת תאים לבנה. בישראל, מהווה הלוקמיה מיאלואידית הכרונית 15-20% מכלל הלויקמיות במבוגרים ו-70 חולים חדשים מתגלים מדי שנה.

השגשוג הממאיר גורם ליצירת תאים לבנים בעלי תפקוד לקוי וכן מונע ממח העצם לייצר גם תאי דם אחרים בכמות ובתפקוד תקינים. מרבית מקרי לוקמיה מיאלואידית כרונית נגרמים בשל שינויים גנטיים (לא תורשתיים) בכרומוזומים של התאים הלבנים.

בתהליך שסיבתו עדיין לא ברורה, קיים חילוף בין החומר הגנטי בין כרומוזומים 9 ו- 22. הכרומוזום מספר 22 עובר קיצור עקב תהליך זה, ומכונה כרומוזום פילדלפיה (על שם העיר בה נתגלה).

כרומוזום לא תקין זה יוצר חלבון הגורם לשגשוג לא מבוקר של התאים הלבנים. לב הטיפול כיום במחלת הלוקמיה מיאלואידית כרונית מתבסס על חסימת חלבון משובש זה. זהו סוג הסרטן הראשון שלגביו פוצח הבסיס הגנטי למחלה, וכן הסרטן הראשון שאליו פותחה תרופה מותאמת.

עוד כתבות במדור מחלות יתומות

מהלך המחלה

למחלה שלושה שלבים:

1. השלב הכרוני: זהו השלב בו מאובחנים 90% מהחולים והוא מתבטא בכמות גדולה של כדוריות לבנות בדם וטחול מוגדל. כמות התאים הממאירים (בלאסטים) הנצפית בדם ההיקפי קטנה.

2. השלב המואץ: מתבטא בהחמרה בסימפטומים ובטחול מוגדל יותר; עלולות להופיע הפרעות נוספות בספירת הדם וכמות הבלאסטים בדם עולה. שלב זה יכול להמשך כמה חודשים עד שנה.

3. השלב הבלאסטי: השלב הסופי בו המחלה הופכת למעשה ללוקמיה חדה. הטפול בשלב זה הינו השתלת מח עצם שבלעדיה תוחלת החיים עלולה להימדד בחודשים בודדים.

אבחון המחלה

לעתים המחלה מאובחנת במקרה. מרבית החולים מאובחנים בשלב הכרוני של המחלה. היות ושלב זה מתפתח באיטיות, חלקם אינם חשים דבר ובמקרים רבים מאובחנים במקרה בספירת דם שגרתית, שבה נמצאת בעיקר עלייה במספר כדוריות הדם הלבנות.

לעומת אלו המתגלים באקראי, ישנם חולים החשים בסימפטומים כגון עייפות, חולשה, תחושת מלאות בבטן או כאבים (בגלל טחול מוגדל). לעתים ייתכנו חום גבוה, ירידה במשקל, או כאבי עצמות. האבחנה הסופית נקבעת על סמך סימנים קליניים מתאימים, משטח דם ובדיקת מח עצם ווזיהוי כרומוזום פילדלפיה בתאי הדם.

חשיבות קריטית לטיפול

מטרת הטיפול ב-CML היא כפולה: תיקון ספירת הדם הלא תקינה, לצד עצירת הידרדרות המחלה ומניעת מעבר מהשלב הכרוני האיטי לשלבים החדים והמסוכנים של המחלה, שלהם כמעט ואין מענה טיפולי.

הטיפולים המודרניים במחלה מבוססים על חסימת החלבון המקודד על ידי הכרומוזום פילדלפיה. החלבון הפגום הינו אנזים מסוג טירוזין קינאז (TK=TYROSINE KINASE) והתרופות החדשות המסוגלות לעכב את פעילותו מכונות כך על שם דרך פעילותן - מעכבות טירוזין קינאז (TKI=TYROSINE KINASE INHIBITOR).

עד לפריצת דרך זו במציאת טיפול למחלה, CML נחשבה למחלה חשוכת מרפא, כאשר האופציות הטיפוליות היחידות שעמדו בפני החולים היו טיפולי כימותרפיה,

הקרנות או השתלת מוח עצם, כאשר חלקם היו לא יעילים, כרוכים בסבל רב והעניקו תוחלת חיים ממוצעת שעמדה על 5 שנים.

בהיעדר טיפול, המחלה מתקדמת תוך שלוש עד לחמש שנים מהשלב הראשוני (הכרוני), דרך שלב ביניים (שלב מואץ) לצורה אקוטית ההופכת במהירות לקטלנית.

טיפול חדש הנותן תקווה

משפחת התרופות מסוג מעכבי טירוזין קינאז שפותחו בעשור האחרון הינן בגדר בשורה לחולים, וכיום בעזרת טיפול תרופתי ניתן להפוך את המחלה לכרונית. עד להיום קיימים כבר שני "דורות" של תרופות ממשפחה זו, על פי הסדר ההיסטורי של פיתוחן.

למרות יעילותן של התרופות מהדור הראשון והדור השני, חלקם של החולים אינם מגיבים לאחת או יותר מהתרופות, וחלקם בנוסף מפתחים לעיתים מוטציה מסוג T315I המופיעה בקרב כ 20% מהחולים, העמידה לכל הטיפולים הקיימים עד היום.

לאחרונה אושרה לשימוש הן בארה"ב והן באירופה, תרופה חדשה המהווה את הדור שלישי והמתקדם ביותר במשפחת תרופות מעכבי הטירוזין קינאז.

פונטיניב (או בשמה המסחרי איקלוסיג- Iclusig), מאפשרת כיום מענה עבור חולים הנושאים את המוטציה העמידה, וכן עבור חולים שנכשלו בטיפול קודם אחד או יותר.

ייחודה של איקלוסיג הוא במבנה החדשני שלה, שנוצר בטכנולוגיה מתקדמת, ויכולתה לחסום את פעילות הטירוזין קינאז מבלי תלות בשינויים שאנזים גורם מחלה משובש זה עובר במהלך המחלה ובמוטציות שעלולות להיווצר במבנהו.

איקלוסיג הינו בעל עוצמת חסימה חזקה יותר מכל מעכבי הטירוזין קינאז הקיימים עד להיום והיחיד היכול להתגבר על מוטציה מסוג T315I. במחקרים קליניים עם איקלוסיג שפורסמו בעיתון New England Journal of Medicine בחולים שעברו קווי טיפול רבים ובחלקם נושאי מוטציה עמידה, נמצאו שיעורי תגובה ושיעורי הישרדות ממחלה גבוהים.