גיל-עד: "חטפו אותי", המחבל: "ראש למטה!". האזינו לשיחה המצמררת למוקד 100
הלחישה של הנער, הצעקות במבטא ערבי להוריד את הראש, קולות הירי, הרדיו ברקע - והשקט. בכל הזמן הזה, במוקד 100 לא נקלטו אותות המצוקה. כך נשמעו הרגעים שהיו כנראה האחרונים בחייהם של החטופים. אזהרה: ההקלטה קשה לשמיעה
ההקלטה המצמררת שבמשטרת ישראל התייחסו אליה כאל הטרדה מתפרסמת. ואי אפשר להישאר אדישים. אלו הרגעים הדרמטיים ביותר באירוע חטיפת שלושת הנערים שנרצחו - נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח. השעה: 22:25 בליל יום חמישי, 12 ביוני 2014, בגוש עציון. שיחת טלפון קצרה למוקד 100. ושתי מילים מצמררות - אולי המילים האחרונות - שלוחש גיל-עד לשוטר הצעיר שבקו השני: "חטפו אותי". ואז צעקות וקולות ירי, ואנחות כאב ברקע. למרות שלא בכל יום מתקבלת הקלטה כזו - השוטרים לא השכילו להבין בזמן אמת מה קורה מעבר לקו ולהגיב במהירות. בשל המחדל, שעות ארוכות ניתנו לחוטפים להסתיר את גופות הנרצחים ולהימלט. עד מציאת הגופות חלפו 18 יום, הרוצחים עדיין לא אותרו. כעת הותרה לפרסום השיחה שההורים שמעו כבר בימים הראשונים לאחר הרצח.
כך זה נשמע:
מאז שפורסם כי אחד החטופים הצליח להתקשר למוקד 100 אך הדיווח לא הועבר הלאה, בסביבתו של המפכ"ל ניסו להמעיט בתוכנה של הקלטת, ולרמוז כי לא ניתן להבין ממנה יותר מדי. אולם כעת, עם חשיפת ההקלטה, יכול הציבור להתרשם באופן בלתי אמצעי. בצמרת המשטרה היה מי שטען שצמד המילים "חטפו אותי", לא נאמר או לא נשמע בבירור. אלא שמההקלטה עולה כי גם אם מילים אלה נשמעות בלחישה, הרי שכל מה שנשמע אחר כך בשיחה, כמו צעקות המחבלים, היה חייב להדליק נורה אדומה במוקד 100.
ברקע ניתן לשמוע בבירור אדם צועק בעברית במבטא ערבי "ראש למטה, ראש למטה, למטה!". במוקד לא ממש שמעו או לא הבינו: "הלו, הלו!". 'ייתכן שאחד המחבלים אמר "קח ממנו" (את הטלפון). לפתע נשמעת צעקה ואחריה ירייה, עוד אחת, ואז מה שנשמע כצרור. וזעקת כאב רכה. ושוב ירי, ואז שקט. לפי ההערכות, היו אלה יריות קטלניות. נראה שהשיחה שיבשה את תוכניות החוטפים וגרמה להם לרצוח את הנערים מיד, ברכב.
השיחה לא נותקה. מכיוון המוקד נשמע קול של אישה. הפעם זו שוטרת, אחראית המוקד, נגדת בדרגת רב סמלת בכירה שנוטלת לידיה את מכשיר הטלפון. היא מנסה להבין מי בקו השני, אבל השקט מתחלף ברעש שבוקע מהרדיו. ח"כ שלי יחימוביץ' נשמעת מדברת בראיון טלפוני. מישהו ברכב החוטפים הגביר את עוצמת הרדיו במכוון, או שהטלפון נפל ליד הרמקול. "תענה לטלפון שלי", אומרת השוטרת האחראית, בזמן שהיא מנסה להבין מי נמצא על הקו. "איפה אתם שם, הלו!" היא שואלת, אבל אין עונה. השיחה מסתיימת.
"איזו תושייה, גבורה ועוצמה"
לפי ממצאי הוועדה המשטרתית שמונתה לבדיקת המחדל, השיחה כולה ארכה שתי דקות ותשע שניות. אחראית המוקד ניסתה לחייג למספר שממנו התקבלה השיחה - ללא מענה. כשנותקה השיחה היא ניסתה לחייג עוד שבע פעמים לאותו מספר. בהתייעצות עם אחראי המשמרת במוקד הופסק הטיפול בשיחה.
הוועדה קבעה כי המוקד כשל בטיפול השיחה. נוהלי המשטרה קובעים כי "שיחת הטרדה" היא שיחה שבה מתקבלים "גידופים קללות ונאצות", ומאחר שאלו לא נרשמו בשיחה שהתקבלה, נדרש היה לסווג את השיחה "שיחת מצוקה", לפעול לאיתור זהות המטלפן ולאכן את הטלפון שממנו בוצעה השיחה. למעשה, השיחה לא סווגה כלל. לפיכך, לא נמסר לצה"ל ולשב"כ על אפשרות לחטיפה במשך שעות ארוכות, עד לאחר שאביו של שער דיווח על היעדרו.
בעקבות ממצאי הוועדה הוחלט להדיח קצין בכיר בדרגת ניצב-משנה, קצין המבצעים של מחוז ש"י, שי אזולאי, וכן את מפקד מרכז השליטה במחוז בדרגת רב-פקד, את אחראית המשמרת במוקד ואחראית מוקד 100 במחוז ש"י.
בטקסי האשכבה שנערכו אחר הצהריים לנערים, סיפר אביו של גיל-עד, אופיר שער, ששמע את הקלטת השיחה: "מהרגע ששמענו את לחישתך האמיצה בטלפון, שמעתי באוזניי קול אדיר והזדקפה קומתי. איזו תושייה, גבורה ועוצמה של מישהו שלא מלאו לו 17 שנה".
גם רב היישוב טלמון רמי ברכיהו התייחס לשיחה שביצע גיל-עד שער: "מיד כשנחטפת על ידי רוצחים שפלים הודעת על כך לכוחות הביטחון ובכך הפכת לסמל בשבועיים האחרונים".
לפנייה לכתב/ת 
