קניתם צמיד כושר - כמה זמן תתמידו איתו?

קונים צמידי כושר - אבל לא משתמשים בהם: רק 29% מהרוכשים של צמידי הכושר עושים בהם שימוש קבוע. 8% הפסיקו לענוד אותם לחלוטין. כך עולה מסקרים שביצעה לאחרונה חברת הייעוץ הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן.

עוד על צמידי כושר:

צמידי הכושר גורמים לאלרגיה קשה בעור

כושר לעצלנים: הצמיד המגנטי הופך למשקולת

כבר שלוש שנים שבהן נמכרים צמידי הכושר, צמידים המכילים חיישני תנועה ורכיבי רדיו המנטרים את פעילות העונד אותם ומשדרים את המידע למחשבים וסמארטפונים, ולאחרונה הודיעו גם אפל וגוגל כי הן מצטרפות לשוק, בו כבר פעילות Fitbit, נייק, FuleBand, Polar Loop ו-BodyMedia FIT, סמסונג, LG, סוני ואחרות.

אולם נראה כי למרות היצע ההשקות וההכרזות בתחום, הצרכנים לא עושים במוצרים הללו שימוש ארוך טווח. על פי סקרים שביצעה לאחרונה חברת הייעוץ הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן, מרבית מרוכשי מוצרי המחשוב הלביש מפסיקים את השימוש הקבוע בהם. רק 29% מצהירים כי הם עונדים מכשירים אלו באופן קבוע, 15% עונדים אותם רק בעת ביצוע פעילות גופנית, 48% עונדים אותם "לעתים" ו-8% הפסיקו לענוד אותם לחלוטין.

הסיבות העיקריות שגרמו לבעלי המכשירים הללו להפסיק להשתמש בהם היו אובדן המחויבות שלהם לתוכנית הכושר, הדיאטה או הבריאות שהחלו (36% מכלל בעלי המכשירים שנסקרו), הזנת המידע באופן ידני הייתה מתישה (31%), המידע שהתקבל מהמכשירים הללו לא עמד בציפיות לגביהם (27%), או שהתוכנה הנלווית לא הייתה טובה מספיק (20%).

בפרוסט אנד סאליבן מסבירים כי "אפקט החדשנות", שגורם לצרכנים, רבים מהם מאופיינים כ- "Early Adaptors", לרכוש את המוצרים ולעשות בהם שימוש ראשוני חלף וכי על יצרני המוצרים הללו למצוא דרכים לשמר את הצורך והענין של הצרכנים בהם לאורך זמן - הן בתחום הכושר הגופני והן בתחום הרפואה.

צרכנים בגילאי 18 עד 34 מהווים את קהל היעד העיקרי של יצרני אביזרי הכושר הממוחשבים הללו, והם גם קבוצת הגיל העושה בהם שימוש למשך זמן רב יותר: 98% מהנסקרים שהינם בקבוצת גיל זו הצהירו כי השימוש במכשירי הניטור הללו הניב להם ערך בריאותי. מאידך, 30% מהנסקרים בקבוצת הגיל שמעל 50 ורכשו אביזרים שכאלה הצהירו כי אינם רואים שום ערך במוצרים אלו. עוד עלה מהסקר כי צרכנים בעלי בעיות רפואיות נוהגים לרכוש ולענוד את צמידי הכושר והבריאות בתדירות גבוהה יותר מאשר צרכנים ללא בעיות בריאות.

בפרוסט אנד סאליבן מציינים כי טרנד ה-"Quantified Self", יכולתו של האדם להבין יותר אודות מצבו באמצעות מידע המועבר אליו מאמצעי ניטור שונים, הינו חשוב, במיוחד בעולמות הרפואה, והוא מאפשר לאדם לקבל מידע אודות מצבו הבריאותי ומשוב מיידי אודות השינוי שהוא חווה באם הוא מבצע שינויים בהרגליו. זמינות המכשירים ומחיריהם מהווים את השיקולים העיקריים בהחלטה האם לרכוש מכשירים אלו, כך עולה מהסקר, ואם יצליחו היצרנים להוריד את עלויות היצור, וכנגזר מכך את המחירים, צפוי אימוץ מהיר יותר של טכנולוגיות אלו.

מחקרים מעריכים כי עד סוף 2015 יימכרו ברחבי העולם יותר מ-250 מיליון מוצרי

מחשוב לביש המיועדים לניטור הכושר הגופני ו/או מידע רפואי. פרוסט אנד סאליבן מאמינה כי במשך הזמן יבחרו יצרנים שונים הפועלים בעולם זה להתמחות בניטור מידע המיועד לישומים מסוימים בעולם הבריאות והכושר, ובכך ישמשו ככלי תומך למומחים בתחומי הבריאות והתרופות. הגידול המשמעותי ביותר, כך הם צופים, יהיה באביזרי ניטור מרוחק המשמשים להעברת מידע אודות מצב בריאותי של הצרכן לשירות מתמחה, שילוב בתוכניות wellness לעובדים, ו"ניהול" הטיפול במחלות כרוניות.

ערן פלומין, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל, מוסיף כי "קצב אימוץ מוצרי המחשוב הלביש יושפע גם ממגמות אופנתיות ובעיקר היכולות שיפותחו למזער ולשלב מספר יישומים משמעותיים במוצר אחד, בין היתר על בסיס פיתוח חיישנים מדוייקים, וכן אלמנטים חדשים (בנוסף לסמארטפון המקובל היום) אשר יגיבו למידע האישי אשר ישודר אליהם".