מנסה לשפר עמדות: חמאס הולך על הסף
רצח הנער העניק לחמאס לגיטימציה לירות למערב הנגב. הנהגתו המדינית חוששת ממבצע ישראלי שיוביל למיטוט, אך הזרוע הצבאית מחפשת יוקרה לפני מתקפה. היום, לאחר תפילות הרמדאן, נדע: פנינו למבצע או לרגיעה
רק היום בשעות אחר הצהריים, ביום שישי הראשון של הרמדאן המועד תמיד לפורענות, אפשר יהיה פחות או יותר לדעת לאן פני הדברים: האם להסלמה רבתי שבקצה שלה מבצע גדול של צה"ל בעזה או לחילופין לרגיעה יחסית. זה תלוי לא רק במה חמאס יעשה, זה תלוי גם כמובן אם לא יהיו תוצאות הרות אסון לירי הנמשך מעזה לעבר יישובי מערב הנגב. שני אירועים יקרו אחר הצהריים: בסיום התפילות במסגדים ייצאו מיליוני פלסטינים רעבים ואפופי להט דתי לרחובות ומיד לאחר מכן תיערך ככל הנראה הלווייתו של מוחמד אבו חדיר, הנער מבית חנינא שנרצח.
לשב"כ ולמשטרה עדיין אין מידע מבוסס מי רצח את אבו חדיר, אולם הפלסטינים ביהודה ושומרון, כמו גם ברצועת עזה, משוכנעים מעל לכל ספק שהרצח הוא מעשה ידי מי שהם מגדירים "מתנחלים", ואין שום סיכוי להזיז אותם מדעתם. הרצח של הנער הפלסטיני הוא הניצוץ שהדליק את התבערה גם באזור ירושלים וגם ברצועת עזה. אבל הוא היה כאמור רק ניצוץ שנפל על אדי דלק סמיכים שהיו באוויר כבר כמה ימים, והם הסיבה האמיתית לכך די היה בניצוץ אחד כדי להדליקם.
הסיבות העיקריות להתלקחות הנוכחית הן מצבו הקשה של חמאס, שסובל כבר תקופה ארוכה מאובדן משילות ומצוקה כלכלית קשה בעזה ועל כך נוספו המכות שנוחתות עליו עכשיו, בעיקר על תשתיותיו ביהודה ושומרון בעקבות החטיפה. מעשה החטיפה החמיר מאוד את מצבו של חמאס בזירה הפנים-פלסטינית וגם גרם לכך שהפיוס עם הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן התרחק, ועמו גם הסיכוי לשלם את המשכורת לכ-43 אלף פקידי ממשל חמאס ברצועה.
אין טעם למנות את כל הצרות שחמאס נתון בהם ואשר הוחמרו מאוד בעקבות החטיפה הכושלת וגילוי הגופות המהיר על ידי צה"ל והשב"כ. אבל השורה התחתונה היא שחמאס מקווה באמצעות ההסלמה ובתיווך המצרים לטרוף את הקלפים מחדש ולשפר את עמדותיו. רצח הנער הפלסטיני העניק לו גם הזדמנות וגם לגיטימציה לירות לעבר מערב הנגב, ולבצע הליכה מסוכנת על הסף, בעיקר מפני שאין לו הרבה מה להפסיד.
כאמור, יוקרתו של חמאס ושל הזרוע הצבאית שלו הייתה בשפל שאין דוגמתו לפני יומיים, ועכשיו מנסה הזרוע הצבאית, גדודי עז א-דין אל-קסאם, לשנות את המגמה ולפחות לזכות מחדש ביוקרה שאיבד הארגון ברחוב הפלסטיני, ושגרם לאוכלוסייה ביהודה ושומרון סבל מיותר, ואחרי שאיבד חלק ניכר מתשתיותיו בעוד מצבו ברצועה הולך ומידרדר.
ההנהגה המדינית של חמאס, מחאלד משעל היושב בקטאר ועד איסמעיל הנייה המנסה להחזיק במושכות השלטון בעזה, אינה רוצה לספוג מבצע צבאי ישראלי שעשוי כעת להסתיים במיטוט סופי של חמאס. אבל הזרוע הצבאית חדלה לציית להנהגה המדינית והיא כרגע מכתיבה את מהלך העניינים ואת ההסלמה בתקווה לזכות כאמור ביוקרה עקב הפגיעה בישראל ולהפסיק ממש בדקה ה-90 לפני שישראל יוצאת למערכה.
עם זאת, צריך לזכור שגם על ההנהגה המדינית של חמאס וגם על ההנהגה הצבאית שלו פועלים כוחות מרסנים רבי-עוצמה: ראשית, הממשל המצרי של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי שאינו רוצה כעת בהסלמה, ופועל נמרצות לריסון חמאס ובעלי בריתו. שנית, חמאס חושש שגם אם יצליח להסב נזק רב לערי גוש דן בעימות גדול שיתפתח, הרי שבסופו של דבר הוא תלוי בישראלי למחייתו, תרתי-משמע.
אם ישראל תחליט להדק עליו את המצור ולא תשלח לו עוד דלקים, חומרי מזון וחומרי בנייה דרך המעברים, הרצועה תגווע לאטה, פשוטו כמשמעו. המצרים אינם מסכימים לפתוח את מעבר רפיח ליותר מכמה שעות אחת לכמה ימים כדי שחמאס לא יסייע לתנועת האם שלו, האחים המוסלמים במצרים.
במצב הזה, אפילו חמומי המוח ביותר בחמאס ובארגונים הסוררים יודעים שעימות גדול עם ישראל עשוי להסתיים בפיאסקו מבחינתם. הם יודעים שישראל מאוד מעוניינת כעת להרוס עד כמה שאפשר, לא רק את תשתיות חמאס אלא גם את ארסנל הרקטות והטילים ארוכי הטווח שעומד ברשות הארגון ולרשות הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. הם יודעים שצה"ל יכול לעשות וכי קצר ידם מלעשות את זה. אבל בינתיים, כלומר בלילה שבין חמישי לשישי, הם הולכים כאמור על הסף, נישאים על גלי הזעם על רצח אבו חדיר, והלהט הדתי שמשפיע עליהם בחודש הרמדאן.
ביהודה ושומרון המהומות בינתיים מוגבלות לאזור ירושלים ויש סיכוי טוב שלא יחרגו משם, ולכן סביר לכאורה להעריך שגם אם יהיו היום הפגנות סוערות, לא רק בירושלים אלא גם בערים ובמחנות פליטים בכל רחבי הגדה המערבית, הן יירגעו. אבל זאת בתנאי אחד - שבמהלך הכלת ההתפרעויות שלבטח יפרצו בעת הלוויית הנער אבו חדיר ולאחריה, לא יהרגו כוחות הביטחון מפגינים.
כל הרוג פלסטיני ביום שישי הראשון של הרמדאן עלול להבעיר את התבערה הנוכחית לשיאים חדשים ולמצב שאולי אפשר יהיה לכנותו אינתיפאדה שלישית. הרחוב הפלסטיני כעת רגיש ונפיץ ביותר, לא רק בגלל הרמדאן, אלא בגלל העימותים, שהיו מאז נחטפו ונרצחו הנערים הישראלים ובגלל ההסתה של חמאס שנמשכת. לכן, צריך להיערך לבלתי צפוי, לקוות לרגיעה שהיא בהחלט אפשרית, אך גם לקחת בחשבון הסלמה רבתי.
זה היה הנושא העיקרי על סדר יומו של הקבינט, אך לא הנושא היחיד. הקבינט שהתכנס לארבע ישיבות מאז נמצאו גופות הנערים דן בתגובות בעלות אופי פוליטי על הרצח הנתעב. כמו למשל בנייית מאחז חדש ובנייה מסיבית בהתנחלויות ושאר אמצעים שיכאיבו לחמאס ולהנהגתו.
בגלל רצח הנער הפלסטיני היה צורך לדון ברצינות ב"מקרים ותגובות" אם לא תושג רגיעה עד יום שישי בערב או שבת בבוקר. בתיווך המצרים, צה"ל הזיז כוחות מוגבלים, גם של שריון וגם של חיל רגלים ואף גייס כמה עשרות אנשי מילואים. כל זאת מתוך מטרה לאותת לחמאס שצה"ל מתכונן ברצינות למבצע צבאי
גדול אם הירי לעבר מערב הנגב לא ייפסק. קצין בכיר הגדיר זאת בשיחה סגורה: "אם חמאס רוצה מלחמה, הוא יקבל מלחמה".
הזרוע הצבאית של חמאס מנסה לפרוט על מה שהיא רואה כפחד הישראלי מאבדות ומהרס והיא מאיימת ואיימה בהפצצת תל אביב ומטרות נוספות בגוש דן מתוך אמונה שהקבינט יפחד לפתוח במבצע. אבל בקבינט כבר הביאו עובדה זו בחשבון וגם הביאו בחשבון את האפשרות שתהיה התלקחות אזורית כתוצאה מפגיעה רבתית בעזה. אולם, מול חוסר ההתלהבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לצאת למבצע צבאי גדול, עומד הצורך הבסיסי להגן על אזרחי ישראל והוא שיגבר במקרה שחמאס לא יפסיק את הירי לעבר שטח ישראל שלו ושל הארגונים הסוררים שעד כה העלים עין מפעולתם.
לפנייה לכתב/ת 
