הביטו לשמים לפני שמאדים מתרחק
בשבת בערב תוכלו לצפות במאדים משמאל לירח לפני שהוא מתרחק מאיתנו. היום (שישי) תוכלו לצפות בשני אסטרואידים גדולים שינועו זה לצד זה. לאן להביט ואיך? כל הפרטים
כוכב הלכת מאדים הגיע לקרבה המירבית לכדור הארץ בחודש אפריל השנה. כיוון שמאדים וכדור הארץ חגים סביב השמש במהירויות שונות, מאדים מגיע לקרבה מירבית לכדור הארץ אחת ל-26 חודשים לערך. הפעם האחרונה שכוכב הלכת מאדים הגיע לקרבה המירבית האפשרית לכדור הארץ היתה, בחודש אפריל השנה ואילו הפעם הבאה תהיה רק בחודש יוני 2016.
שתי כיפות של קרח
מאדים הוא כוכב לכת קטן יחסית וגדול מהירח שלנו אך במעט ולכן רק סמוך למועד הקרבה הגדולה שלו לכדור הארץ אפשר לראות פרטים על פניו גם בטלסקופים קטנים. בין הפרטים שאפשר לראות בטלסקופ על פני המאדים - כיפות הקרח בקטביו. בחודשי הקיץ מצוי מאדים בקבוצת הכוכבים בתולה, כאשר הוא נע מזרחה לכיוון קבוצת מאזניים. מאדים הולך ומתרחק מכדור הארץ ולכן בחודשים הקרובים ילך אורו וימעט, גודלו הזוויתי יקטן ויהיה קשה לראות פרטים על פניו מכדור הארץ. מאדים ניכר היטב בגוונו הכתום אדום ובשעות שמיד לאחר השקיעה הוא נראה היטב בכיוון דרום, מעט למטה מהזניט. משמאל למאדים מצוי בימים אלה כוכב בוהק שגונו תכול. זהו הכוכב ספיקה, הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת בתולה והוא מסמן את צרור החיטים שהבתולה אוחזת בידה.
כוכב הלכת מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ מבין כוכב הלכת שמסלולם סביב השמש מצוי מעבר למסלול כדור הארץ. לאורך המאה האחרונה, היווה כוכב הלכת האדום מושא נפשם של משימות החלל שמבקשות למצוא מענה לשאלה- האם ייתכנו חיים על מאדים. ברגעים אלה חגות חלליות סביב המאדים המצלמות את פניו בהפרדה גבוהה ושני רכבי שטח – אופורטיוניטי וקיוריוסיטי נעים על פניו וחוקרים את פני השטח שלו.
מפגש נדיר בין שני אסטרואידים
עוד צפוי להתרחש בשמים מפגש נדיר בין שניים מהאסטרואידים הגדולים בחגורת האסטרואידים – קרס ווסטה. שני האסטרואידים יתקרבו זה לזה עד שאפשר יהיה לראותם יחדיו באותו שדה ראייה במשקפת שדה או בטלסקופ קטן. קרס הוא האסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים.
בשנת 2006 החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לשייך אותו לקבוצה חדשה של גופים במערכת השמש – כוכבי הלכת הננסיים, עליה נמנה גם כוכב הלכת לשעבר - פלוטו. קוטרו של קרס קרוב לאלף ק"מ, פחות מעשירית מקוטר כדור הארץ. ווסטה הוא האסטרואיד הרביעי שהתגלה, קוטרו כמה מאות ק"מ ויש הסבורים שבעבר הרחוק הוא היה כוכב לכת שהתפרק מסיבות כלשהן. שני הגופים הקטנים נעים בסמיכות זה לזה כל חודש יולי ואפשר לצפות בהם נעים ביחס זה לזה וביחס לכוכבי השבת במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים.
מה נראה?
חשוב לציין שגם בטלסקופים גדולים שני הגופים לא נראים יותר מאשר כוכבים, שתי נקודות אור לא בהירות במיוחד, שאפשר לראותן רק במשקפת או בטלסקופ, אך הקרבה ביניהם נדירה ביותר. קרס ווסטה מתקבצים אחת ל-17 שנים לערך, אך קרבה כה גדולה בינם נדירה מאוד ומתרחשת אחת לעשרות עד מאות שנים. במשקפת שדה אפשר יהיה לראות אותם נעים זה לצד זה, קרס הצפוני בינם, ומשנים את מיקומם ביחס לכוכבי השבת ליד. כנקודת ייחוס אפשר להשתמש בכוכב זיטא בבתולה המצוי מעליהם. אנימציה של התנועה של שני האסטרואידים ושל מאדים ביחס לכוכבי השבת בשבועיים הראשונים של יולי אפשר לראות כאן.
למרות הקרבה ביניהם על כיפת השמים, קרס ווסטה מרוחקים זה מזה מרחק של עשרות מילוני ק"מ ומרחק זה ילך ויגדל. ב-4 ביולי, יהיה המרחק של ווסטה מכדור הארץ כ-265 מיליון ק"מ ואילו קרס יהיה מרוחק מאתנו כ-350 מיליון ק"מ. קרס מרוחק יותר מהשמש מאשר ווסטה – מרחקו הממוצע מהשמש כ-420 מיליון ק"מ והוא משלים הקפה סביבה אחת ל-4.6 שנים ואילו ווסטה משלים הקפה סביב השמש אחת ל-3.6 שנים ומרחקו הממוצע מהשמש 320 מיליון ק"מ.
תצפית מודרכת במאדים ובמפגש האסטרואידים
את מאדים, שהוא בין גרמי השמים הבולטים ביותר בתקופה זו, אפשר לראות היטב בעין וקל לזהות את התנועה שלו ביחס לכוכבי השבת. כמובן שטלסקופ יכול עדיין להראות פרטים על פניו. את קרס ווסטה אפשר לראות באמצעות משקפות וטלסקופים קטנים.
כדי למצוא את מאדים ואת שני האסטרואידים, אפשר להיעזר באפליקציות כמו Sky Map (או גירסה אחרת לאייפון). מאדים וקרס ווסטה מצויים בקבוצת בתולה הנראית מיד לאחר שקיעת החמה מעט דרומה מהזניט. מאדים בולט בגונו הכתום ויחד עם ספיקה המצוי מעט משמאלו הם מהווים צמד של כוכבים בהירים.
סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מזמינה את הציבור הרחב להשתתף לצפות במפגש האסטרואידים ובכוכב הלכת מאדים בטרם יתרחק מכדור הארץ. במוצ"ש, 5 ביולי 2014, בעת שקיעת החמה יהיה קל מאוד לזהות את מאדים בעת שימצא מעט משמאל לירח. החל מהיום, 4 ביולי, תוכלו גם לצפות באירוע אסטרונומי נדיר שיימשך כחודש – שני האסטרואידים הגדולים שינועו על פני כיפת השמים זה לצד זה. לרגל האירוע, קוראת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה לציבור, להצטרף לצפייה המונית בתופעה מהבית, בהדרכה בדף הפייסבוק שלה.
מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2014, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2014 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
לפנייה לכתב/ת 
