עמותת ימין תפצה צלם פעיל שמאל עקב סרטון

ישראל פוטרמן נהג לעלות לערוץ היוטיוב שלו תיעוד שהכין בעצמו. ארגון ימני ערך סרטונים שלו, עיוות את המסר ופרסם אותם ללא קרדיט

עו"ד ליאור להבפורסם: 06.07.14 , 08:11

עמותת ימין השתמשה בסרטונים שצילם פעיל שמאל, ערכה אותם על פי ראות עיניה ושידרה אותם באתר שלה ללא אישור תוך עיוות המסר. במשפט שניהל נגדה הצלם נקבע שהעמותה הפרה את זכויות היוצרים שלו והיא חויבה לשלם לו פיצוי. טענת העמותה, שלפיה מדובר בביקורת פוליטית לגיטימית, נדחתה על ידי שופטת בית משפט השלום בחיפה, מירב קלמפנר נבון.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

צלם הטלוויזיה, העיתונאי ופעיל השמאל ישראל פוטרמן, נוהג להכין סרטונים בנושאים חדשותיים-פוליטיים ולהעלותם לערוץ היוטיוב שלו. ביוני 2013 הוא הופתע לגלות שחלקים מארבעה סרטונים שלו פורסמו באתר של "העמותה הציונית לאחריות ארגונים לא ממשלתיים". לדבריו, השימוש בסרטונים נעשה מבלי לפנות אליו או לקבל את אישורו, מבלי לתת לו קרדיט ותוך יצירת רושם מוטעה כלפי הציבור.

זכויות יוצרים

אל-ג'זירה תשלם לצלם ישראלי 50 אלף שקל

עו"ד אתי חסיד

תמונת גופה של מחבלת שצילם שמואל רחמני לפני 36 שנה, אחרי הפיגוע בכביש החוף, הופיעה בכתבה של הרשת מבלי להעניק לו קרדיט או לשלם לו

אל-ג'זירה תשלם לצלם ישראלי 50 אלף שקל

בתביעה שהגיש לבית המשפט טען פוטרמן שהעמותה הפרה את זכויות היוצרים שלו ופגעה בשמו, כיוון שהיא מציגה אותו כ"משת"פ תעמולה". לדבריו, לפני שהגיש את התביעה הוא פנה לעמותה וביקש פיצוי, אך נדחה. לפיכך הוא ביקש מבית המשפט שיפסוק לו פיצוי של 70 אלף שקל.

העמותה הודתה שהשתמשה בסרטונים של פוטרמן במטרה למתוח ביקורת פוליטית, אך התעקשה שהשימוש היה הוגן, מינורי ותם לב. לטענתה, רק בדיעבד התברר לה שהסרטונים צולמו בידי התובע, שכן בערוץ היוטיוב שלו לא מצוין שמו המלא אלא רק כינוי. משלא ידעה מיהו - לא יכלה לבקש ממנו הרשאה.

עוד טענה העמותה שלפוטרמן לא נגרם כל נזק מהפרסום, והוא הגיש את התביעה רק כדי לשרת את יריביה הפוליטיים. לראייה - הסרטונים שלו מופיעים גם באתרי "שמאל" ללא אזכור שמו. הנתבעת הוסיפה שעם פנייתו של פוטרמן אליה היא הסירה את הסרטון והסכימה לפרסם הודעת הבהרה.

יצרה רושם מוטעה

השופטת קלמפנר נבון קבעה שהשימוש שעשתה הנתבעת בסרטונים מהווה הפרה של זכויות היוצרים של התובע. על עריכת הסרטונים הוסיפה השופטת: "הצגת חלק בלבד מן היצירה המקורית, תוך שימוש באותו חלק לצורך הדגשת מסר כזה או אחר, עשויה ליצור את הרושם כי התובע אשר סיקר את האירוע וצילם במלואו, מזדהה עם מסר כזה או אחר הנובע מאותו קטע קצר".

השופטת קבעה שהעמדות הפוליטיות השונות של הצדדים אינן מצדיקות את הפרת זכותו של התובע שיצירתו תוצג במלואה.

נפסק שהנתבעת לא הוכיחה שבאמת ניסתה לברר את זהות בעל זכויות היוצרים בסרטונים, מה גם שניתן היה לשלוח לו אימייל דרך הערוץ. השופטת דחתה את טענות ההגנה של הנתבעת וקבעה כי פעולותיה לא מהוות שימוש הוגן ביצירה, גם אם מטרת הסרטון הייתה ביקורת פוליטית. גם לא ניתן לומר שמדובר בשימוש מינורי או אגבי: הסרטונים ניטלו במכוון, נערכו והושקעה בהם עבודה.

לעניין גובה הפיצוי לקחה השופטת בחשבון את העובדה שהתובע הודה שסרטונים שלו מפורסמים גם באתרים אחרים ללא קרדיט. היא קבעה שמגיע לו פיצוי של 16 אלף שקל והחזר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 5,500 שקל.

בית המשפט מעגן את זכותו של אדם להישאר בעלים של יצירה גם אם העלה אותה ליוטיוב ובכך אפשר צפייה חופשית לכלל הגולשים באינטרנט. עם זאת, נראה שהפיצוי שנפסק במקרה הזה הוא ברף הנמוך, בהתחשב בעלויות ניהול ההליך. לאחרונה הגדיל המחוקק את סכום הפיצוי הקבוע בחוק למקרה של הפרה, גם מבלי שהתובע נדרש להוכיח את גובה הנזק, והעמיד אותו על 100 אלף שקל, וראוי היה לפסוק פיצוי זה גם במקרה הנדון.