בירה, הרינג ומה שביניהם: סקנדינביה על המזלג
חמסין? לא אצל רפי אהרונוביץ', שנסע להתרענן בסקנדיביה הממוזגת. בין לוויתן מעושן בשוק הדגים של ברגן לבירות מקומיות ולנקניקיות הטובות בעולם במדרחוב של קופנהגן, הוא מצא גם זמן לשתף מתכון של הרינג מעושן ואפוי עם תפוחי אדמה
בוקר. הגענו אל קופנהגן, בירת דנמרק, עייפים ורעבים אחרי שגילינו מאוחר מדי שחברת התעופה הסקנדינבית לא מגישה ארוחות בטיסת הלילה שלנו (וגם המעט שמוגש בתפריט האוכל בתשלום לא היה משביע במיוחד). בחוץ קידמו את פנינו שמש קרירה וטפטוף גשם קל של קיץ. התארגנות קלה במלון ויצאנו לדרך.
עוד מתכונים בערוץ האוכל:
- בשר ובירה מול המסך: 5 ברי אוכל למונדיאל
- הר קרמל: מכינים סוכריות טופי
- כל כדור - זלטאן: שבדיה, סיפור טעים
אין מה להגיד – קופנהגן עיר יפה מאד. התפעלנו מהכבישים הרחבים, הארמונות והבתים העתיקים אבל לי היה חשוב לבדוק משהו אחד מאד מסוים. צעדנו במרץ במדרחוב הארוך והמפורסם שבמרכז העיר עד שלבסוף קלטתי אותו מרחוק. "הגענו!", קפצתי בכזו שמחה עד כדי כך שהבהלתי את עשרות רוכבי האופנים שדוושו במרץ מסביבי. ממולנו עמד דוכן הנקניקיות שבו אכלנו אני והגברת לפני 18 שנה, בביקור האחרון שלנו בעיר וזאת אחרי שלגמנו בירה ממול.
העובדה הזו לא ממש הרשימה את הגברת. "מדהים", היא אמרה בקנטרנות והסבירה: "לא ייאמן איך שאתה זוכר מה בדיוק אכלת והיכן בכל מקום בארץ ובעולם, אבל תמיד מחפש את המכונית שעה בכל חניה".
חזרה לעניינינו. הנקניקיות בסקנדינביה ובדנמרק בפרט הם בעיני מהטובות בעולם, בייחוד אלו שמלופף עליהן נקנקיק בייקון פריך. בדוכני הנקניקיות לא מגישים בירה, אבל מצד שני אתה יכול לקחת את הנקניקיה שלך ולשבת במקום שכן עושה זאת. מול הדוכן שלי (שכבר ניכסתי עליו בעלות!) יש מקום כזה בדיוק ממול, במבנה דמוי פגודה.
בהמשך עצרנו לכוס קפה, עצירת חובה גם בזכות המשקה הריחני (שבדנמרק אוהבים אותו בגרסת הפילטר המחממת והמנחמת) וגם בכדי לאכול את המאפה הלאומי – דייניש, אלא מה, בצק שמרים מדהים עם זיגוג לבן וממכר. בכלל - כל המאפים כאן מעולים, כנראה גם זכות בחמאה המשובחת שמייצרים כאן.
כך הגיע הערב. אחרי מנוחה קצרה במלון, שמנו פעמינו לכיוון מסעדת בשר אוסטרלית שתפסה את עינינו בצעדת הבוקר. טורטליני עם בשר זנב קרוקודיל שהגיע לראשונה היה טעים והיה באותה מידה יכול לכלול מלית עוף או בקר – באמת שלא הבחנתי בהבדל.
אבל לא בשביל קרוקודיל נכנסים למסעדה ובטח שלא בשביל טורטליני. לעיקרית הגיע סטייק אנטרקוט לא גדול במיוחד – 300 גרם משקלו, מבשר אנגוס שחור מאוסטרליה - שהיה מעולה, רך אבל לא מדי, בעל שפע של טעמים. תפוח אדמה אפוי פריך וטעים, עוד בירה (הפעם של יאקובסן) ובסופו של יום של אחרי טיסה אני יכול להכריז בסיפוק שאני מרוצה.
סרט טבע על האוניה בנורבגיה
ביום השני שלנו בדנמרק התייצבנו להפלגת הקרוז שלנו לפיורדים של נורבגיה השכנה. "באוניה קוראים לי דוב המים" - את השיר הזה אני מזמזם תדיר כאשר אני על אוניה. גם נראה לי שהוא מסכם את נושא השייט היטב - עלית על הסיפון כבן אדם נורמלי פחות או יותר ואתה יורד מממנו במשקל דוב.
התחנה הראשונה שלנו הייתה ברגן, עיר נמל מקסימה שמשמשת כשער למי שרוצה לבקר בפיורדים של הארץ הזו, שזו הסיבה האמיתית והעיקרית לבקר בנורבגיה.
למרות שהשוק בעונת הקיץ מתפקד כאתר תיירותי, הוא כלל מבחר נדיר של פירות ים ודגים מבהיקים בטריותם שקשה למצוא במחוזותינו. תחנת חובה במידה ואתם בסביבה.
התחלנו עם המעושנים ובראשם הסלמון. היה גם סלמון כבוש (גרבלקס), סלמון בעישון חם ואפילו לוויתן מעושן שמקורו במכסה שמותר לנורבגים לדוג.
הלהיט מבחינתי היה דווקא ההרינג המעושן. הרכבנו לנו פלטה עם לחמניה ובירה והרי התחלה ליום טוב. בצהריים חזרנו לשוק וירדנו על סרטן קינג קראב בעל זרועות ענק וגם על לובסטר חלוט עם איולי. עוד לחמניה ובירה ואנחנו מסודרים. אם אתם מגיעים לכאן כדאי לבקר גם בשוק דגים הקטן והאמנם ססגוני פחות שליד זה שאנחנו ישבנו בו. הוא מקורה, ניחן באווירה שקטה אבל גם בתחושה שנותנים יותר רספקט ורצינות לאוכל.
חוזרים לספינה. כאן, כמו בחיים האמיתיים, כל אחד יכול לבחור לו את דרכו. יש אפשרות לפזז ולרקד בשלל שיעורי סלסה ופלמנקו, ללמוד שפות חדשות בקורסים זריזים וגם בישול ואפייה. אני מצדי נהנה מהשקט, יושב בנחת עם כוס משקה, מביט בים ומפעם לפעם משנה תנוחה.
בעתות רעב אני מרים את עצמי ויוצא לסיבוב באחד ממזנוני האוכל: בבוקר עולים בבופטים נקניקים ונקניקיות – חלקם אפילו טובים! – גושי גבינה אימתניים, ביצים בשלל סוגי הכנה, סלטים ומאפים. בצהריים נפרסים נתחי ענק של בשר מול העיניים ומוגשות גם פסטות, פיצה וגלידות (מעולים. בכל זאת, אוניה איטלקית) כשיש גם פינה אסיאתית עם מאכלי הודו וסין.
ארוחות הערב נוטות להיות אלגנטיות ומדוגמות כששוב - יש מנות טובות יותר ופחות. למרות שגורמה אין כאן ושמבחר האוכל נוטה לחזור על עצמו, מתוך המבחר האינסופי כל אחד יכול למצוא לפחות משהו אחד שהוא אוהב לאכול בכל ארוחה נתונה. ולא פחות חשוב - השירות תמיד מעולה, משהו שאת טיבו והשפעתו על התחושה הכללית על הארוחה כולה למדתי עם השנים להעריך יותר ויותר.
בברים שעל הסיפון מגישים מדי יום קוקטייל מיוחד שתמיד צבעוני ומקושט יותר מזה של אתמול. אני נותן טעימה וממשיך למשקה יומי, שאליו אני נצמד לפרק זמן של 24 שעות: פסטיס (בהיעדר עראק) וודקה ועוד.
הימים הבאים נראו כלקוחים מתוך חלום. הספינה שטה ונכנסת באיטיות לתוך שניים מהפיורדים המרשימים ביותר בנורבגיה והנוף הנשקף מהמרפסת היה משלהב: הרים נישאים שיורדים בדרמטיות לתוך ערוצי ים צרים, מפלים נופלים ברעש למטה ליד כפרים ציוריים עם בתים קטנים בנקיקים. בקיצור – סרט טבע באיכות שעולה על HD אלף מונים.
הרינג מעושן בתנור
הנה משהו שאכלתי כאן והולך נפלא עם בירה ומשקה חריף אחר
המרכיבים ל-4 מנות:
5 יחידות פילה הרינג מעושן (או במידה וקשה להשיג - 2 יחידות מקרוסקה מעושנת)
2 בצלים, קצוצים לטבעות דקות מאוד
1 כף שמן זית
2 תפוחי אדמה גדולים, מבושלים עד לריכוך בקליפתם במים רותחים (אפשר גם במיקרוגל)
מעט פלפל שחור טרי טחון
להגשה:
1/2 מיכל שמנת חמוצה
אופן ההכנה:
- מצננים מעט את תפוחי האדמה. קולפים, פורסים לפרוסות עבות ומסדרים בכלי חסין חום.
- פורסים את הדג לפרוסות רחבות ומוסיפים לכלי, מעל פרוסות תפוחי האדמה. לבסוף מפזרים את טבעות הבצל, בוזקים שמן זית ומפזרים פלפל. אופים בתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות עד עד שהדג חם ממש.
- הגשה: מסדרים על צלחת ומניחים כף שמנת חמוצה ליד .
לאתר של רפי אהרונוביץ' , מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר
