כיצד יתרמו גילויי הגז לשוק התעסוקה?
האם מאגרי הגז יוסיפו משרות למשק, האם כדאי לעשות הסבה מקצועית ומה יקרה כשהקידוחים יתרוקנו? וגם: כמה מרוויחים, מהם תנאי העבודה, והאם העובדים רואים את הבית? בכיר במשרד הכלכלה, מנהל תכנית ללימודי הנדסאות גז, ומהנדסת קידוחים מספרים על הענף החדש שהגיע לישראל
בשנתיים האחרונות מפרסם בנק ישראל את תחזית הצמיחה שלו במתכונת מיוחדת, הכוללת שני נתונים: הצמיחה הכוללת והצמיחה ללא התחשבות בגילויי הגז הטבעי מול חופי ישראל. מדוע מוצא הבנק המרכזי לנכון להפריד את הצמיחה המיוחסת לגז הטבעי מצמיחה שאינה מיוחסת לגז הטבעי?
- לכתבות נוספות בערוץ הקריירה
- תעשיין, רוצה לעבור לשימוש בגז? כך תעשה זאת
- צפו: איך זה לעבוד על אסדת קידוח בישראל?
- מקצוע העתיד במימון מלא: לימודי הנדסאי גז טבעי
- סקירה: כך ישנה הגז את חיינו
הסיבה לכך, טוענים בבנק ישראל, היא שתחזית הצמיחה נועדה על מנת לאפשר לקובעי המדיניות להבין את תהליכי הגדילה של המשק, שבאים לידי ביטוי, בין היתר, ביצירת מקומות עבודה חדשים. מקובל לחשוב כי לגילויי הגז הטבעי תהיה השפעה רבה על הכנסות המדינה, אך השפעתם על יצירת מקומות עבודה חדשים במשק תהיה מועטה.
מנהל תחום האנרגיה במשרד הכלכלה, גיל שאקי, אינו סבור שזה צריך להיות המצב. "בשנת 2009 נורבגיה מכרה גז ונפט בשווי של 100 מיליארד אירו. מעבר לכך היא מכרה שירותים ומוצרים לתעשיית הנפט והגז העולמית בשווי של 50 מיליארד אירו. על כל אירו שהיא הרוויחה מגז ונפט היא הרוויחה עוד 50 סנט מהתעשייה שהיא פיתחה סביב הפקת הגז והנפט ב-40 שנה שחלפו מאז גילוי המאגרים שלה. אותה תעשייה שנוצרה מסביב למאגרים גם הוסיפה 140 אלף מקומות עבודה חדשים".
זה המודל שאליו נושא שאקי את עיניו. כשחושבים במשרד הכלכלה על התרומה של הגז הטבעי למשק הישראלי חושבים קודם כל על השתלבות של ההיי-טק הישראלי באספקת שירותים לתעשייה זו, ולא רק בישראל. "חברות ישראליות לא התעסקו עד היום עם תעשיית הגז והנפט", אומר שאקי. "זה נחשב למשהו ששייך לעולם הערבי. גילוי המאגרים בארץ והנוכחות של חברות קידוח בינלאומיות במשק הישראלי הגבירו את המודעות לתחום".
במשרד הכלכלה מנסים לאחרונה לסייע בגישור על פערי המודעות הללו. "מצד אחד, אנחנו מנסים להגביר את המודעות של חברות טכנולוגיה ישראליות לתעשיית הגז והנפט ומצד שני, אנחנו מנסים להכיר לתעשיית הגז והנפט את ההיי-טק הישראלי ולשכנע אותם שהפתרונות להרבה מהבעיות שיש להם נמצאים כאן. עשינו כנס בנושא באוקטובר האחרון וגם לקחנו יזמים ישראלים לתערוכה המרכזית של הענף ביוסטון, טקסס, כדי שייפגשו עם אנשי המפתח בתעשייה הזו".
- למה כדאי ליזמי היי-טק ישראלים לעבוד דווקא עם ענף האנרגיה?
"קודם כל כי זה ענף עתיר טכנולוגיה שמגוון השירותים שהוא משתמש בהם הוא אדיר: תקשורת, אחסון מידע, אבטחת מידע, שליטה ובקרה למרחוק, טיפול במים, רובוטיקה ועוד. שנית, זה ענף עם מרווחי רווח והפסד גדולים מאוד ועם כל בעיה שפתרת באמצעים טכנולוגיים, חסכת ללקוח (שהוא חברת הקידוח, א.ל) הרבה מאוד כסף. אז החברות מוכנות לשלם המון למי שיודע לפתור להן בעיות.
"לבסוף, הענף מתחיל לזוז עכשיו לעידן שבו יזדקקו יותר מאי פעם לפתרונות טכנולוגיים. מלאי המאגרים הגדולים שקל למצוא אותם ולהפיק מהם, כלומר, מאגרים שקרובים לחוף או לפני המים, הולך ומתכלה. אז מתחילים להפיק גז ונפט ממאגרים שעד היום לא הייתה תועלת כלכלית בלהגיע אליהם.
אלו מאגרים שרחוקים מהחוף או נמצאים עמוק מאוד בים, ויש בהם כמות קטנה יותר של גז ונפט. בעידן כזה החברות יזדקקו יותר ויותר לפתרונות תקשורת, שזה תחום שישראל היא מובילה עולמית בו. אם בנורבגיה מחפשים עכשיו להפיק גז ונפט ממאגרים בקוטב הצפוני, אז אין היתכנות כלכלית בלשלוח את המדענים עד לשם. הם צריכים להיות מסוגלים להושיב צוות של מדענים על החוף, ושיבדקו משם את הקידוח. כאן חברות ישראליות יכולות להיכנס לתמונה".
לעבוד על אסדה: שבועיים בים - שבועיים בבית
בעוד שבממשלה מנסים למצוא דרכים לפתח תעשיות מסביב למאגרים, יש ישראלים שכבר פיתחו קריירה במאגרים עצמם. לפני מעט יותר משנה, כאשר החלה הזרמת הגז ממאגר תמר, היה זה דורון בן-שטרית שלחץ על הכפתור. בן שטרית החל לעבוד על אסדות של נובל אנרג'י ב-2003, כשהחלה הפקת הגז במאגר "מרי B". באחרונה הוא מונה למנהל של אסדת מריB והפך בכך למנהל האסדה הישראלי הראשון והיחיד עד כה.
לדברי בן-שטרית, כשהחל לעבוד בענף רק 20% מהעובדים על האסדה היו ישראלים. כיום, 70% מהעובדים הם ישראלים והמגמה היא לעבור להעסקה כמעט מלאה של כוח עבודה מקומי. "נובל אנרג'י מכירים באיכות וברמה הגבוהות של העובד הישראלי, שבאות לידי ביטוי בכישורים טכניים מפותחים וביכולת קליטה גבוהה של מידע חדש. מהר מאוד הם הכירו בפוטנציאל של עובדים מקומיים להיקלט בענף ולשפר אותו ולכן שמו לעצמם למטרה להעסיק כמה שיותר ישראלים".
- אילו תפקידים יש על אסדה להפקת גז?
"מדובר בצוות של כ-50 עובדים שמתחלקים ל-3 קבוצות עיקריות: עובדי תפעול והפקה, מכונאים שמספקים תמיכה טכנית וחשמלאים ומהנדסים שמספקים תמיכה אלקטרונית. בתחום ההפקה, התפקיד שבו מתחילים לעבוד הוא מה שנקרא בעגה מקצועית Rust-about. זה עובד פשוט שלומד עדיין את רזי המקצוע. לאחר תקופת הכשרה ומעבר בחינות הסמכה הוא יכול להתקדם לתפקיד של מתפעל ציוד. התפקיד הבא הוא מתפעל-ראשי ולאחר מכן סגן מנהל אסדה ומנהל. אני התחלתי ב-2003 בתפקיד של Rust-about".
- כמה שעות עובדים ומה עושים כשמסיימים לעבוד? אני מניח שאי אפשר לחזור בסוף היום הביתה.
"העבודה היא במשמרות של 12 שעות. מ-6 בבוקר עד 18 בערב ומ-18 בערב עד 6 בבוקר. העובדים הישראלים מבלים 14 יום על האסדה ו-14 בבית והעובדים שאינם ישראלים נמצאים על האסדה 28 יום ועוד 28 יום בחופשה".
- ומה קורה כשנגמר הגז? האם עובד ישראלי שבחר בקריירה בתחום יצטרך לנדוד למקום אחר בעולם שבו יתגלו מאגרים חדשים?
"קודם כל ההערכות בנוגע ל'תמר' ו'לוויתן' מדברות על עתודות גז שמספיקות לפחות ל-30 שנה, אז יש כאן טווח זמן סביר לקריירה. מעבר לכך, צריך להבין שתעשיית גז זה לא רק האסדות של נובל. כל אסדה כזו צורכת שירותים מכמה חברות שנמצאות על החוף ומספקות ציוד ושירותים טכניים. החברות הללו הן ישראליות לכל דבר ועניין, ואם הן ישתלבו כראוי בתעשיית הפקת הגז הן יוכלו לספק בעתיד שירותים גם במקומות אחרים בעולם".
- מניסיונך, האם החברות הישראליות שאתם עובדים איתן מתאימות לכך?
"אנחנו עושים הכל כדי שזה יקרה. צריך להבין שבארץ מדובר בתעשייה חדשה, אבל בעולם זה תחום ותיק עם סטנדרטים מאוד נוקשים של בטיחות ולאחרונה גם של שמירה על הסביבה. בעבודה היומיומית של נובל עם חברות ישראליות אנחנו שמים דגש מיוחד על הטמעה של הסטנדרטים המקצועיים שנהוגים בעולם בקרב החברות הישראליות, כדי שהן יוכלו להשתלב בעתיד בתעשייה העולמית.
"אם לפני 11 שנים היית בא לרציף בנמל אשדוד ורואה חברה שעובדת בלי נהלי בטיחות מסודרים ובלי אפודים זוהרים, אז היום זה כבר לא קורה. מי שמכיר את הענף מקרוב יודע איזו קפיצה עשינו מאז שהגז הטבעי התגלה פה".
ניבה דוקלר, 29, היא דוגמה לישראלית שגילויי הגז הביאו אותה לתעשייה שבה היא תעבוד, ככל הנראה, כל חייה. דוקלר בחרה ללמוד הנדסת קידוחים בטכניון, כשמסלול לימודים זה רק נפתח. כיום היא מסיימת את הכשרתה בנובל אנרג'י ובעתיד תפתח תכניות קידוח עבור מאגר לוויתן. "עיקר העבודה מתבצעת במשרד", היא אומרת. "אבל כל כמה זמן צריך גם לעלות לשבוע על האסדה כדי לוודא שמבצעים את הקידוח לפי התכנית שנכתבה".
- מה הביא אותך דווקא לענף הזה?
"רציתי משהו חדש, וידעתי שזה ענף שרק עכשיו הגיע לארץ".
- האם אינך מוטרדת מהיום שבו ייגמר הגז?
"ממש לא. גם על הנפט אמרו לפני 60 שנה שהוא יתכלה בעוד 30 שנה. כל התחזיות לגז הישראלי מדברות על 25-30 שנה קדימה וזה מספיק זמן לקריירה. אני גם חיה את הרגע ועושה את מה שטוב לי עכשיו".
משרות קיימות עוברות שינוי
מעבר לפוטנציאל של תוספת משרות למשק, גילויי הגז משפיעים על מעמדם ותנאי העסקתם של עובדים קיימים, במיוחד במפעלים שמסבים כיום את מערכות ייצור האנרגיה שלהם לשימוש בגז טבעי. בעקבות גילוי המאגרים פרסה המדינה מערכת של צינורות הולכה. מפעלים שצורכים כמויות גדולות של אנרגיה יתחברו בעתיד לאותה מערכת הולכה על מנת לייצר חשמל זול ולחסוך כסף רב.
הפעלת מערכות ייצור האנרגיה הללו דורשת כוח אדם מיומן, אך מכיוון שהמערכות כבר קיימות במפעלים, בעליהם לא צריכים לגייס עובדים חדשים כדי להפעילן, אלא רק להכשיר את העובדים הקיימים בעבודה עם מכונות המופעלות על גז טבעי ולא על נפט, סולר ומזוט.
כיום, פועלים כבר שני מסלולי לימוד במכללות להכשרת הנדסאי גז טבעי ב-7 מקצועות שונים: רתכים, מפקחים על רתכים, מתקינים ברמה 1 ו-2, מפעילים ברמה 1 ו-2 ומפקחים על מתקינים ומפעילים. שני מסלולי ההכשרה הקיימים פועלים במכללת תל-חי ובמכללה הטכנולוגית בבאר-שבע, אליהם מצטרף עתה מסלול נוסף, של מכללת רופין.
20 הנדסאים ממקצועות שונים נרשמו כבר לקורס שייפתח ברופין בשנת הלימודים הקרובה ובמכללה מצפים לעוד מספר דומה של הנדסאים שיירשמו עד לתחילת שנת הלימודים. לדברי הרכז האקדמי של התכנית, מוטי סיגל, חלק מהנרשמים הם עובדים במפעלים שנשלחו על ידי הנהלת המפעל ללימודים, המתקיימים יום אחד בשבוע ואורכם 50-40 שעות למקצועות הריתוך ו-130-80 שעות למקצועות האחרים. שאר הנרשמים הם הנדסאים שלא עובדים כרגע ומקווים שההכשרה הנוספת תעלה את קרנם בשוק התעסוקה.
- האם ההכשרה הנוספת שמקבלים ההנדסאים הללו באה לידי ביטוי גם בשכר שלהם?
"המפעלים הללו חוסכים המון כסף כתוצאה מהמעבר לשימוש בגז טבעי", משיב סיגל, "והם לא יכולים לעשות את המעבר הזה בלי ההסמכה שאנחנו נותנים להם. אני מאמין שהעובדים מודעים לזה וידעו לדרוש את מה שמגיע להם, כי קיימנו יום פתוח לקראת תחילת הלימודים וכל התלמידים שאלו על רמות השכר שמצפות להם. כבר עכשיו אפשר לראות שהנדסאי עם הסמכת גז טבעי מרוויח בין 8,000 ל-12 אלף שקל בחודש, שזה יותר ממהנדס מכונות שעוסק בהקמת מערכות ייצור אנרגיה למפעלים".
- האם ללימודים הללו יש ערך מוסף גם למי שלא עובד במפעל שמסב את המערכות שלו לשימוש בגז?
"בוודאי. כי הרי מפעל שעשה הסבה יצטרך גם להעסיק עובדים בעתיד, והוא יעדיף להעסיק עובד שעבר כבר את ההכשרה הזו מאשר עובד שצריך להכשיר אותו. מעבר לכך, ההכשרה שאנחנו מעניקים נועדה אמנם למגזר צרכני הגז הטבעי, אבל היא טובה גם לעבודה במגזר ההולכה והחלוקה של הגז הטבעי. החברה הממשלתית נתג"ז, למשל, מחפשת עובדים שעברו הכשרה של הנדסאי גז טבעי".
- עד כמה אתם מחוברים לשוק הפרטי? הם מעורבים בהסמכות? נותנים לכם נתונים אודות הביקוש לעובדים?
"התכנית נוסדה בשיתוף פעולה עם נובל אנרג'י, שגם השקיעה 12 מיליון שקל בציוד ומעבדות. חלק משיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בנוכחות של המנהל התפעולי של אזור מזרח הים התיכון בצוות ההיגוי של התכנית. מעבר לכך, קבלן משנה של נובל אנרג'י, חברה שנקראת Wood-Group הם ספק ידע שלנו.
"גם הממשלה תורמת מידע והכוונה. משרד האנרגיה ערך חישוב של כמות ההכשרות שדרושות לתעשייה הישראלית. בשנה הבאה תזדקק התעשייה לקרוב ל-900 הסמכות ועד 2030 לעוד 5,000".
לפנייה לכתב/ת 
