דוד עזריאלי הלך לעולמו בגיל 92
יזם הנדל"ן דוד עזריאלי נפטר בגיל 92. לאחרונה חלה התדרדרות במצבו שבעקבותיה הוחלף על ידי בתו דנה עזריאלי, לממלאת מקומו כיושבת ראש דירקטריון קבוצת עזריאלי
בימים האחרונים חלה התדרדרות במצבו הבריאותי, שבעקבותיה מונתה בתו, דנה, לממלאת מקומו בתפקיד יו"ר הדירקטוריון. קבוצת עזריאלי נחשבת לאחת הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל. בבעלותה עשרות מרכזי קניות ברחבי הארץ, היא מחזיקה במניות של בנק לאומי ושל לאומי קארד, ושולטת בחברת גרניט כרמל.
דרך שליטתה בחברת גרניט כרמל, מחזיקה קבוצת עזריאלי גם בשליטה על פעילות סופרגז. עד לאחרונה שלטה גם ברשת תחנות הדלק סונול, עד שנמכרה לאחרונה לקבוצת שלמה שמלצר תמורת 450 מיליון שקל. כמו כן, שלטה במשך השנים קבוצת עזריאלי, גם כן דרך בעלותה של גרניט כרמל, ברשת חנויות טמבור, שנמכרה באחרונה לקבוצה עסקית מסינגפור, תמורת כחצי מיליארד שקל.
עזריאלי נולד ב-1922 בעיר מקוב שבפולין. עם פלישת הנאצים, כשהוא בן 17, נמלט לשטחי ברית המועצות. הוריו ואחיו נותרו בפולין ונספו בשואה. עזריאלי המשיך להימלט מזרחה, על בסיס נתיב תנועתו של הצבא הפולני הגולה. מסעותיו עם צבא זה הובילו אותו לפרס ומשם, ב-1942, לארץ ישראל.
זמן קצר לאחר הגעתו לארץ ישראל החל בלימודי אדריכלות בטכניון שבחיפה. לימודיו נקטעו ב-1948, עם פרוץ מלחמת העצמאות. במלחמה זו שירת כחייל וכקצין בחטיבת השריון מספר 7. ב-1954 היגר לקנדה, השתקע בה ושם גם השלים את לימודיו בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
בשנת 1958 הקים במונטריאול שבקנדה את חברת "קנפרו השקעות". קבוצה זו עסקה בפיתוח נדל"ני ברחבי צפון אמריקה וזכתה להצלחה עסקית גדולה. ב-1982 הקים את קבוצת עזריאלי והחל לעסוק בפיתוח נדל"ני ופעילות מסחרית בישראל. לעזריאלי היה מקום חשוב בהתפתחות הקניונים בישראל בשנות ה-90. תופעה שנחשבה לסימן ההיכר של הצמיחה הכלכלית שבאה בעקבות ההגירה מברית המועצות לשעבר והסכמי אוסלו, ושל התחזקות ההשפעה התרבותית האמריקאית על החברה הישראלית.
ב-1985 חנך עזריאלי את קניון איילון, שהיה הקניון השני מסוגו בישראל, אחרי דיזנגוף סנטר. לימים, הקים עשרות קניונים ברחבי הארץ, כאשר המפורסמים שבהם הם קניון ירושלים ("קניון מלחה"), קניון הנגב בבאר שבע ומגדלי עזריאלי בתל אביב.
מגדלים אלה, שנבנו בשנים 1996-1999 על שטח ששימש כחניון למשאיות פינוי האשפה של עיריית תל-אביב, נחשבים כיום לאחד הסמלים המובהקים של העיר העברית הראשונה. צורתם המיוחדת (בניין אחד עגול, אחד מרובע ואחד משולש) הפכה אותם לסימן היכר בינלאומי של תל-אביב ושל מדינת ישראל בדור הנוכחי.
הגבוה שבמגדלים (העגול) הוא בן 49 קומות. גובהו 187 מטרים ובין השנים 1999-2001 הוא נחשב גם לבניין הגבוה בישראל, עד שהושלמה בנייתו של מגדל משה-אביב בבורסת היהלומים של רמת-גן. במקור, תוכננו המגדלים על ידי האדריכל אלי עטיה, אולם בעקבות שינויים שיזם עזריאלי עצמו בתכניות, נפסקה עבודתם המשותפת ואת הפרויקט השלימו האדריכלים אברהם יסקי, יוסי סיון וחייקה פרידמן.
לפני כמה חודשים דרשה עיריית תל-אביב לסלק מהמדרכה בכניסה לאחד ממגדלי עזריאלי, פסל ברונזה שנבנה בדמותו. העירייה טענה כי הפסל הוצב ללא אישורים מתאימים. מנגד, טענו בקבוצה, כי המגדל נמצא בחכירתה.
לצד פעילותו העסקית והנדל"נית, תרם עזריאלי לאורך השנים כסף רב למטרות חינוכיות. באחרונה תרם 40 מיליון שקל למכללה האקדמית להנדסה בירושלים, שקרויה על שמו. כך גם שמו של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב ובית הספר לאדריכלות באוניברסיטת קרלטון שבקנדה, שם השלים את לימודיו. בנוסף לכך הוא גם תרם לפרוייקטים של יד ושם בתחום החינוך והתיעוד.
לפנייה לכתב/ת 
