אנחנו נזעק בשמם

לשמע זעקותיהם האילמות עכשיו של שלי, נפתלי, גיל־עד, אייל ומוחמד - הילדים שלנו - אסור שיישאר פה אחד ששותק. הם זעקו, ואנחנו נזעק בשמם.

‭***‬

במדינת ישראל אין הבדל בין דם לדם. מדינת ישראל הדמוקרטית מקדשת את הזכות המוסרית לחיים ואת הזכות השווה לכל אדם להיות שונה. רצח של נער או נערה, יהודי או ערבי, זהו מעשה שלא ניתן לקבל.

הנשיא הנבחר, ראובן ריבלין(צילום: גיל יוחנן)

עקבות רוצחים לא יטושטשו, לא יהיה טיוח או טאטוא מתחת לשטיח. הפושעים שרוצחים ונוטלים חיי אדם ייתפסו ויוענשו במלוא חומרת הדין.

בידינו הברירה: להיכנע לתמונת העולם ההרסנית שמציבים בפנינו הגזענים והקיצוניים, או להילחם בה עד חורמה; להיכנע לטרור מוסלמי או יהודי פרוע ואכזרי - או לשים לו קץ בכל דרך אפשרית.

‭***‬

להתווכח מותר. אפילו חייבים להתווכח. יש לנו, לכולנו, את כל הדרכים להביע את כאבנו, את עמדתנו ואת תפיסת עולמנו. אך הסתה איננה דרך. האשמה קולקטיבית איננה פתרון. חובתנו להפסיק את מסע ההסתה. עלינו להבין שאין לנו דרך אחרת מלבד החיים המשותפים. שפיכות הדמים תפסיק רק כאשר נבין כולנו שלא נגזר עלינו לחיות יחד, אלא נועדנו לחיות יחד. כל גמגום או פשרה בעניין הזה יביאו להידרדרות העלולה להמיט אסון, לא רק על החיים המשותפים, אלא על עצם החיים. ההיסטוריה של עמנו לימדה אותנו כי מילים יכולות להרוג. אנו פונים עכשיו לכל אזרח ואזרחית בארצנו: שמרו על כיבוד החוק ואיפוק הלשון. בעת הזו אסור לנו להיגרר להסתה שתביא אותנו למדרון של שנאה ואיבה - לא זו דרכנו. אנו שואפים לחיות בשלום בינינו ולאפשר לשכנינו לחיות בשלום. עלינו להיות עם המאוחד באיפוקו ובסגנונו.

‭***‬

הימים האלה, של חודש הרמדאן ולקראת ימי בין המצרים, צריכים להיות ימים של סובלנות ובניין, לא ימים של חורבן. אנו קוראים לכל אחד ואחת מאיתנו - ערבי או יהודי - לעצור. זה הזמן לבחור בדרך המשותפת. זה הזמן למצוא את המאחד ולא המפלג. זה הזמן להאמין ביכולתנו לחיות כאן יחד, על האדמה הזאת. אין לנו אפשרות אחרת, אין לנו ארץ אחרת. זה הזמן למנוע את שפיכות הדמים הבאה. זה בידיים שלנו.