דרור בורשטיין בין ספרים דיגיטליים
"הספר הדיגיטלי מגשים חלום יהודי ישן: את האפשרות לשאת את כל הספרייה לכל מקום. כשהגיבור של מנדלי מוכר ספרים בנימין השלישי, יוצא למסעו לארץ ישראל, הוא נוטל סידור, ספר תהלים וחומש. היום הוא יכול היה לקחת בפחות משקל אלף ספרים". דרור בורשטיין על הספר הדיגיטלי
"כשהתחלתי לכתוב לא היו מחשבים, והשתמשתי בעט ומחברת. גם המחשבים שבאו בהמשך היו שונים מאוד מהספר הדיגיטלי, כך שמצד אחד ההבדל גדול, אבל מצד שני הוא לא משמעותי מאוד. עדיין מדובר על מילים מסודרות בשורות על משטח, ובמובן זה אין הבדל גדול בין משטח בגודל של טלפון שעשוי מחימר אפוי וכתוב בכתב יתדות כמו לפני 4,500 שנה ובין טלפון שיוצר אתמול, ומשמש למטרה דומה. מעניין אותי דווקא עד כמה יש בעמוד הדיגיטלי המשכיות לכתיבה העתיקה ביותר. ראיתי פעם מישהו קורא טקסט בכתב יתדות בבלי בקינדל - זה נפלא".
מה הסצנה האהובה עליך ביותר בספר שכתבת?
"סצנה ארוכה ברומן 'הרוצחים' שמורכבת מכמה עשרות שמות של משרדי עורכי דין מובילים, רובם אמיתיים. אחד משני גיבורי הרומן עומד מול סטודנט למשפטים, שמספר לו על כל המשרדים הגדולים שהוא משתוקק לעשות בהם התמחות".
האם יצא לך לקרוא ספר דיגיטלי ואיזה?
"אני קורא יותר ספרים דיגיטליים מספרי נייר בשנים האחרונות, מרביתם באנגלית, ומקצתם בעברית. בעברית אני קורא כרגע את 'ירושלים בין חורבן להתחדשות' של עודד ליפשיץ, ולאחרונה סיימתי את 'פגישה עם משורר' של לאה גולדברג ו'בז'יברני עם קלוד מונה' של מארק אלדר. באנגלית אני קורא את 'ההצלחה והכישלון של פיקסו' של ג'ון ברג'ר.
איזה ספר היית קורא באופן דיגיטלי ואיזה דווקא לא?
"ספרי שירה אני עדיין מעדיף לקרוא על נייר, כי קריאת שירה בעבורי היא גם הרבה כתיבה בעיפרון על הדף. בנוסף, השירה, כלשון שמסתכלת על עצמה וכלשון שיש לה חומריות יתֵרה, מבקשת יותר וממשות ממה שספר דיגיטלי מאפשר. גם ספרי אמנות שיש בהם תמונות, אם הם מודפסים בצבע ובגדול, מתאימים יותר לספר מודפס".
איך אתה חושב שחוק הספרים ישפיע על הספרות הדיגיטלית?
"לא נראה לי שהחוק יהיה גורם חשוב מבחינת הרגלי קריאה. הקריאה הדיגיטלית בעברית תפרוץ כשהמכשירים יספקו קריאה נטולת פגמים תפעוליים ועיצוביים, כמו בארה"ב; כשמחירי הספרים הדיגיטליים יהיו נמוכים יותר ב-20 שקלים לפחות מהספרים המודפסים; וכשאפשר יהיה להשיג כמעט כל ספר בדיגיטל, ישן כחדש".
איך אתה מדמיין את ענף הספרות הישראלית בעוד עשרים שנה מהיום?
"לא נראה לי שנצטרך לחכות עשרים שנה כדי לראות קריאה דיגיטלית משמעותית,
במיוחד אצל אנשים שקוראים הרבה ואין להם כבר מקום לספרים. ספרים נעשים מטרד למי שמחזיק הרבה מדי מהם. אני מחזיק באייפד, בין השאר, את כל התלמוד ואת כל התנ"ך, לצד כמה עשרות ספרים אחרים, ובנסיעה לארה"ב לפני כשנה, כשהייתי חייב לשאת בתיקי כמה אלפי עמודים (תנ"ך בעברית ובאנגלית, הספרים חיצוניים בעברית ובאנגלית, ועוד ועוד) אך הייתי פטור מן המשא בגלל הספר הדיגיטלי, יכולתי להעריך את ההמצאה הזאת.
"היא מגשימה חלום יהודי ישן, האפשרות לשאת את כל הספרייה לכל מקום. כשהגיבור של מנדלי מוכר ספרים, בנימין השלישי, יוצא למסעו לארץ ישראל, הוא נוטל סידור, ספר תהלים וחומש. היום הוא יכול היה לקחת, בפחות משקל, אלף ספרים".