.jpg)
MBA בארה"ב: כמה זה עולה ואיך מתקבלים
מרבית הסטודנטים הישראלים שמסיימים לימודי MBA בארה"ב, מצליחים להשתלב בסיום התואר בשוק העבודה האמריקני. המשכורת השנתית הממוצעת עומדת על 120 אלף דולר, ועולה בהתמדה. איך מתקבלים, מה גובה שכר הלימוד, האם אפשר לקבל מלגה ומהם המוסדות הכי נחשבים?
ביום שישי הקרוב (11/07) יגיעו למלון קרלטון בתל-אביב נציגי בתי-הספר למנהל עסקים המובילים בארה"ב על מנת לגייס ישראלים ללימודי תואר שני במנהל עסקים (MBA). הכינוס מהווה הזדמנות לכל מי ששוקל לימודי המשך בחו"ל, להתרשם ישירות מהמוסדות, מבלי לשלם על כרטיס טיסה ולהעביר 10 שעות במטוס.
כתבות נוספות בערוץ הלימודים של ynet:
הלמ"ס: 10.4% מהדוקטורים חיים בחו"ל
לסיים תואר בלי ליפול בסטטיסטיקה
לימודי רפואה באירופה: ארוך יותר, יקר מאוד
על פי דירוג העיתון U.S.News & World Report לשנת 2015, כ-80% מבוגרי המוסדות האקדמאים (למנהל-עסקים) המדורגים בעשיריה הראשונה, נקלטים בשוק התעסוקה האמריקני מיד עם סיום לימודיהם. כ-90% מהם נקלטים כעבור 3 חודשים. המשכורת הממוצעת עומדת על כ-120 אלף דולר בשנה הראשונה לסיום הלימודים, לא כולל בונוסים.
שני שלישים מהסטודנטים מקבלים מלגה
בשנה האחרונה יצאו ללימודי MBA בארה"ב, כ-120 ישראלים. בהתחשב בעובדה ששכר הלימוד עומד על 51-61 אלף דולר לשנה, והלימודים נמשכים שנתיים, ניתן לחשוב שההזדמנות שמורה לבני עשירים בלבד. הנתון המפתיע הוא שכ-65% מהם זכו לקבל מלגות לימודים מלאות או חלקיות, מה שהופך את החלום האמריקני לבר השגה לכל מי שעומד בתנאים האקדמיים והתעסוקתיים הנדרשים.
"הישראלים מבוקשים מאוד בבתי-הספר למנהל עסקים בארה"ב", אומרת אהרונה משכיל, מנהלת Education USA, מרכז הייעוץ וההכוונה. "יש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא ניסיון מאוד חיובי עם סטודנטים שהגיעו מישראל והשתלבו בצורה טובה בלימודים ובעבודה בחברות אמריקניות. והסיבה השנייה היא שמבחינת בגרות ומחויבות אקדמית, הם נתפסים כבעלי מוטיבציה גבוהה ובעלי בגרות.
"הם מביאים איתם חשיבה מחוץ לקופסה, וכבר במהלך לימודיהם יוזמים כנסים, פותחים מועדונים בתוך הפקולטה ומאוד מורגשים בקמפוס. בנוסף, מרביתם נקלטים בשוק העבודה האמריקני, מיד בסיום התואר".
מי מממן את המלגות?
"האוניברסיטאות מעניקות מלגות לסטודנטים. ישנן אוניברסיטאות המציעות מלגות ייעודיות לישראלים. בנוסף ישנן מלגות ייעודיות לנשים אשר מוענקות ע"י קרן 'Forté' למשל".
מי שלא מצליח לקבל מלגה, יכול ליהנות מהלוואות?
"בהחלט. בתי-הספר למנהל עסקים מאפשרים הלוואות בתנאים נוחים. אמנם מדובר בסיכון שהסטודנט לוקח על עצמו, אבל מניסיון העבר, מרביתם מצליחים להשתלב במקומות עבודה מאוד רווחיים ולהחזיר את ההלוואות בממוצע תוך 3 שנים מסיום התואר. זאת, מפני שההשתכרות השנתית בשנה שלאחר סיום הלימודים היא בין 100,000 ל-120,000 דולר, ואחרי שנה היא אף עולה".
מאילו תחומים מרבית הישראלים מגיעים כיום?
"רוב הישראלים מגיעים עם תואר ראשון בכלכלה, במנהל עסקים, מדע וטכנולוגיה. ישנה עלייה גם בקרב רופאים שרוצים להרחיב את מנעד ההכשרה שלהם, ושואפים לנהל בית-חולים או קופת-חולים, וזקוקים לידע ניהולי ולהגדלת סיכוייהם להשתלב בשוק העבודה הניהולי".
עד כמה דרישת האנגלית היא מחסום?
"בהשוואה לזרים, רמת האנגלית של הישראלים די טובה. זו טעות לחשוב שבחינת ה-GMAT משקפת אנגלית, היא יותר בוחנת יכולת של מבחן פסיכומטרי. החלק המילולי הוא לא המחסום העיקרי. רוב הישראלים מקבלים ציון 680 ומעלה, והממוצע הישראלי עומד על 700, שהוא ציון גבוה באופן יחסי".
עד כמה ציוני התואר הראשון משפיעים בקבלה?
"יש צורך לקבל ממוצע טוב בבחינת ה-GMAT ולעבור מבחן TOEFL שהוא מבחן ברמה של 5 יח"ל באנגלית, וכן נדרש שממוצע הציונים בתואר הראשון יהיה טוב, אבל זהו רק שלב הסינון הראשוני. הדגש בשלב המיונים הוא על הניסיון התעסוקתי. קשה מאוד להתקבל בלי ניסיון תעסוקתי של שנתיים-שלוש".
מה הסיבה לכך?
"הסטטיסטיקות מראות שחברות ההשמה לוקחות בוגרים בעלי ניסיון תעסוקתי. לכן, כבר בשלב הסינון, מקבלים סטודנטים שעבדו לאחר לימודי התואר הראשון. ניסיון תעסוקתי לפני כן פחות מעניין את המעסיקים הפוטנציאליים. לכן, על המועמד להגיש המלצות ממעסיקים, ובנוסף לכתוב 3 חיבורים על עצמו לפי נושאים שהוא מקבל, ולשכנע מדוע הוא הכי מתאים למוסד האקדמי".
כמה זמן נמשך תהליך המיון?
"לרוב כשנה וחצי, במהלכם המועמד ניגש לבחינת ה-Gmat ומגיש חיבורים לכל המוסדות אליהם הוא מתמיין. אם סטודנט ממוצע מתמיין ל-5 מקומות במקביל, הוא נדרש לכתוב כ-18 חיבורים שונים, בהתאם למוסד הספציפי אליו הגיש מועמדות".
לאילו מוסדות הישראלים נוהרים?
"הישראלים מאוד מחפשים את המותג ולכן הם מנסים להתקבל למקומות הכי תחרותיים, המדורגים ברשימת 25 המובילים".
דירוג המוסדות המובילים
הדירוג נקבע על-פי מספר קריטריונים, אבל נחשב למורכב ביותר. את המקום הראשון חולקות האוניברסיטאות הרווארד, וורטון וסטנפורד. הקריטריונים העיקריים שנקבעו לדירוג הם: אחוזי ההשמה בסיום התואר, שהוא קריטריון מאוד משמעותי לדירוג. בנוסף הדירוג הוא על פי רמת הקושי להתקבל למוסד, ממוצע הציונים הנדרש ודרישת הניסיון התעסוקתי מהמועמדים.
| מקום בדירוג | המוסד | אחוז התעסוקה עם סיום הלימודים | אחוז התעסוקה 3 חודשים לאחר סיום הלימודים | משכורת שנתית ממוצעת בדולרים, בשנה שלאחר סיום התואר | אחוז הנשים בתכנית MBA | שכר לימוד לשנה בדולרים | בוגרים מפורסמים |
| 1 | הרווארד | 78.7% | 89.3% | 120,700 | 40.7% | 56,175 | ג'יימס דימון, נשיא ומנכ"ל ג'יי פי מורגן צ'ייס; מג ויטמן, נשיאה ומנכ"לית HP; ג'פרי אימלט, יו"ר ומנכ"ל GE |
| - | סטנפורד | 71.7% | 87.8% | 125,592 | 35.7% | 59,550 | ריצ'רד קובסביץ', יו"ר ומנכ"ל לשעבר של ולס פארגו; ג'ון דונהו, נשיא ומנכ"ל eBay; אלן סימינוף, מנכ"ל מייסד של יאהו |
| - | וורטון | 79.7% | 91.7% | 123,175 | 42.2% | 59,736 | ג'ון סקאלי, לשעבר מנכ"ל אפל; ג'ף ויינר, מנכ"ל LinkedIn |
| 4 | אוניברסיטת שיקגו | 82.1% | 94.4% | 116,302 | 34.9% | 58,760 | סקוט גריפית, לשעבר יו"ר ומנכ"ל Zipcar , שירות לשיתוף מכוניות; ביל קונווי, מייסד שותף של חברת ההשקעות קרלייל |
| 5 | MIT | 80.9% | 91.7% | 119,639 | 33.5% | 61,152 | בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל; קארלי פיורינה, לשעבר נשיאה ומנכ"לית HP; ג'ון ריד, לשעבר יו"ר של סיטיקורפ |
| 6 | קלוג | 78.8% | 92.3% | 119,394 | 36.1% | 59,085 | טד פיליפס, נשיא ומנכ"ל של קבוצת הפוטבול שיקגו ברס; אנדרו פסטאו, סמנכ"ל כספים לשעבר של אנרון |
| 7 | UC ברקלי | 74% | 92.7% | 117,738 | 30.8% | 51,412 | ג'ון ריצ'יטלו, לשעבר מנכ"ל Electronic Arts; קת'י לסג'ק, סגנית נשיא בכיר ומנהלת כספים ראשית HP; וולטר האס, לשעבר נשיא Levi's |
| 8 | קולומביה | 74.9% | 91.6% | 116,153 | 37.3% | 60,720 | גייל ג'יי מקגוורן, נשיא ומנכ"ל הצלב האדום האמריקני |
| 9 | TUCK | 80.8% | 92.9% | 115,031 | 33.6% | 58,935 | כריסטופר סינקלייר, לשעבר מנכ"ל פפסיקו; פיטר דולן, לשעבר מנכ"ל חברת תרופות Bristol-Myers Squibb |
| 10 | NYU | 77.8% | 90.5% | 107,450 | 38.4% | 57,468 | אלן אניס, נשיא ומנכ"ל לשעבר של רבלון; ג'ון דמסי, נשיא קבוצת אסתי לאודר; ג'ק אברנטי, מנכ"ל תחנות הטלוויזיה פוקס |
אתם ממליצים לכולם ללכת למקומות הראשונים בדירוג שנחשבים ליוקרתיים ביותר?
"לא. כיוון שחברות ההשמה מגיעות לבתי-הספר שנמצאים ברשימת ה-50 המובילים מבין ה-300 שקיימים, כך שלא תמיד נכון לסטודנט להיות במקום היוקרתי ביותר, הוא יכול להיבלע שם. לכל מוסד יש תתהתרבות משלו, DNA משלו, וחשוב שתהיה התאמה בין המוסד לסטודנט. יש כאלה, שלאחר ייעוץ אנחנו דווקא ממליצים להם להתבלט במוסד יותר קטן, שבו הסיכוי שימצאו דרכו עבודה, הוא גבוה יותר".
האם יש הבדל בין אוניברסיטה למכללה?
"לא, זה רק המוניטין של המוסד. בעבר במכללה לא ניתן היה לעשות דוקטורט והדגש היה יותר מעשי ופחות מחקרי. היום זה כבר השתנה".
בארה"ב הנטוורקינג מאוד מפותח. האם קוד ההתנהגות הישראלי מתאים לקוד האמריקני?
"בארה"ב תחום הנטוורקינג הרבה יותר מפותח מאשר בישראל. לכל מוסד יש רשימת בוגרים, ומרגע שאתה מתחיל ללמוד שם אתה מצטרף למאגר וכך נוצרים שיתופי-פעולה. מלמדים אותך לנצל את הקשרים כדי למצוא עבודה. צריך לזכור ש-40% מהסטודנטים בארה"ב הם זרים, וגם הם מחפשים יזמים וקשרים עסקיים".
הזווית הנשית
גאווה פחות גדולה נרשמת בשילוב נשים בעסקים. אמנם נרשמה עלייה של כ-5% במספר הנשים הפונות ללימודי MBA מאז שנת 2000, אך האחוז עדיין נמוך בהשוואה ללימודי תארים מתקדמים אחרים בארה"ב. הנתון עומד על ממוצע של 30% בלבד, כאשר בתחומים אחרים הוא עומד על 50%.
לפיכך, הכנס השנה הוא בסימן "נשים בעסקים". "קרן 'Forté' מעניקה מלגות ייחודיות לנשים"', אומרת משכיל, "היום הנטייה היא לחשוב על מתקנים ייעודים למשפחות ודגש על פעילויות מיוחדות, מועדון נשים ואוריינטציה יותר נשית, כדי לעודד נשים לצאת ל-MBA יחד עם המשפחה".
לפנייה לכתב/ת 
