הקשר בין בריאות הלב והכבד - והאושר שלנו

הרפואה הסינית בשירות הנפש: רבים מכירים את הדיקור הסיני כדרך עדינה ויעילה לטיפול בבעיות פיזיות שונות - כאבים, קשיי פוריות, הפרעות עיכול או נשימה - אבל לא כולם מודעים ליכולת הדיקור להשפיע על מצב הרוח שלנו. 

הרפואה הסינית, שמעולם לא הפרידה בין הגוף לנפש, מהווה שער אחר, שונה מהמוכר, להבנת עולמנו הרגשי והדרך שבה הוא מהדהד ומושפע מהחלקים הפיזיים שלנו.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

דואגים למצב הרוח:

• סוף לעצב: 10 עצות לשמירה על מצב רוח טוב
• מחקר: הפסקת עישון משפרת את מצב הרוח
• אוכל ומצב רוח: האם שוקולד גורם לנו לאושר?
  

לדיקור השפעה ישירה על תחושות ועל רגשות. בניגוד לצורת העבודה הפסיכואנליטית ("ריפוי בדיבור"), דיקור סיני משפיע על עולם התחושה-רגש גם בלי לעבור דרך הפרשנות של המחשבות ושל המילים, של מנגנוני הגנה המתוחכמים שפיתחנו במהלך השנים (או בקיצור, הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו).

החיבור לעצמנו מכיוון הגוף, באמצעות הדיקור ובזמן הדיקור, פותח חלון נוסף המאפשר להבין תהליכים ולקשור בין תחושות פיזיות עדינות ובין תנועות רגשיות. הדיקור הסיני מביא אתו איכויות של מודעות ושל נוכחות, שבהן הכוח חוזר למטופל – בניגוד לטיפול תרופתי לדוגמה וללא תופעות הלוואי.

היתרון השני, שהוא גם החשוב בעיניי, שייך לתחום האבחנה. רפואה סינית היא אחת הרפואות הקדומות בעולם, והמוטיבציה העיקרית שלה היא להגיע לאיזון של הגוף והנפש הן ברמה התפקודית והן ברמה התחושתית. מבחינה מעשית, הכוח שלה הוא ביכולת למפות ולאפיין את עולם התופעות: מהרגלי החיים שלנו, דרך התזונה, מערכות היחסים, התשוקות והעבודה ועד המקום שבו אנו מתגוררים, השינויים ההורמונליים במהלך החודש והגנטיקה שלנו. לרפואה הסינית יכולת מדהימה לתאר את מה שיצא מאיזון ולהצביע על מה אפשר לעשות כדי להחזיר את האיזון.

האבחנה ברפואה סינית מתבססת, בנוסף לשיחה עם המטופל, גם על התבוננות בלשון ועל מישוש הדופק. על ידי כך, שוב, נפתח מרחב של התבוננות משותפת על התופעות ויכולת טובה יותר להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה.

באמצעות המפה של הרפואה הסינית קל יותר לזהות איך פעולות (או היעדר פעולות) מסוימות, ואיך תחושות-רגשות מסוימים משפיעים על הגוף או על הנפש שלנו. אנחנו מתחילים להבין איך בלי לשים לב גרמנו לתוצאות שלא רצינו, ואיך אפשר לפעול אחרת כדי להיטיב עם עצמנו. הבנה פותחת פתח לבחירה, לשינוי.

איך רופאים סינים מסתכלים על גוף האדם?

הרפואה הסינית, שהתפתחה במשך דורות, מכילה כמה מודלים - או מפות - להבנת גוף האדם. צורת הסתכלות אחת ממשילה את תפקוד הגוף-נפש של האדם לתפקוד של ממלכה. זוהי צורת התבוננות מעניינת מאוד, כיוון שפעמים רבות אנו נוטים לראות את האדם כיחידה סינגולרית עם כוונה אחת ורצון אחד, אבל אנחנו יודעים שלא כך הדבר: יש לנו מגוון צרכים ומגוון רצונות. הרפואה הסינית תופסת את האדם כמכלול תנועות שנמצאות באינטראקציה תמידית, במערכת יחסים של תלות הדדית.

הסינים תיארו את התנועות הללו כתפקודים פיזיים ומנטליים של 12 האיברים, המחולקים לזוגות יין-יאנג, ולחמש תנועות אופייניות הידועות יותר כחמשת האלמנטים. מערכת היחסים של האיברים הללו משולה, כאמור, לתפקוד של ממלכה. בגוף גדול כמו ממלכה יש חשיבות כמובן לשלומו ולרווחתו של כל נתין, אבל חשוב הרבה יותר האיזון והתקשורת בין הגורמים השונים. לכן, את הרופא הסיני מעניינים יותר אילו גורמים מביאים לשלום פנימי ולהרמוניה ואילו מביאים לסכסוך, לחוסר מנוחה או לדיסהרמוניה.

כמטפלים ברפואה סינית אנו מנסים להתבונן בממלכה הזו שנקראת "אדם" ולנסות לזהות אם מישהו בממלכה אינו מקבל את החומרים שהוא צריך כדי למלא את תפקידו בצורה אופטימלית. אנו מנסים לבדוק אם מישהו בממלכה אינו מסופק, אם במקום מסוים בממלכה חסרה נוכחות או שישנו גורם דומיננטי מדי המפריע לאחרים בעבודתם.

דיקור סיני משפיע על התחושה-רגש גם בלי לעבור דרך המילים(צילום: shutterstock)

החשוב ביותר - הלב

הנתין החשוב ביותר בממלכה הוא הקיסר, הלא הוא הלב. בתרבות הסינית נחשב הקיסר כ"בן השמים", צאצא ונציג השמים עלי אדמות. לכן, ברפואה הסינית ללב תפקיד מיוחד - הוא אמור לחבר בין "ציוויי השמים" לבין הממלכה. הוא האחראי על החזון, על ההשראה, על הכיוון הכללי. בפן הפיזי יותר הלב קשור לאיכות הדם, להזרמת הדם וגם לאיכות השינה.

ללב מיוחסים גם התפקודים הקשורים לתקשורת פנימית וחיצונית. כדי שכל תא ותא בגוף יקבל את ציוויי השמים, את הנשמה שלנו, וכדי שהנתינים יעבדו נכון יחד, דרושה תקשורת טובה בממלכה.

איכות חשובה נוספת ללב קשורה במרחב הפנימי שלו. על פי הרפואה הסינית הלב אינו איבר אקטיבי, אלא הוא מקבל את האיכויות המיוחדות שלו מתוך השהייה השקטה בחלל הפנימי. כשהמרחב הזה נקי החשיבה בהירה והלב פתוח ואוהב. תחושה לגבי האיכות של החלל הפנימי אפשר לקבל כשמסתכלים עמוק בעיניים. אז רואים שמחה או עצב, שקט או אי שקט, פחד או אהבה. אצל אנשים אחרי טראומה, או כאלה הצורכים סמים, אפשר להבחין לעתים בהיעדר הנוכחות הזו בעיניים.

כדי שהחלל החשוב הזה יהיה נקי יש ללב הרבה עוזרים, בהם המעי הדק האחראי על סינון בין עיקר לתפל, וגם שני איברים שהסינים המציאו: מגן הלב והמחמם המשולש. מגן הלב אחראי על תנועה של אינטימיות וקרבה, הוא מחליט מתי יש לפתוח את הלב ומתי לסגור אותו. למחמם המשולש תפקידים רבים, ובהם אחריות על התקשורת עם בני אדם שהקרבה איתם אינה אינטימית. מגן הלב פותח וסוגר את השער הפנימי של הלב, ואילו המגן המשולש את השער החיצוני.

כשהקיסר חזק והעוזרים הקרובים לו מבצעים את מלאכתם נאמנה, הפקודות מחלחלות עד התא הקטן ביותר וכל אחד יודע מה עליו לעשות. כשנוכחותו הפסיבית של הקיסר מורגשת בממלכה, חשים תחושת ביטחון בסיסית בעולם. אצל אנשים מסוימים הנוכחות הזו חסרה, ובמקרה כזה ממלאת את מקומה תחושה עדינה מאוד של חרדה. כמו ספינה גדולה שבה המלחים מקצועיים ביותר ויודעים מה עליהם לעשות כדי שהספינה תפליג - אך רב החובל עזב.

הכבד

תפקיד הכבד משול לגנרל. בממלכת הרפואה הסינית תפקידו של הגנרל אינו בהכרח לפתוח במלחמה, אלא יותר לפרוץ גבולות פנימיים וחיצוניים. התפקיד המנטלי של הכבד הוא לאפשר לאדם לצמוח, להתחדש, להשתנות, להתרחב, ליצור. בגלל זה הכבד מקושר לתחושה עמוקה של חופש.

כאשר התנועה הפנימית של הכבד משתבשת, האדם קופא על שמריו ואין התחדשות. במקרה כזה יכולה להיווצר תחושה פנימית של עמידה במקום. התחושה יכולה להתבטא במחשבות כמו "אני לא מצליחה לבטא את עצמי", "אני תקוע במקום ולא מתפתח", או "העולם לא מאפשר לי לנוע לאן שאני רוצה". כשהתחושה נשארת לאורך זמן, מתחיל להתפתח תסכול שעלול להחמיר לכעס או אפילו לשנאה. ואכן, לאורך ההיסטוריה פעמים רבות תנועה של כעס הייתה תנועה פורצת גבולות.

מבחינה פיזית, הכבד אחראי על התנועה החלקה בגוף. לכן, כאשר הכבד תקוע אנשים רבים יתלוננו על כאבי ראש, כאבי מפרקים, כאבי מחזור, כאבי גב ועוד.

העוזר של הכבד הוא כיס המרה, ותפקידו לממש את התוכניות. כאשר כיס המרה חלש, תהיה לנו בעיה בקבלת החלטות ובהוצאה לפועל.

כשהתנועה הפנימית של הכבד משתבשת, האדם קופא על שמריו

הטחול

ממלכה אינה יכולה להתקיים על בסיס חזון בלבד, צריך גם לעבוד - צריך פועלים. ברפואה הסינית, מי שאמון על האיכות האנרגטית הזו הוא הטחול. תפקידה של מערכת העיכול הוא לדאוג להזנה: כשאנחנו לא מוזנים בצורה יעילה אנחנו חשים שחסר לנו דבר מה, לכן אנחנו דואגים, שמא לא יהיה לנו מספיק. כשאין לנו די מהחומרים הבסיסיים שמזינים אותנו, פיזית ומנטלית, אנחנו לא מסופקים.

כשמצב זה נמשך לאורך זמן, אנחנו מאבדים את הביטחון הבסיסי בעולם, את הביטחון בנו. חוסר הסיפוק המתמשך יכול לבוא לידי ביטוי במחשבות כמו "לא רואים אותי", "לא מגיע לי" או "מגיע לי ואני לא מקבל".

איכות חשובה אחרת של הטחול הוא העיכול עצמו. עיכול יכול להיות יעיל, ובמקרה זה החומרים המזינים יישארו בגוף ויבנו אותו ומה שאינו אפקטיבי יצא החוצה דרך הצואה. עיכול מנטלי פועל באופן דומה והוא קשור לעיכול של המציאות, עיכול של רגשות, של מצבים וגם של חומר תיאורטי, כמו בלימודים. כשהעיכול אינו יעיל - מצד אחד אין די אנרגיה, כוח, סיפוק והגשמה, ומצד שני יש שאריות לא מעוכלות בגוף או בנפש. השאריות הרגשיות הללו צפות ועולות באופן לא מודע לאורך החיים, מעצימות וצובעות חוויות בצבעים שנלקחים ממקומות ומזמנים אחרים.

מבחינה פיזיולוגית, כשהטחול חלש יכולים להופיע סימנים כגון עייפות, קשיי עיכול או תופעות הקשורות לליחה, המייצגת ברפואה סינית את המזון הלא מעוכל. לטחול מסייע בן הזוג היאנגי שלו – הקיבה, ויחד הם מטפלים בהיבטים השונים של העיכול.

הריאות

מצד אחד הריאות הן איבר עדין מאוד, ומצד שני יש להן קשר הדוק עם החיצוניות. ברפואה הסינית העור, המעטפת החיצונית שלנו, הוא חלק מהצ'י של הריאות, וכך גם מערכת החיסון. בן הזוג היאנגי של הריאות הוא המעי הגס, ושלושתם יחד (הריאות, העור והמעי הגס), מהווים את השומרים, האחראים על הגבולות.

הריאות, שמאוד מחוברות לכאן ולעכשיו, עוסקות בהכנסת האוויר פנימה ובסילוק הפסולת החוצה. כך גם המעי הגס, האחראי על סילוק הפסולת שהצטברה במערכת העיכול.

כאשר התפקוד של שומרי הגבולות הרמוני, הגבול מגן מפני החיצוניות אבל גם מאפשר כניסה ויציאה. זאת אומרת, אדם שהריאות שלו מתפקדות היטב ידע לשמור על האינדיבידואליזם שלו אבל גם יהיה חם ופתוח לסביבה. כשתפקוד הריאות חלש והגבול פתוח מדי - הוא ירגיש פגיע, מתערבב עם האחר או שיתקשה להיות סמכותי ולעמוד על שלו. אנשים הסובלים מחולשה בריאות עלולים להצטייר לסביבה כסגורים וקרירים, אף שפעמים רבות הם משתוקקים לחום ולחברה.

איכות נוספת המקושרת לריאות כאחראיות על הגבולות היא ההתמודדות עם היקשרות ופרידה. כאשר תנועת השחרור לא מתבצעת עד תומה, הגוף-נפש מאבד מתחושת הניקיון שלו ומהבהירות המנטלית, ותנועת ההתחדשות מופרעת. אובדן שמתרחש באופן הרמוני מלווה בצער ובכאב הלוקחים אותנו פנימה אל עצמנו, שם מתרחש פעמים רבות תהליך עמוק של חשבון נפש, של הפרדה בין אמת ושקר, קבלה - ולבסוף שחרור. זהו תהליך עמוק וכואב שפעמים רבות יכול להיתקע או ללכת לכיוונים אחרים כגון כעס או פחד.

מבחינה פיזיולוגית, חולשה של הריאות יכולה להתבטא בקשיי נשימה, בנטייה לחלות הרבה, בעייפות מתמדת ועוד.

כשתפקוד הריאות חלש והגבול פתוח מדי - נרגיש פגיעים(צילום: shutterstock)

הכליות

בממלכה הגדולה הכליות מתוארות כשר, יד ימינו של המלך. בניגוד לקיסר, הממונה על העברת ציווי השמים, השר אחראי על ניהול הממלכה בשטח, הלכה למעשה.

הכליות מושלות במבנה הפנימי של הגוף: מבחינה פיזיולוגית הן מקושרות למבנה העצמות ולמח העצם. הכליות גם אחראיות על ההתפתחות, הצמיחה, הבשלות המינית, הפוריות, הלידה והמוות. הן הכוח העמוק מאחורי כל הדברים, העוצמה הפנימית שלנו, שיכולה להיות שקטה או נסתרת כמו זרע שעוד לא בקע אל פני השטח או תינוק שעוד לא נולד.

ברפואה סינית אומרים שהכליות הן מקור היין והיאנג. הכליות קשורות לפוטנציאל שלנו ולמערכת היחסים עם הלא נודע, הקשורה לפחד - או לביטחון הבסיסי בחיים. כדי שנוכל לממש את הפוטנציאל שלנו אנחנו צריכים שיתוף פעולה עם שאר האיברים, אבל גם כוח רצון ויכולת התמדה. כאשר הכליות חלשות נרגיש תשושים, ולעתים אפשר לזהות היעדר רצון - תחושה שאנו "נעים על אוטומט" או קושי לממש הפוטנציאל האמיתי שלנו.

בחנו את עצמכם

דרך העיניים של הרפואה הסינית אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו ולהקשיב לקולות השונים שבתוכנו. אנחנו לומדים להקשיב לגוף ולשאול את עצמנו שאלות כגון אלה: לו הייתי קיסר של ממלכה, האם כל הנתינים היו מרוצים? האם הם היו מתקשרים טוב ביניהם? האם היו מזינים זה את זה?

הלב: האם הקיסר נוכח בממלכה? האם אני חי מתוך תשוקה, מתוך השראה? האם הלב שלי פתוח ואני מחליף אהבה עם העולם? האם אני יכול לנוח בשקט בתוך עצמי?

הכבד: האם אני מאפשר לעצמי לצמוח? האם אני מרשה לעצמי לפעמים לפרוץ את גבולותיי?

הטחול: מה מזין אותי? האם אני מרגישה מסופק? האם אני מרגיש שאחרים רואים את הצרכים שלי? האם אני רואה את הצרכים שלי?

הריאות: האם הגבול הפנימי שלי ברור לי? האם אני מתקשה לעמוד על שלי? האם קשה לי לשחרר או להיקשר?

הכליות: האם אני מרגיש שאני מממש את הפוטנציאל שלי? מקשיב לעוצמות הפנימיות שלי, לשקט הפנימי שלי? האם יש לי כוח התמדה וסבלנות לראות את הדברים מבשילים? מה מערכת היחסים שלי עם הלא נודע?

הכותבת היא מטפלת ברפואה סינית גוף-נפש בחיפה