בבית אחד: ילדי מחבלים וילדי קורבנותיהם
יותר מ-300 ילדים שהתייתמו מהוריהם, מחבלים מתאבדים וקורבנות טרור, חיים בבית יתומים בבגדד ומתקשים להבין מה מניע אנשים להרוג. כתבת CNN שוחחה איתם: "היינו רוצים לקבל אוכל טוב יותר. לא פיצה, שווארמה"
ניתן לקרוא את הכתבה גם באתר CNN
עוד חדשות בעולם :
בת 14 נאנסה, נרצחה והושלכה מרכבת נוסעת
מדממת ורעבה. יום הולדת עצוב לדרום סודן
הפועל הצעיר: בבוליביה עובדים כבר מגיל 10
סימנים של חולשה: רודן צ' קוריאה תועד צולע
משפחתה של הילדה העיראקית נקרעה לגזרים כשאביה של סמי, שוטר בתפקידו, נורה למוות לפני שבע שנים ברחובות בגדד. היא מתקשה להבין מדוע מישהו רצה להרוג את אביה או מדוע אנשים מפוצצים מטעני נפץ בין קהל אנשים.
"למה האנשים האלה רוצחים אנשים אחרים? האם משלמים להם כסף לעשות את זה?", תוהה הילדה סמי. למה? שאלה זו נשאלת על ידי ילדים רבים בבית היתומים "א-נור" בסאדר סיטי, מובלעת שיעית בבגדד שבה חיים יותר משני מיליון בני אדם.
מיליונים איבדו את הוריהם
כאן, בתוך בניין מוזנח בן שתי קומות, חאג'ר היא אחת מבין יותר מ-300 ילדים שהתייתמו מאחד מהוריהם - לרוב מהאב, שנחשב למפרנס המשפחה. רובם הגדול חי עם אימא או עם קרוב משפחה. הבניין משמש כמעון יום שבו יכולים הילדים למצוא מזון, ביגוד והשכלה.בעיר שנודעה באלימות שלה, בית היתומים בבגדד מלא בילדים שאיבדו את אחד מהוריהם בפיצוץ פצצה או בקרב יריות. בחלק מהמקרים, אחד הילדים ששוהים במקום הוא בן למחבל מתאבד. "אין בינינו הבדל", אמרה ליקא אל-עאבודי, מנהלת בית היתומים.
איש לא יודע כמה ילדים עיראקים איבדו הורה בגלל האלימות העדתית שמפלגת את המדינה מאז פלישת ארצות הברית לעיראק ב-2003. "קרן היתומים העיראקית" טוענת כי מדובר במיליונים, ואילו האו"ם טוען כי מדובר במאות אלפים.
כעת, כשמספר ההרוגים בעיראק הולך ועולה על רקע הקרבות שמנהל הצבא עם המורדים האיסלאמיסטים, יותר ויותר ילדים מובאים ל"א-נור".
"הילדים לא מקבלים כל מה שהם צריכים"
אל-עאבודי הקימה את בית היתומים בשנת 2009 בפאתי סאדר סיטי. לדבריה, בהתחלה היו במקום עשרה ילדים. "אני מרגישה שהילדים לא מקבלים את כל מה שהם צריכים. אני תמיד מקווה שהם יקבלו יותר. אני מנסה לגרום להם לשמוח עם בגדים חדשים", היא אמרה. "אני מרגישה רע עבור האימהות שלהם בשעה שהמשכורות ממש נמוכות ולא מספיקות בשביל המחיה כאן בעיראק".
חאג'ר וחברתה הטובה, באנין בת ה-11, מתיישבות על ספה חומה בבית היתומים ומצחקקות. הן שונות מאוד זו מזו. שיערה של חאג'ר אסוף בסרט ורוד, ואילו באנין מכסה את שיערה בכיסוי האיסלאמי המסורתי, חיג'אב. מנהלת בית היתומים מספרת שהחברות ביניהן נולדה מתוך צער. גם באנין איבדה את אביה - הוא נהרג לפני עשרה חודשים בפיצוץ פצצה בסאדר סיטי.
באנין וארבעת אחיה חיים כיום עם סבם וסבתם מצד אביהם, אך לסבא ולסבתא אין די כסף לדאוג לכל צורכי הנכדים שלהם. אחיה בן השש של חאג'ר, עלי, מעולם לא התרחק מאחותו. במהלך השיחה עם כתבת CNN על מה שקרה למשפחה שלהם, עלי נאחז בכל מילה של אחותו. כשהוא נשאל מה היה רוצה לקבל בבית היתומים, הוא משיב "אוכל טוב יותר". המבורגר? פיצה? הוא עונה "שווארמה".
בקצה השני של החדר עומדת אישה ומחזיקה בחיקה את התינוקת זהרה. זהרה, בת שנה, ואחיה מוסטפה בן השנה, נמצאו משחקים בין גופות ההורים שלהם. היה זה יום קר בחודש ינואר כשחמושים פרצו לתוך בית המשפחה בפאתים הצפוניים של בגדד, שכונה שמוכרת בשם חוסיינייה. האם ההורים נרצחו כנקמה? בגלל מניע עדתי? "איננו יודעים מה קרה", אומרת אום סאג'אד, דודתם של הילדים שהתייתמו מהוריהם. היא לא אוהבת לדבר על מה שקרה באותו יום כי היא חוששת שזה יזכיר לילדים את מה שהם איבדו.
הכתבה תורגמה על ידי ynet ובאחריותו