תושבים בדרום עוזבים. "להפוגה, לא בורחים"
מאות משפחות מהדרום עזבו את בתיהן בשל ההסלמה וירי הרקטות. "בגלל הילדים לא נחזור לאזור עד שיהיה שקט". בקיבוצי הצפון נערכו לקליטתם. "היינו שנים תחת הפגזות מלבנון, זו זכות עבורנו לעזור לתושבי הדרום"
בעקבות התגברות ירי הרקטות לעבר יישובי הדרום ובפרט ליישובי עוטף עזה, מאות משפחות החלו לארוז את החפצים ולעבור ליישובים מארחים. גם בעבר, במבצעים עמוד ענן ועופרת יצוקה, נהוג היה כי יישובים בצפון יארחו תושבים מהדרום וישנם יישובים שבינם לבין קיבוצים בצפון אף קיימת "ברית" של ערבות הדדית, בכל מה שקשור למצב הביטחוני.
עוד בחדשות:
- חיסול בעזה. צפו: תקיפת בית מח"ט חאן יונס
בין הקיבוצים שמארחים את תושבי הדרום במהלך מבצע צוק איתן: רמת יוחנן, מעברות, מעגן מיכאל, בית השיטה, גן שמואל, עין השופט, וקיבוץ צורעה. הם מספקים למשפחות מהדרום חדרי אירוח לימים הקרובים וכן פעילויות לילדים. גם בתנועת המושבים פועלים באותה מסגרת. ביישובי עוטף עזה מסבירים כי לא מדובר בבריחה אלא ביציאה למספר ימים לצורך הפוגה, ועל מנת לאפשר לצבא לפעול עם מינימום נפגעים בעורף.
אורית מקיבוץ כפר עזה, אם לארבעה ילדים בני 7, 11, 14 ו-16, הגיעה אתמול בשעות הבוקר עם בתה הקטנה בקיבוץ צרעה. שלושת ילדיה הבוגרים היו עד אתמול במחנה של הצופים ביער בן שמן. בערב הלכה המשפחה לישון בבית אחיו של אב המשפחה בכפר סבא. אורית עובדת במכללת ספיר ליד שדרות, שנסגרה בינתיים לנוכח המצב, אבל בעלה עובד במועצה האזורית שער הנגב, שבה נפתח חמ"ל.
"הוא יצטרך עכשיו כל יום לנסוע לשם מכפר סבא", אמרה. "בגלל הילדים לא נחזור לאזור עד שלא יהיה שקט. אי אפשר להיות בכפר עזה בתקופות כאלו. אני מעריכה שנישאר מחוץ לקיבוץ כמה זמן שנצטרך, עד שיהיה שקט, ומקווה שזה לא ייקח הרבה זמן. בשבילנו זה לא מבצע, אלא מלחמה. הקיבוץ מופגז ללא סוף וגם כשאנחנו מפגיזים את עזה כל הקירות רועדים".
דנה תורג'מן מקיבוץ מפלסים שבנגב הצפוני ושלושת ילדיה בני שנה וחצי, 5 ו-6, מתארחים מאז אתמול אצל חברים במושב פארן בערבה. בעלה, שעובד במפעל לריהוט באזור התעשייה שער הנגב, הביא אותם לשם אבל נאלץ לחזור לעבוד ולא ישהה שם איתם.
"גם בעמוד ענן מצאנו עצמנו את בורחים לאותם חברים", אמרה דנה, "אפשר להגיד שהחמאס 'מקרב לבבות', הוא מצליח להביא אותנו לחברים האלה. בעלי ממשיך לעבוד כי לא הכריזו על מצב חירום בנגב. הוא לא יכול להיות עם המשפחה שלו וזה לא הגיוני ולא פשוט בכלל. אני רוצה את בעלי לידי".
לדבריה, "הילדים מרגישים בפארן כמו בנופש, אבל הם מספרים לחבריהם שברחו מהבומים. קשה לילדים מאוד, למרות שהם מסתגלים מהר ואפשר להסיח את דעתם. הם כל הזמן באקסטזה ולא יודעים למה לצפות. חמור בעיניי שביום ראשון בערב כשההסלמה הייתה בעיצומה, בתוך שעה וחצי של מהדורת חדשות דיברו הרבה זמן על רונאל פישר והנער הערבי, שזה חשוב, ועל תושבי הדרום דיברו רק שש דקות. אנחנו מרגישים שאנחנו שקופים".
"רוב המבנים לא ממוגנים"
היום (ד') מוציא קיבוץ ברור חיל בצפון הנגב כ-32 נערים בכיתות ז' עד י"ב לקיבוץ אשדות יעקב איחוד ומאוחד שבעמק הירדן, בינתיים עד ליום ראשון הקרוב. לדברי אפרת קמחי, מנהלת מערכת החינוך בקיבוץ, "רוב המבנים בקיבוץ לא ממוגנים, ברוב הבתים אין ממ"דים כיוון שזה לא קיבוץ שקרוב לגדר. הנערים מורגלים למציאות הלא פשוטה, אבל זה לא אומר שהם מתרגלים. יש הרבה פחד וחששות וזה הגיע למצב שגם הילדים הבוגרים חוששים להגיע ממקום למקום בתוך הישוב, מחשש שלא יהיה מרחב מוגן בקרבת מקום".
בני משפחת שמיר ממושב אוהד ב"עוטף עזה" נמצאים כבר קרוב לשבועיים בשגרת חירום, שלצערם כל כך מוכרת להם. ביום שני בערב גויס אבי המשפחה, טל, והיום לפנות בוקר נסעו בני המשפחה להפוגה בבית הוריו של טל, בקיבוץ כפר סאלד.
"הבן שלי תמיד מגויס בין הראשונים כשיש התחממות", סיפרה אימו של טל, שרה שמיר, שבן נוסף שלה גויס אתמול (ג'). "כבר כמה ימים הוא לחץ על אשתו שתיסע אלינו, יש להם ארבעה ילדים, הקטנה בת חודשיים, וזה לא קל. הם יצאו בשלוש לפנות בוקר כי זו שעה שקטה והסיכוי שיירו בשעה כזו הוא קטן. ההורים של כלתי,
שגרים גם הם בקיבוץ בעוטף עזה, ליוו אותם, ובשבע בבוקר הם כבר היו פה. הם יהיו בחדרי אירוח כאן בקיבוץ, ואחרי שנחו קצת הילדים כבר היו בבריכה", סיפרה.
לדבריה, נכדה בן ה-11 מחה על כך שבעוד שבאזורים כמו אשקלון ובאר שבע מוצבות סוללות כיפת ברזל, האזור שלהם מופקר. "הם היו מאוד בלחץ, אחרי תקופה כל כך ארוכה של ירי. הם לחוצים ממה שיקרה, אפילו כשהם היו בבריכה ביישוב שלהם הם היו לחוצים, שמא לא יישמעו את 'צבע אדום'", אמרה. "אני מקווה שעכשיו יהיה להם קצת זמן להירגע".
במועצה האזורית גליל עליון נערכים לקליטת מאות מתושבי הדרום ומינו בעלי תפקידים לקשר עם קבוצות ובודדים, מבוגרים ועוד. ראש המועצה, גיורא זלץ פנה גם לתיירנים ולבעלי עסקים וביקש לשתף פעולה ולתת הטבות לתושבים מהדרום שיגיעו להתארח. "אני זוכר את השנים הארוכות שבהן היינו מופגזים מלבנון, והילדים שלנו הופנו לקיבוצים אחרים כדי לזכות בימי הפוגה. אני חש שזו זכות עבורנו לעזור כמיטב יכולתנו לתושבי הדרום", אמר.
לפנייה לכתב/ת 
