צה"ל ממשיך עם עוד מאותו דבר
חדר מלחמה: הפרשנות המתעדכנת של רון בן ישי
לאורך מבצע "צוק איתן " יוצגו כאן הערכות המצב המעודכנות של פרשננו לענייני ביטחון.
יום רביעי, 18:00
השמש כבר יושבת בזווית מערבית חדה מעל רצועת עזה. אנחנו נוסעים לאורך הגבול, ושומעים פצצות מרגמה. הרקיע לא ממש כחול אבל רואים היטב את פלומות העשן הצמרי הלבנות הקטנות - תוצאת היירוטים. החיילים, שלפני רגע השתטחו למשמע האזעקה, חזרו ללעוס באפלות בחצר. לא הרחק מהם יושבות הסמב"ציות במילואים, סטודנטיות וגם נשואות, עם ארטיקים.
אפשר לקרוא לזה שיגרת מבצע. דומה מאוד למה שחווינו בימים הראשונים, גם של עופרת יצוקה וגם של עמוד ענן. הפלסטינים מנסים לחפות על כישלונות אמש במטחי רקטות שלפני ארוחת שבירת צום הרמדאן וכאילו מדובר בתחרות קפיצה לרוחק - הם משגרים רקטות "בעד בעד קיסריה".
בסך הכול מדובר בפחות מעשר רקטות ארוכות טווח מתוצרת עצמית שחלקן יורטו ורובן לא פגעו בשום דבר. אבל עבור חמאס הן מהוות לכאורה הישג תודעתי. אבל הן תוכננו להגיע לחיפה ולא הגיעו. עד שעה זו מספר הרקטות ששוגרו נמוך מהימים השני או השלישי במבצעים דומים קודמים. אבל זה לפני המטח שלאחר סעודות שבירת צום הרמדאן.
צה"ל תוקף הרבה, ביתר אינטנסיביות, אבל באותה מתכונת ואת אותם יעדים. שום חידוש לא היה עד כה. נראה שהקלף המרכזי שנתניהו, יעלון וגנץ מטילים על השולחן בעזה הוא הפגיעה במפקדים. הבכירים יושבים עמוק מתחת לאדמה אז צה"ל תוקף את הדרג הבינוני. סיכולים ממוקדים ישירים היו שניים אבל התגובה מעזה מעידה שהפגיעה בבתי המפקדים הבכירים יותר, אלו שמתחבאים, משפיעה על המורל של חמאס והג'יהאד.
אלא שלעת עתה אין שום סימני שבירה. צוק איתן הפך למאבק התשה שמחכה למהלך שובר שיוויון. מהלך כזה יכול להיות אם חלילה יקרה אסון ויהרגו בלתי מעורבים וחפים מפשע רבים, או מצד שני אם ישראל תיכנס קרקעית.
צה"ל אינו מאפשר כניסה לשטחי הכינוס של הכוחות שאמורים להיכנס למבצע הקרקעי, אבל יכולתי להיווכח במו עיניי שהכוחות שבשטח מוסתרים היטב גם מהתצפיות הפלסטיניות ברצועה וגם מישראלים סקרנים. יש המון יחידות איסוף מודיעיני בשטח לצד סוללות ארטילריה, כלי הנדסה כבדים וטנקים. אני מניח שאם יוחלט על מבצע קרקעי אלו יהיו רק חלק מסדר הכוחות שייכנס לרצועה כדי להביא לסיום המבצע ולהשגת לפחות חלק מיעדיו.
בינתיים, המצרים טוענים שהם חידשו את מאמצי התיווך שלהם אבל כרגע אין סימן שחמאס מתייחס לעניין ברצינות. הרבה אוויר חם ותוצאות אין. הערב, אחרי שבירת סעודות צום הרמדאן, סביר להניח שיהיו מטחים של רקטות לכל שטחי הארץ, אף כי דלילים. צה"ל הלילה יגביר את פעילותו. בינתיים בעוטף עזה אין כל חדש.
יום רביעי, 11:15
חמאס הוציא אתמול כמעט את כל "השפנים התודעתיים" מהכובע: נכשל בניסיון הפיגוע מהים בזיקים ובפיצוץ המנהרה בכרם שלום, והלך על הרקטות ארוכות הטווח. המטרה: בהלה בישראל, חיזוק המורל בעזה.
בראש רשימת היעדים הסימבוליים צועדת תל אביב. אחריה נמל התעופה בן גוריון, אחריו ירושלים ויישובים מצפון לגוש דן בשאיפה להגיע לחיפה. הם פיתחו רקטה פרימיטיבית שיש לה מספיק דלק, כך הם מאמינים, להגיע לחיפה. אבל היא נפלה באזור חדרה. ייתכן גם שזו הייתה רקטה M-302 סורית שהוברחה לחמאס או לג'יהאד האיסלאמי ונורתה למקסימום הטווח שלה.
צה"ל המשיך גם הלילה והבוקר בתקיפת שלושה סוגי יעדים בסיוע שב"כ: מערך שיגור הרקטות בדגש על משגרים מוטמנים בקרקע, תשתיות טרור - בעיקר מנהרות תקיפה - ופגיעה אישית במפקדים בדרג השדה.
על פני השטח נראה ששני הצדדים נקלעו כעת למלחמת התשה, בתקווה שהצד האחר יישבר ראשון ויבקש הפסקת אש. בכירים בדרג המדיני בישראל טוענים שלא כך הוא הדבר. לדבריהם, הקבינט הנחה את הצבא להשיג את היעדים הבאים:
הפסקה מוחלטת של הירי לשטח ישראל.
שיקום ההרתעה שנשחקה מול כל ארגוני הטרור בעזה במטרה להגיע לתקופת שקט ארוכה.
פגיעה חמורה במערך שיגור הרקטות, בדגש על הרקטות ארוכות הטווח, כדי שבעתיד יתקשו לייצר ולשגר במספרים גדולים.
שחיקת כוחו הפוליטי של חמאס ויכולתו להשפיע על הזירה הפלסטינית.
השגת כל אלה בלי לאבד את הלגיטימציה הבינלאומית.
אחד האמצעים להשגת היעדים עשוי להיות כניסה קרקעית שנשקלת ומתוכננת ברצינות. הכוחות מתאמנים לקראתה והמילואים מתגייסים. לא ברור עוד אם זה יקרה, אך בעבר הוכח שהשגת יעדים מלאה מצריכה תמרון קרקעי. בינתיים, ההיערכות מאותתת לחמאס כי ישראל לא תרפה עד שיושגו היעדים.
מצרים כרגע מחוץ לתמונה, כי בקהיר מעוניינים ש"ניכנס" בחמאס עד שיזעק מכאב. בעזה מסרבים להידבר עם המצרים כי לא רואים בהם מתווך אובייקטיבי. למעשה, ישראל כעת מנסה להחזיר את המצרים לרלוונטיות, ולגרום לחמאס לדבר איתם ברצינות.
יום רביעי, 00:05
בישראל ידעו מדצמבר אשתקד שחמאס מחזיק במספר מועט של רקטות M-302, סיניות במקור, שיכולות להגיע גם צפונית למרכז הארץ. חלקי רקטה מסוג זה נמצאו ביציאה מחדרה הלילה. ככל הנראה הרקטה התפרקה, עם זאת עדיין לא ברור אם מדובר ברקטה תקנית או ברקטה מייצור עצמי בעזה. ה-M-302 אלו רקטות מתוצרת סוריה, שהאיראנים הבריחו לג'יהאד האיסלאמי ולחמאס, עוד לפני האונייה "קלוז C". המשלוח העיקרי של הרקטות היה אמור להגיע באונייה זו, אבל הפשיטה הצה"לית בלב ים מנעה זאת.
עם זאת, ה"R-160" כפי שכינה חמאס את הרקטה שפגעה באזור חדרה (על שמו של הבכיר שחוסל, עבד אל-עזיז רנטיסי) נותרה רקטה פשוטה יחסית. ל-M-302 שבידי חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה יש חמישה דגמים, הארוכה שבהן היא לטווח 200 ק"מ עם ראש קרב שמשקלו בין 125 ל-140 ק"ג חומר נפץ. הרקטה מקורה במערכת נשק סינית שדומה למערכת MLRS רב קנית לשיגור רקטות. היא מאוד לא מדויקת, וחיזבאללה ירה אותה במלחמת לבנון השנייה ב-2006 לאזור חדרה.
גם לחמאס וגם לג'יהאד האיסלאמי יש רקטות שמגיעות לטווחים של יותר מ-80 ק"מ. שיפור הטווח ברקטות אלו נעשה ככל הנראה באמצעים פרימיטיביים יחסית: רקטה מתרוממת באמצעות דלק רקטי, וברגע שזה אוזל - בשיא הגובה - המנוע הרקטי כבה והיא נופלת.
זהו ההסבר הטכני, אולם המטח והירי המרוחק יחסית - כולו בתחום לוחמת התודעה. זו הייתה רקטת תודעה. בחמאס הצהירו שיירו לחיפה, אבל לא הגיעו, ומבחינה זו מדובר בכישלון. האוכלוסייה בעזה מחוברת גם לתקשורת הישראלית, שנחשבת אמינה לעומת התקשורת העזתית, ולכן מודעת למקום הנפילה שמדווח אצלנו.
להמשך הפרשנות מהיום הראשון של "צוק איתן"
לפנייה לכתב/ת 
