בין אזעקה אחת לשניה, הם הספיקו להתאהב

אני יושבת בבית וצופה בחדשות ומחכה שהוא יגיע כדי שלא אהיה לבד. לא שהוא יכול באמת לעשות משהו במידה וטיל תועה ימצא את דרכו היישר לתוך הסלון שלנו, אבל איכשהו, הנוכחות שלו גורמת לי להרגיש הרבה יותר מוגנת ובטוחה. רובנו מרגישים את הצורך באהבה, בזוגיות ובקרבה גם אם אין באפשרותה להגן עלינו באמת.

עוד בנושא:

בתוך סיר לחץ: מי יציל את הבית שלי?

דווקא עכשיו: למה אנחנו זקוקים לאהבה?

יש תקווה לאהבה. תמצאו אותה כאן

הכמיהה שהוא יחזור מזכירה לי סיפור ישן מתקופת הלימודים שלי בבאר שבע. היום הסטודנטים בבאר שבע כבר די אדישים לזה, אבל אני זוכרת את ההיסטריה בפעמים הראשונות שזה קרה. כל הסטודנטים שאינם מבאר שבע במקור (שזה בהערכה גסה - 90% מהם), ברחו בחזרה לבתי ההורים שלהם כבר עם הישמע האזעקה הראשונה. המעטים שכן החליטו להישאר, העדיפו כבר לקבל טיל על הראש, רק לא לחזור לבית ההורים. לגיטימי.

בין קבוצת אוכלוסייה זו, היו גם זוג שכנים שלי לבניין בבאר שבע. בעצם, זה לא יהיה נכון כל כך לקרוא להם זוג. כשכל הפרשיה הזו התחילה, הם גרו דלת ליד דלת, איש-איש עם שותפיו לדירה. שבועיים אחרי המטח הראשון, כשחזרתי לדירה (כן, אני הייתי מאילו שברחו להורים), גיליתי לפתע שזוג השכנים הרווקים שלי הפכו מאוהבים עד מעל הראש. לא הבנתי איך זה קרה, איך פתאום נוצר לו פה סיפור אהבה. כששאלתי את שכנתי שהיא גם חברה טובה, מה הסיפור, היא הרימה כתפיה באדישות וענתה: "את יודעת, הטילים וזה".

איכשהו, מבלי שהיא תצטרך להרחיב, הבנתי בדיוק למה היא התכוונה. התקופה הזו, אותה נאלצו להעביר בפחד ובחרדה של אזעקה פעם-פעמיים ביום, והריצה המהירה וההיסטרית למקלטים, לא רק שהשאירה אותם בבית כל הזמן, אלא גם הביאה אותם לכדי תחושת קירבה גדולה. תהיתי אם אכן קיים אצל אנשים קשר בין תחושת חרדה לבין משיכה מינית מוגברת. תחשבו על סרטי ג'יימס בונד: תמיד קיים שם גיבור גברי ולידו אשה שמאיישת את תפקיד "העלמה במצוקה". העלמה מצויה בחרדה, הרשע מאיים להכניע אותה, ועד הסוף הטוב קשה להתעלם מהמתח המיני שנוצר בינה ובין הגיבור, מתח שרק הולך וגדל עם התפתחות העלילה.

לא ידעתי שדווקא במקלט אפגוש את אהבת חיי(shutterstock)

גשר האהבה

פארוק ראדוון (Farouk Radwan), מחבר הספר "איך לגרום למישהו להתאהב בך", בחן את הנושא לעומק ותיאר שני ניסויים. בניסוי הראשון נבחנו 85 גברים שהתבקשו לצעוד על אחד משני גשרים - גשר אחד מפחיד וגשר שני ידידותי. בזמן ההליכה על הגשר, מראיינת מושכת ניגשה לנבחנים וביקשה מהם למלא שאלון פסיכולוגי מסוג TAT, בו התבקשו לכתוב סיפור. לאחר מכן, השאירה להם המראיינת את מספר הטלפון שלה למקרה שיבקשו ליצור קשר נוסף.

נמצא כי באופן משמעותי, סיפוריהם של הגברים שהלכו על הגשר המפחיד הכילו תוכן מיני, וכן שהניסיונות שלהם לנסות ליצור קשר עם המראיינת לאחר הניסוי היו משמעותית רבים יותר מאלו של הגברים שנמצאו על הגשר הידידותי. לעומת זאת, כאשר ביצעו את אותו הניסוי עם גבר בתור מראיין, לא נמצא כל הבדל בין הגברים שהיו על שני הגשרים השונים.

הניסוי השני בוצע במעבדה בה שמו 80 סטודנטים בחדר עם אשה אחת, כאשר כל פעם הכו אותם או את האשה בשוק חשמלי, אשר ידעו מראש שהולך להגיע. נמצא שכאשר הגברים ידעו שהשוק הולך להכות בהם, הם הביעו משיכה מינית עזה יותר כלפי האשה. לעומת זאת, כאשר ידעו שהשוק הולך להכות באשה ולא בהם, לא היה הבדל בתחושתם כלפיה.

מבצע המחקר לקח את הממצא לרמה גבוהה יותר, וממליץ בספרו בין השאר, כיצד להשתמש בממצאיו כדי להגביר משיכה פיזיולוגית. בין היתר, הוא טוען שאם ברצוננו להגביר את משיכתו של בן זוגנו אלינו, עלינו לתכנן פעילות או סביבה משותפת שתשים אותנו במצב של חרדה או פחד, וכך נחוש יותר משיכה זה כלפי לזו. כמובן שלא ניתן לייצר משיכה יש מאין, אבל אם משיכה מינית קיימת מתחת לפני השטח, סיטואציה מלחיצה תעורר ותוציא אותה החוצה. דרך טובה לעשות זאת היא למשל, לראות ביחד סרט אימה.

אז בפעם הבאה שאתם רצים למקלט, קחו את בן/בת הזוג שלכם איתכם. מעבר לכך שזה חשוב לבטחונם האישי, זה כנראה גם יתרום לקשר או למשיכה ביניכם. ולכל מי שנמצא כעת במקלטים – תהיו חזקים ותשמרו על עצמכם.

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים.

לפייסבוק של עדי רם.