למה צריך להיכנס לעזה

לאורך מבצע "צוק איתן " יוצגו כאן הערכות המצב המעודכנות של פרשננו לענייני ביטחון.

יום חמישי, 14:00

כמעט מפחיד לכתוב זאת - אבל עד עכשיו מערכת "צוק איתן" מתנהלת די בסדר מבחינת ישראל. מעזה שוגרו כ-350 רקטות מכל הסוגים והגדלים, אין אבידות, והנזק לרכוש קטן להפתיע. לעומת זאת, בעזה ההרס והנפגעים והסבל האנושי בממדים משמעותיים מאוד.

שני איומים המרחפים כל העת מעל ראשינו ואסור להתעלם מהם:

1. ההצלחה האדירה של יירוטי כיפת ברזל עלולה להטעות. כיפת ברזל היא מכונה; מתוחכמת ככל שתהיה, היא מועדת לתקלות. מכך נגזרת גם סכנת שאננות מצד האזרחים שנוטים לסמוך על ה"כיפה" במקום להתגונן.

2. תרחיש "הטעות הגדולה": אירוע לא צפוי שבו הפעולה הצבאית משתבשת ויש הרבה לא-מעורבים שנפגעים. ככל שהמערכה הצבאית מתארכת, גדלה ההסתברות שדבר כזה יקרה ותהיה תפנית לרעה. הניסיון גם מוכיח שזו לרוב התפתחות לרעתנו שמסבכת אותנו עם העולם ועלולה לפגוע בהשגת היעדים. שיקול זה לא צריך לסרס את היוזמה ההתקפית של מפקדי צה"ל ולהפחיד את הקבינט, אבל הוא צריך להיות כל הזמן ברקע וצריכים להתחשב בו.

שתי השאלות הבוערות - כמה זמן זה ייקח, ואם צריך להיכנס קרקעית לעזה - כרוכות זו בזו. כרגע צה"ל מנסה לפגוע פיזית במערך שיגור הרקטות עד שיכולתו תצטמצם למינימום, ולפגוע במוטיבציה של ארגוני הטרור להמשיך בהתכתשות. איש אינו מצפה שחמאס ירים דגל לבן ויודיע על כניעה, אבל הפסקת ירי הרקטות וצמצומו ופנייה למצרים בבקשה לתווך יעידו שהשגנו את מה שרצינו.

זה לא יקרה כל כך מהר. היכולת של תושבי עזה לספוג סבל והרס גדולה בהרבה מהסבלנות והיכולת לשאת בשיבוש שגרת החיים אצלנו. איש בעזה לא ייצא להפגנות ליד המרתף שבו מסתתר איסמעיל הנייה בדרישה להפסיק את הלחימה. אף על פי כן, יש אמצעי אחד שהוכח כיעיל: הסיכולים הממוקדים, אם הם מתבצעים באינטנסיביות ובהצלחה בפרק זמן יחסית קצר, משפיעים מאוד לרעה על רצון הלחימה של הצד השני. זה הוכח באינתיפאדה השנייה וגם לפני כן, וגם כלפי אנשי אל-קאעידה שהאמריקנים פוגעים בהם באמצעות מל"טים. 

הבעיה היא שבכירי הנהגת חמאס והג'יהאד האיסלאמי ירדו עמוק אל מתחת לפני הקרקע, וספק אם הפגיעות בדרג מפקדי הביניים ישיגו את האפקט הזה במשך זמן. גם הפגיעה בבתי הבכירים לא יוצרת את אותו אפקט מצמית שיכול להוביל לסיום מהיר של הלחימה.

אשר לממד הזמן - בצה"ל וגם בחמאס יודעים שככל שהתקיפות על רצועת עזה ממושכות ואינטנסיביות יותר, כך הכניסה הקרקעית תהיה קשה פחות. מכאן, שגם הקבינט וגם צמרת צה"ל לא ממהרים.

לפרשנות מהיום השני למבצע