ארגנטינה משעממת? תפסיקו לקשקש, חוצפנים

אז איך אתם מעדיפים את המונדיאל שלכם - עם הפקרות מוחלטת כמו של ברזיל מול גרמניה ושמונה גולים בסך הכל, או עם מערכים טקטיים ומשחק בלי ריח של שער באוויר? ברור, זה כמו לשאול מה עדיף, להיות בריא ועשיר או עני וחולה.

• מונדיאל 2014 - כל החגיגה מברזיל בעמוד המיוחד של ynet ספורט
  

אבל עכשיו תשאלו את אוהדי ארגנטינה מה הם מעדיפים - שהנבחרת שלהם תיתן הצגות ותעוף בחצי הגמר, או שתייבש את יריבותיה למוות ותביא את הגביע העולמי לבואנס איירס? עם כל הכבוד ל"רומנטיקנים" של המשחק, השאלה השנייה מגוחכת אפילו יותר מהקודמת.

אוהדי נבחרת ארגנטינה חוגגים(צילום: רויטרס)

שמעתי תגובות של אנליסטים בישראל אחרי חצי הגמר השני ואני קורא אותן באינטרנט, במסרונים ובציוצים. "ארגנטינה משעממת"... "נרדמתי"... "מסי לא פוגע"... "מאמן פחדן, מכניס חלוץ במקום חלוץ". את המשפט האחרון נוהג לומר המאמן שנכשל עם נבחרת ישראל יותר מכל אחד אחר, ומחמיא ליובל נעים ולאריק בנאדו. אבל מי זה אלחנדרו סאבלה? ככה משחקים? בושה!

"משחק מחריד של ארגנטינה", כתב אתמול מישהו, ואז באים גם ניפוחי השכל עם השיטות והמספרים: הוא משחק 1-2-3-5 עם שלושה בלמים ושני קשרים נסוגים. או אולי 1-5-4 עם ארבעה דפנסיבים ואחד 50:50. ואוטוטו יגיעו החצים והעיגולים של שחקני עבר שנהיו פרופסורים לכדורגל. ככה, בלי חשבון, פרשנים מזרח-תיכוניים חותכים את הצורה לארגנטינה ולהולנד, למאמנים ולשחקנים הכי טובים בעולם. שיא החוצפה.

סאבלה? מי זה?(צילום: AP)

מונדיאל הוא בדיוק כמו אולימפיאדה, ולא רק משום שזאת חוויה של פעם בארבע שנים (או מפני ששניהם ייערכו בברזיל). ספורטאי שזוכה להשתתף במפעלים הכל-כך נדירים האלה לא מגיע על-מנת לשבור שיאי עולם אלא מתמקד במטרה אחת בלבד: להביא מדליית זהב. כל היתר פתפותי ביצים ודיבורי סרק.

לכן מרק וילמוטס, מאמן בלגיה, אמר אחרי שלב הבתים שממש לא אכפת לו שיבקרו את הנבחרת שלו בחריפות, כי אותו מעניין רק לעלות לשלב הבא. זאת בדיוק הסיבה שיוסיין בולט לא מגביר את הקצב בעשרת המטרים האחרונים, אלא מסתכל אחורה כדי לוודא דבר אחד: שאף אחד לא יעבור אותו בטעות. ובכדורגל הרבה יותר קשה לסגור את פערי האיכותי מאשר בריצה. תשאלו אפילו את קוסטה ריקה ואת יוון.

עד הגמר, נבחרת ארגנטינה עשתה כאן בית-ספר לכל מי שנקרה בדרכה. היא ניצחה (בקושי) בכל משחקי הבית המוקדם, גנבה גול בשמינית נגד בלגיה (והעלימה את הנבחרת הסופר-מוכשרת הזאת לחלוטין), ועברה (רק בפנדלים) את הולנד שהגיעה רק למצב אחד בדקה ה-118.

וראו זה פלא, בסיום חצי הגמר בסאו פאולו, שחקני ארגנטינה חגגו בטירוף עם האוהדים שלהם דקות ארוכות אחרי שהמשחק הסתיים. אפילו לאו מסי, שבקושי הורגש, דילג כמו פרעוש. למרות הביקורות הקשות בישראל.