מונדיאל 2014: הכינו נפשותיכם לבאסה / טור
אתם קולטים? בקרוב חגיגת הכדורגל מסתיימת ואת המשחקים הדרמטיים לתוך הלילה בגביע העולם יחליפו משחקי גביע הטוטו. חוזרים לבעיות חנייה בנתניה, ניגוד עניינים, מקורבים ושיר אלמליח. שרון דוידוביץ' מתכונן - או לפחות מנסה - ליום שאחרי
היכונו היכונו. ב-31 ביולי זה קורה - בוחרים יו"ר חדש להתאחדות לכדורגל. יש עוד זמן, אבל אנחנו פשוט מודיעים לכם עכשיו, כדי שתהיו מוכנים לבום. והוא יגיע בחצות ליל יום ראשון. עם יעשו עמנו חסד, אולי עד רבע לאחת. אבל אחרי זה הכל נגמר - חוזרים לשגרה.
ניגוד עניינים, אינטרסים, מקורבים, סעיף שחרור, סעיף יציאה, יציע מזרחי, שער 5, שער 11, חוזים כפולים, עמוס לוזון, מושאלים, רימון עשן, חיים רמון, פיו פיו, שכונה, פרוספר אזגי, דוברים מטעם, עסקונה, בית הדין, הדלפות, חדר הלבשה, החנייה בנתניה, החנייה באשדוד, החנייה בבלומפילד. הסכם הטוטו, גביע הטוטו. שיר אלמליח.
אם ממש סבלתם בין רביעי לחמישי כי ארגנטינה והולנד שעממו אתכם, אם אמרתם "יאללה, מיצינו", או שפשוט נמאס לכם מהשאלה "מי גדול יותר - מסי או מראדונה", תזכרו שממש עוד מעט, השאלה העיקרית שתטריד אתכם היא איזה מאמן יביא אייל ברקוביץ' מנשר כדי להחליף את אסי דומב.
הכינו נפשותיכם לבאסה. זה לא עומד להיות קל. כמו פלסטר טרי, זה יגיע באבחה אחת מהירה וחדה ונסיר מעלינו את גביע העולם הנפלא הזה. ואז נישאר עם מה שתמיד היה לנו, מה שתמיד יהיה. קחו נשימה עמוקה ותריחו אותו בפעם האחרונה - אוויר מונדיאל.
הדהירה של רובן, הבריחה של אסולין
במקום הטראומה של אומה ברזילאית מוכה וחבולה, נחזור לעסוק בטראומת השעון המעורר של אלרואי כהן שלא פעל בזמן כדי להספיק לאימון הבוקר של 12. בצהריים. אל תתלוננו על הטקטיקה המבוקרת של הארגנטינאים, כי תכף תתלוננו על טקטיקת ה-"מסור, נו. מסור ת'כדור בחייאת".
אחרי שהגנתם על המשחק ההגנתי של ארגנטינה בדרך לגמר, לא תפסיקו לשמוע את המקורבים מגינים על אלי טביב. לא יימאס לכם לשמוע שמסי הוא אלוהים, בזמן שכל החברים הקרובים ידאגו להזכיר שהבעלים של בית""ר ירושלים הוא מלאך.
תתגעגעו לבדיחות על הבכי של ניימאר, ברגע שתשמעו בפעם ה-982 את הבדיחה על ערן לוי והשווארמה. קורע! במקום הדהירות של אריין רובן דרך האגף, תסתפקו בבריחות של ליאור אסולין דרך נתב"ג לריאליטי.
נצהל מכל דרבי תל אביבי שעובר בלי נפגעים, נתענג מכל רגע בו אבי לוזון לא על כס היו"ר, עד שנבין שהוא בכלל נשיא המנהלת או דוכס ההתאחדות או משהו כזה. נתמלא באושר שהחזקנו מחצית אחת שלמה מול הבלגים. ואז נשחט את כולם – על הנייר, על המחשב, בטוקבקים בפייסבוק. בעיקר בפייסבוק.
וניזכר שממש לא מזמן, אי שם בין יוני ליולי – הכל היה אחרת.
רוסיה מעבר לפינה
אמנם לא היינו במונדיאל מאז 1970, אבל ספק אם יש מדינה בה הגביע העולמי חשוב ומשמעותי יותר לסדר היום מאשר בישראל. המונדיאל הוא הבריחה שלנו מהמציאות – הישר לשפיות. לא רק בספורט, אלא בהכל.
הטורניר המיוחד הזה ליווה אותנו למעשה מאז תחילת סבב הלחימה הנוכחי. הוא היה שם כל הזמן, פתוח על המסך כשגל שנאה שטף את הארץ, סיפק לנו פסק זמן כשטילים נחתו (ונוחתים) לנו על הראש.
זה לא שהוא גרם לנו לצאת מפרופרציות. הוא לא גרם לנו לחשוב שיש דברים אחרים חשובים בחיים וגם לא שינה לנו את סדר הכותרות במהדורה של 8. אבל הוא היה שם, קצת הרגיע, קצת שימח.
ועכשיו, בלילה שבין ראשון לשני, אנחנו שוב נשארים לבד. רק הכדורגל שבין איזי שרצקי לאלונה ברקת וג'קי בן זקן, יצטרך לספק לנו את הפסק הזמן הקריטי הזה. והאמת? טוב לנו עם מה שיש. אנחנו אוהבים אותו כי הוא שלנו, ורק שלנו, ואיתו נצא ל"מלחמה" (או לסבב הנוכחי, איך שתרצו לקרוא לזה).
כל שנותר לנו הוא לספור: 1,430 ימים עד משחק הפתיחה ברוסיה, 20 ימים עד לפתיחת הקלפיות בבחירות לראשות ההתאחדות.
- אוהבים מונדיאל? עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
עוד ב-ynet ספורט:
סיכום המשחק בין ברזיל לגרמניה ב-10 שניות
ככה נראו רחובות ארגנטינה, לאחר העליה לחצי הגמר. צפושיר המונדיאל הכי פרובוקטיבי שיצא לברזיל 2014. צפו
צפו באוהד ה''נכה'' שפרץ למגרש במונדיאל
לפנייה לכתב/ת 
