מונדיאל 2014: שירים ושערים בקופקבנה
השירים, הפקקים, האלכוהול והשוטר שהסתער עם אקדח שלוף. שליחנו בילה עם אוהדי ארגנטינה ונהנה מפרשנות מנומקת ומפזמונאות מסתלבטת
כמעט ארבע שנים פינטזו מאות מיליוני חובבי כדורגל ברחבי העולם על עימות בין ברזיל לארגנטינה ב־13 ביולי בריו. אז עימות ישיר היה, אבל הוא התקיים יומיים לפני התכנון. לא במרקאנה, אלא ממש לא רחוק משם, בחוף הקופקבנה.
הכל לקראת הגמר הגדול:
- "מקווים שהתוצאה תהיה כמו ב-1986"
- מחכים לגמר, אבל הראש עם המשפחה בישראל
- לב: "הגמר יהיה שונה מאשר מול ברזיל"
אלפי אוהדים תכולים־לבנים חסמו את הצומת הסואן מול מלון "קופקבנה פאלאס" ופצחו במחרוזת שירים שהברזילאים כיכבו בהם, ולא בהקשר החיובי. ניידות משטרה מקומיות הוזנקו למקום ומאחת מהן הגיח לפתע שוטר, שלף אקדח ורץ לעברם בין המכוניות ברמזור. ממש כמו בסרטים.
עיר האוהלים של אוהדי ארגנטינה. צפו (קרדיט: רויטרס)
עוד ב-ynet ספורט:
בכלל, בכתיבת שירים, אפילו יוסי גיספן לא מסוגל להגיע ליצירתיות הבלתי מוגבלת של אוהדי הכדורגל מארחנטינה. יש להם בארסנל עשרות כאלה שמתאימים לכל סיטואציה, ובחלקם הגדול מוזכרים מראדונה, פלה ובשנים האחרונות גם מסי. "על ניימאר אנחנו עדיין לא שרים, הוא עוד קטן", הסביר לי חורחה, תושב מאר דל פלטה.
צפו בארגנטינאים צוחקים על ניימאר (צילום: אורי קופר)
אל תאמינו לתקשורת
בצפון קוריאה דווח: "הנבחרת בשמינית הגמר"
ynet ספורט
המדינה המבודדת בעולם כלל לא העפילה למונדיאל, אבל סרטון שהועלה לרשת מראה כי לתושבים נאמר אחרת. ואת מי היא אמורה "לפגוש" בשלב הבא? צפו
לאלפים שהגיעו לקופקבנה אין כרטיסים לגמר הערב. הם גם מבינים שאין הרבה סיכוי שישיגו. האצטדיון בן 78,800 המושבים סולד אאוט כבר מזמן וברובו המכריע יאוכלס בארגנטינאים. כ-30 אלף שלא יזכו להיכנס לחגיגה, יצפו במשחק מעל גבי המסך הענק שהותקן בקופקבנה. "איך זה לחגוג זכייה בגביע על אדמת ברזיל?" אמר לי גוסטבו מסנטה פה. "אורגזמה, טוטאל אורגזמה!"
"לזכות בגביע על אדמת ברזיל? טוטאל אורגזמה"(צילום: gettyimages)
את התחושה הזאת רוצים לחוות עוד כמה אלפים, באורגיה ספורטיבית המונית בריו. לכן, כך דיווחו אלה שכבר הגיעו, בגבול בין ברזיל לארגנטינה השתרך בסוף השבוע פקק באורך של שישה ק"מ.
באתר האוהדים Kick כבר ביקרתם?
- תם עידן הסלסאו: ברזיל בדרך לפרק חדש בהיסטוריה
- את הכישרון הגדול הבא כבר הכרתם?
- אל תופתעו: במונדיאל הבא תהיה אלופה קטנה
"מראדונה אלוהים, מסי ישו"
אבל רובם הקדימו להגיע אחרי הניצחון על הולנד בחצי הגמר ושלשום, בתשע בערב, נשפכו מהברים שעל החוף כדי להשמיע קול מול ה"קופקבנה פאלאס", המלון הכי מפואר כאן (2,500 דולר ללילה עבור חדר המשקיף לאוקיינוס). באופן לא ממש מפתיע ראשי פיפ"א בחרו להתגורר כאן, והארגנטינאים, שרבים מהם ישנו בלילה על סדין החול שמעבר לכביש, פתחו במחרוזת שירים.
משחק אחד מפריד בין ארגנטינה לבין התואר(צילום: AFP)
"היינו יכולים לזכות בגביע באירופה, ואפילו בישראל", עושה לי מחווה קטנה חואן מקורדובה. "אבל שום דבר לא יהיה דומה לזכייה כאן על אדמת ברזיל
שיעור בהיסטוריה
למה בכה מראדונה?
תומר גנור, ריו
בגמר המונדיאל במקסיקו 86' מספר 10 האגדי חגג עם הגביע אחרי ניצחון על גרמניה המערבית, כעבור ארבע שנים ברומא הוא כבר בכה כמו תינוק. הגמר הגדול בין ארגנטינה לגרמניה מתקרב - זמן טוב למסע בזמן
ואז הוא גם יגיע לרמה של מראדונה?
חואן, שדווקא חווה את הזכייה ההיא, מתנדב לענות: "אהה, אל תגזים. מראדונה הוא אלוהים, מסי הוא ישו".
וזה לא סתם שחואן מדבר במושגים שמיימיים. "אני מסן־לורנסו, הקבוצה של האפיפיור", הוא מעדכן בגאווה. "אם נזכה השנה בגביע הליברטאדורס וארגנטינה תיקח את הגביע העולמי, זו תהיה השנה הכי גדולה בהיסטוריה". חצי גמר הליברטאדורס, התשובה הדרום אמריקאית לצ'מפיונס־ליג, ייערך עשרה ימים אחרי גמר המונדיאל, וסן־לורנסו תתמודד שם מול בוליבאר הבוליביאנית.
"מסי הוא ישו"(צילום: MCT)
אפרופו האפיפיור, בדיוק השבוע פרנציסקוס הקדוש גילה כי אישיות ברזילאית בכירה שביקרה אצלו בוותיקן לפני המונדיאל, ביקשה ממנו באופן רשמי: "אל תתפלל בשביל ארגנטינה במונדיאל". הפופ לא גילה את זהות האישיות, אבל הוסיף: "כששאלתי אותה מדוע היא פונה בנושא כזה דווקא אליי, היא השיבה 'כי אני זוכרת שפעם סן־לורנסו, הקבוצה שאתה אוהב, הייתה בסכנת ירידה לליגה השנייה. אבל אתה התפללת למענה והיא הצליחה לשרוד בליגה. הפעם המונדיאל ייערך אצלנו ואני מבקשת שתישאר נייטרלי".
פרנציסקוס לא מסר אם הוא מתכוון להיענות לבקשה. למה שינסה להיות יותר צדיק מהאפיפיור?
"ברזילאים, אתם נראים מתוסכלים"
ג'יפ שאוהדים ארגנטינאים עם דגלים מבצבצים מחלונותיו מזדחל בפקק הסמוך ומתוכו נשמע הלהיט "ברזילרו ברזילרו". החבר'ה על המדרכה מצטרפים בשירה אדירה. תקציר הפזמון: "ברזילאים, ברזילאים/ אתם נראים מתוסכלים/ מראדונה יותר טוב מפלה". היצירה הזו חוברה אחרי הניצחון על ברזיל בשמינית הגמר ב-1990 והיללה גם את קלאודיו קאניג'ה הכובש. אבל כמו שהצנחן המזמר הוסיף בית ל"ירושלים של זהב" של נעמי שמר, משוררי הטריבונה מארגנטינה הוסיפו בית חדש ל"ברזילרו ברזילרו" המוקדש ללאו מסי שיביא את הגביע לבואנוס־איירס.
אבל אלוהים יש רק אחד(צילום: AFP)
למרות סגירת החשבונות עם המדינה המארחת, אני מתעקש לשוחח איתם קצת על היריבה, גרמניה למי ששכח. "הם חזקים מאוד", אומר ניקולאס ומיד מוסיף: "בכלכלה. יש להם הרבה יורואים. אבל לא בכדורגל. הם כמו רובוטים. גם האוהדים שלהם. יודעים לשתות בירה, אבל אין להם שירים כמו שלנו ונשמה כמו שלנו. אנחנו כולנו אחים. כמו שנכתב בספר הארגנטינאי המפורסם 'מרטין פיירו' - 'אחים, העיקר הוא להיות מאוחדים, כי אחרת האויב יטרוף אותנו'".
צוות צילום יפני מגיע לחוף, סיבה לעוד מסיבה ספונטנית. הארגנטינאים קופצים על השדר ההמום עם המיקרופון, מניפים אותו באוויר ושרים: "Mira mira que locura" ("תראה את השיגעון שלי"). בשורה האחרונה קופץ כמו locura אוהד שרגלו הימנית מגובסת עד הירך, אבל הוא מדלג עם כולם ומניף את שני הקביים אל־על. היפני שב למדרכה בשלום והמקהלה עוברת ליצירה: "Te queres matar brasilero (רוצה להרוג אותך ברזילאי). מי שלא קופץ - צהוב.
כך הגיבו הברזילאים לאחר התבוסה בחצי הגמר (רויטרס)
השעה קרבה לחצות ומצעד הפזמונים אינו פוסק לרגע. עכשיו מגיעה הפואמה שבתרגום פוליטיקלי קורקט אומרת: "ברזילאים ברזילאים/ נמלא את הברים שלכם/ נחגוג עם הבנות שלכם/ נביא את הגביע לארחנטינה". בין אלה ששרים בטירוף את הטקסט השוביניסטי זיהיתי צעירה כבת 20. קוראים לה טניה והיא באה מסנטה־פה. אין לך בעיה עם המילים של השיר? שאלתי, והיא השיבה בשאלה: "אתה בעד ארגנטינה או ברזיל? אם אתה בעד ארגנטינה, אז כל המילים יפות".
"אם אתה בעד ארגנטינה, אז כל המילים יפות"(צילום: רויטרס)
רכב עם שני ברזילאים חולף ליד והבחור שליד הנהג צועק: "Maradona ramo", כלומר מראדונה המסניף. חבורת הזמר שלצדי, ממש גרסה לטינית של הגבעטרון, מגיבה מיד: "ברזיל ברזיל איך ההרגשה/ כשאבא חוגג בבית שלך". פביאן מבואנוס־איירס מסביר לי שמבחינת הכדורגל, הארגנטינאים רואים את עצמם כאבות של ברזיל. פביאן הוא יהודי שהתרגש מאוד לשמוע שאני מישראל. "אבא שלי קבור בירושלים", סיפר. "זאת הייתה הבקשה האחרונה שלו לפני שנפטר".
כרטיס לגמר אין לו. "אני מוכן לשלם 2,000 דולר בשביל זה, אבל בטח אראה את השידור על המסך הענק כאן בחוף". גם לדייגו ריירה, בן 60, אין כרטיס לגמר. הוא בא מרוסאריו ואחרי 50 שעות נסיעה באוטובוס, עם כמה עצירות בדרך, הגיע לריו. אבל זה יחסית קל"ב. בין חסרי הכרטיסים שחגגו בקופקבנה היו גם כמה חבר'ה ממנדוסה, שנמצאת על גבול צ'ילה. 46 שעות נסיעה ברכב, לא כולל עצירות.
גם את הפנדלים בחצי הגמר הם ראו על המסך בחוף ("אין לנו כסף למלון"), אבל יש לזה גם יתרונות. "אחרי הפנדל האחרון של מקסי רודריגס", גילה ריירה, "קפצנו למים". חוף טוב הכל טוב. אם הקפטן שלהם יניף הערב את הגביע במרקאנה, צפו לשינויים בסידורי התנועה בקופקבנה. כמה אוהדים כבר הכינו שלטים שנראים אותנטיים ועליהם נכתב: "רחוב לאו מסי, ריו דה ז'ניירו". לפי כמויות האלכוהול שנשפכו שם שלשום, גם אל תפסלו אפשרות שכמה מהם ינסו לחזור לארגנטינה בשחייה.
לפנייה לכתב/ת 
אוהדי נבחרת ארגנטינה
צילום: gettyimages
מומלצים
