חוקי ומסוכן

לאורך מבצע "צוק איתן " יוצגו כאן הערכות המצב המעודכנות של פרשננו לענייני ביטחון.

יום ראשון, 11:30

הכוונה שהוכרזה מראש, להפציץ אזורים שלמים בעזה, חוקית מבחינת דיני המלחמה הבינלאומיים והאמנות באופן שבו היא נעשית: צה"ל מודיע בדיוק מתי ולהיכן לעבור, דרך אילו מסדרונות ומהם האזורים הבטוחים שבהם צה"ל מתחייב שלא יפגע. השאלה היא מה יקרה אם תיפגע קבוצת אזרחים שלא נענו לקריאה, כי לא היו מסוגלים (במוסד סיעודי למשל), או כי שמעו לדרישה האכזרית של חמאס שלא להתפנות ואף לשוב לבתים.

אבל מה יקרה אם בכל זאת תיפגע קבוצת אזרחים לא מעורבים מהפצצה באזורים אלה, שהתבקשו לפנות? זה כנראה מותנה בעיתוי. כרגע, תשומת הלב הבינלאומית מופנית בעיקר לאוקראינה, לעיראק ולמונדיאל שתיכף נגמר. במקרה של פגיעה באזרחים רבים תיתכן תפנית שתציב את ישראל בבעיה. כך עלול להתגבש דו"ח גולדסטון הבא. לכן צריך לוודא שזה לא יקרה - למשל באמצעות ירי אזהרה קרקעי מדויק לאזורים פתוחים בסמוך לאזורים שאמורים להתפנות, וכן עם תצפיות אינטנסיביות שיוודאו שהתושבים אכן התפנו.

"בכוונת צה"ל לתקוף מהאוויר תשתיות טרור ופעילי טרור באזור שממזרח לאל-עטטרה ולרחוב א-סלאטין וממערב ומצפון למעסכר (מחנה) ג'בליה"(באדיבות דובר צה"ל)

יום ראשון, 08:30

לפעולות כמו זו של שייטת 13 הלילה בעזה יש ערך של ערעור הביטחון, גם מעבר למטרה המבצעית (שכנראה הושגה). כשחמאס והג'יהאד מבינים שהם צריכים להגן על עצמם 360 מעלות, לא רק מהפצצות מהאוויר. הם צריכים לחשוש לא רק מרעשי מטוס קרב או זמזום מל"ט, אלא שהם צריכים לשבת במארבים כל הלילה בחוף הים - זה מערער מאוד את הביטון העצמי ומכריח אותם לפרוש דק, כוחות רבים על פני שטחים רחבים. חלק מהמטרה היא ליצור בקרב אנשי הטרור את ההרגשה שכל הזמן עליהם לצפות לבלתי צפוי. אפילו אם אין למבצע כזה "מטרת איכות" יוצאת מן הכלל, עצם החיכוך שיצר נזק, והעובדה שהכוח חזר בשלום למעט כמה פצועים קל, מקנה לפעולה ערך.

כוחות מיוחדים - לא רק שייטת 13 - פועלים במסגרת מבצע "צוק איתן" כל הזמן בלי להשאיר חתימה תקשורתית או אחרת. אפשר לשער רק מהן המטרות.

יום ראשון, 00:00

במוצאי שבת, אחרי חמישה ימי מבצע "צוק איתן", הצטרפו ארגונים חמושים פלסטיניים מלבנון ללחימה. צה"ל התכונן לכך, אבל אפשר להניח שהמטרה תהיה להכיל את האירוע ולא להסלים אותו. ככל הנראה חיזבאללה לא מעורב בירי לעבר יישובי הצפון, אולם ייתכן שארגוני ג'יהאד עולמי שכבר עשו זאת בעבר השתתפו בירי או אפילו יזמו אותו.

הפלסטינים ממחנות הפליטים בלבנון ירו לפני יומיים שתי רקטות לאצבע הגליל ונענו באש ארטילריה לשום מקום, כפי שהיה גם הפעם. אם זו תהיה התגובה - נסראללה לא יתערב. הוא אינו מעוניין כנראה בהסלמה בגבול, בוודאי כשהוא מסובך בלחימה בסוריה. 

ההרס במושב בצפון אחרי הירי(צילום: עידו בקר)

מתגוננים בתל אביב(צילום: רויטרס)

עד עתה הישג כזה חמק מהם שוב ושוב. הניסיון להפחיד את אזרחי ישראל ולרומם את רוחם של תושבי עזה אחרי סעודת שבירת הצום, באמצעות איום בטילים מסוג חדש על תל אביב, נראה גם הוא כעת די מגוחך.

המהלך המדיני לא צובר תאוצה כי ישראל וגם חמאס והג'יהאד מאמינים שלא מיצו את הפעולה, ויכולים עדיין להנחית מכות כואבות על הצד השני - ואחר כך לשאת ולתת מעמדה של כוח. כל מיני מתווכים הביעו את נכונותם להתערב, אבל המצרים היו ונותרו הגורם היחיד שבאמת יכול לדבר עם שני הצדדים ולהביא להסכם.

למעשה, מדובר בהסכם לא רק בין ישראל לעזתים, אלא בריבוע שבו גם המצרים וגם הרשות הפלסטינית של אבו מאזן מהווים גורמים שווי משקל. לכולם יש מה לתת ומה לקבל מהסכם הפסקת אש, אבל רק המצרים מסוגלים לתווך. ארדואן מטורקיה כבר מזמן לא נחשב בעיני ישראל לגורם אמין, וגם הקטארים שתומכים עקבית בחמאס יכולים לפעול רק דרך קהיר. בינתיים מתנהלים רק גישושים כשישראל וארגוני הטרור דבקים בעמדותיהם ולא מוכנים לזוז מילימטר.

הריסות בית בעזה(צילום: AFP)

נראה שהכוונה היא להמשיך את הכתישה מהאוויר לפחות עוד שתיים שלוש יממות לפני שהקבינט יחליט, אם בכלל, לצאת לפעולה קרקעית; ולאיזה סוג פעולה. עד אז, ההחלטה להפציץ אזורים שלמים בצפון הרצועה אחרי אזהרת התושבים היא מעבר מפינצטה לפטיש 5 קילו. המטרה לא רק צבאית - מעבר מהרס פרטני להרס סיטוני - אלא איתות לחמאס ולג'יהאד: עלינו עוד שלב בסולם, וזה לא הסוף. אנחנו שולטים בהסלמה, כדברי קצין בכיר מאוד.

במסגרת השליטה הזו הוכנה אפשרות הכניסה הקרקעית, התוכניות הושלמו לכמה מהלכים - החל מתמרון קטן, מהיר ומוגבל בהיקפו ובמשכו, ועד לכיבוש הרצועה לזמן רב יחסית. בכל מקרה, אין כוונה לכבוש את הרצועה ולהישאר בה לזמן ארוך, כפי שמציעים פוליטיקאים בימין. הכול תלוי עכשיו מבחינת ישראל בהישגי הכתישה האווירית שעד עתה הייתה מוצלחת.

בשונה מעופרת יצוקה, וביתר שאת לעומת עמוד ענן, המבצע הנוכחי מבליט את ההגנה האקטיבית. כיפת ברזל הפכה לגורם אסטרטגי שפשוט משנה את המאזן הצבאי והמדיני בצורה דרמטית.

 גורם שני שמבדיל, שוב, לטובת ישראל, את "צוק איתן" מקודמיו, הוא המצוקה הכלכלית החריפה והבידוד המדיני של חמאס. בעבר ידעו בעזה שהם יכולים לנהל לחימה ובסופה יהיה מי שיתווך עבורם "עסקת רגיעה" טובה ויממן את שיקום ההריסות. עכשיו אין אפילו מתווך אחד שהעזתים באמת סומכים עליו ונותנים בו אמון.

גם הספונסרים נעלמו ברובם. נכון שאיראן תעשה כל שביכולתה לשקם את הריסות התשתית הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי הסר למרותה, אבל המנהרות ברפיח חסומות על-ידי הצבא המצרי. עובדות אלה ידועות לראשי ארגוני הטרור בעזה, אבל הם מקווים לטעות ישראלית שתשנה את המאזן.

לפרשנות מהיום הרביעי למבצע

לפרשנות מהיום השני למבצע

לפרשנות מהיום הראשון למבצע