העסק נפגע ב"צוק איתן"? כך תקבלו פיצוי
מי אמור לפצות בעלי עסקים שנפגעו מפגיעה ישירה של טילים, מתי אפשר לקבל פיצוי על נזקים עקיפים כתוצאה מירידה במכירות או היעדרות עובדים ומה עושים כשאין מרחב מוגן?
מטח הטילים הבלתי פוסק גורם נזקים משמעותיים לבעלי עסקים ומפעלים בדרום . מעבר לסיכון הנשקף מפגיעות ישירות ברכוש - רבים סובלים מצניחה בהיקף המכירות בשל אי הגעת לקוחות, מהיעדרות עובדים ומפגיעה בעבודה מול ספקים. מה הבעיות העיקריות עימם מתמודדים בעלי העסקים באזור בימים אלו, באילו מקרים ניתן לקבל פיצוי וכיצד?
- עסקים וצרכנים בדרום משלמים את מחיר העימות
- האם העסק שלכם מוכן למלחמה?
- מותר לפטר עובד שפוחד? שאלות ותשובות
- הקייטנה בוטלה – צריך ללכת לעבודה?
פיצוי על פגיעות ברכוש
האיום המידי והממשי הוא נזקים פיזיים לרכוש, דוגמת הפגיעה במפעל הצבעים דנבר, בתחנת הדלק באשדוד וברפת בבאר טוביה. בדומה להם – עסקים ומפעלים רבים אחרים מצויים בטווח פגיעת הטילים בישראל.
יעל גוטליב, מנכל משותף במשגב סוכנות לביטוח, מבהירה כי במקרה של פגיעה פיזית במבנים ובמלאי כתוצאה מפגיעת טילים – העלויות מכוסות על ידי המדינה על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, ללא קשר למיקום העסק.
כדי לקבל את הפיצוי בפועל, יש לפנות יש לפנות למס רכוש על מנת שישלח שמאי לאמוד את גודל הנזקים, להצטייד במסמכים או דו"חות כספיים המוכיחים בעלות על העסק ועל הציוד שבו, וכן ברשימת ציוד ומלאי שנפגע והערכת שווי. בגין נזקים למלאי ניתן לקבל פיצוי מלא ללא מע"מ, בעוד שהפיצוי על נזק לתכולה ולציוד הינו לפי שווי שוק.
אובדן רווחים - יש פיצוי?
לא רק פגיעות פיזיות במבנים מאיימות על בעלי העסקים – רבים כבר סובלים מאובדן רווחים בשל נזקים עקיפים, זאת בין היתר כתוצאה מירידה בכמות הלקוחות, פגיעה בעבודה מול ספקים, ירידה בייצור ובייצוא.
גוטליב מסבירה כי בעיקרון, מס רכוש אינו מכסה נזקים עקיפים, למעט תושבי ובעלי עסקים ביישובים שהוכרזו כיישובי ספר – הממוקמים במרחק של עד 7 ק"מ מהגבול. בישובים מרוחקים יותר ניתן כעת לקבל פיצוי רק במקרה של פגיעה ישירה, כאשר במשרד הכלכלה מבהירים כי הפיצוי בגין אובדן רווחים יקבע בדיעבד, עם סיום המבצע.
עם זאת, במשרד האוצר בוחנים את האפשרות להרחיב את האזור הזכאי לפיצוי בגין נזקים עקיפים עד לטווח של 40 ק"מ מהגבול - שם אסרו עד השבוע לימודים וקייטנות. אם לשפוט על פי ניסיון העבר, סביר כי זה יתממש, כפי שהוסכם בין המעסיקים למדינה בעמוד ענן ובעופרת יצוקה. ברשות המסים מפרטים כי שולמו בעקבותיהן 340 מיליון שקל בגין 14 אלף תביעות ו-390 מיליון שקל על 12 אלף תביעות בהתאמה.
פיצוי זה חל גם במקרה של הוראת פיקוד העורף, האוסרת לעבוד ביישוב בו נמצא מקום העבודה. כדי לקבל אותו, גוטליב מפרטת כי יש להוכיח ירידה בהכנסות שנגרמה מהאירועים האחרונים ושהוא יכול להוכיח את הכנסותיו בשנים קודמות. לבדיקת זכאות לפיצוי בגין נזקים עקיפים ואופן חישובם, יש לפנות לרשות המסים.
על מנת לקבל פיצוי על מלוא הנזקים הישירים והעקיפים - גוטליב ממליצה על פוליסת ביטוח המכילה כיסוי של ביטוח טרור. "פוליסה רגילה אינה מכסה נזקי רכוש עקב פעולות איבה, טרור, מלחמה וכיוצא באלה, אך עסק המבוטח בביטוח טרור יוכל לקבל פיצוי בגין ההפרש בין הנזק המשולם על ידי מס רכוש לבין עלות השיקום של הרכוש".
מחסור בעובדים
בהתאחדות התעשיינים מציינים כי עד כה התקבלו מאות פניות מצדם של בעלי עסקים מהדרום בחמ"ל שאותו הקימו לסיוע למפעלים. בין הבעיות העיקריות עליהן מתלוננים בעלי העסקים בשטח כלולה צניחה במצבת כוח האדם, זאת לאחר שעובדים גויסו בצו 8 או נשארו בבית עם הילדים.
מפילוח התלונות שהתקבלו עד כה עולה, כי רוב המפעלים סובלים ממחסור בכוח אדם, שמתחיל בכ-20% ויכול אף להגיע לכ-50%. מאיר שימקו, מנהל סניף דרום בהתאחדות ומנהל החמ"ל, מסביר כי התוצאה היא, שחלק מהמפעלים עובדים במשמרות כפולות או במשמרות יותר ארוכות, כאשר גם עובדי מנהלה עובדים ברצפת הייצור.
מי שסופג את העלויות בינתיים הם בעלי העסקים - אבל שימקו מציין כי מתקיים כבר מו"מ מול המדינה על גובה הפיצויים שיקבלו. "אי אפשר לחייב עובדים שמפחדים להגיע לעבודה או להוריד להם על זה ימי עבודה - אבל השאלה אם ייגרעו להם על זה ימי חופשה או שישלמו להם משכורת רגילה תסדר במו"מ מול המדינה", הוא אומר. "מניסיון העבר, העובדים יקבלו משכורות רגילות והתעשייה תפוצה".
בצד זאת, מספר מפעלים - בהם מתחומי המזון והתרופות - פנו להתאחדות בדרישה להיות מוגדרים כמפעלים חיוניים, כלומר שיוכלו לחייב את העובדים להמשיך לעבוד גם בזמן חירום. בקשות אלו מטופלו כעת על ידי מנהל החירום במשרד הכלכלה.
בלי מיגון ובלי אזעקה
מהנתונים עולה כי נושא נוסף שבו מתקבלות תלונות רבות, הוא אי שמיעת האזעקות. "האזעקות לא תמיד מצליחות לחדור את הרעש בחלק מאזורי התעשייה ואינן נשמעות חזק מספיק במפעלים", מסביר שימקו.
"יש פתרונות כמו קניית ביפרים, הפעלת אפליקציות חינמיות של צבע אדום וגל שקט בטלפונים החכמים, מינוי עובד אחראי להודיע על אזעקה או להפעיל תאורה מיוחדת, להשאיר מסכי טלוויזיה פתוחים ועוד".
תחום נוסף שהציב אתגר לא פשוט היה מחסור במרחבים מוגנים לעובדים; שימקו מציין כי רוב המפעלים רכשו כבר על חשבונם מיגוניות, בעלות של 40-100 אלף שקל, תלוי בגודל. עם זאת המלאי אזל וכתריסר מפעלים נוספים ממתינים שיתחדש, ללא כל מיגון בתחומם.
בינתיים, בהתאחדות מנחים את המפעלים הללו לנהוג לפי הנחיות פיקוד העורף לאזרחים ללא מיגון - השוהים במבנה נכנסים לחדר פנימי מוגן ואילו השוהים בחוץ משתטחים על הקרקע ומגנים על הראש בידיהם.
שימקו מוסיף כי הפגיעה המשמעותית היא הירידה בפריון ובתפוקות בשל הפסד עסקאות ולקוחות. "הנזקים בטווח המידי והבינוני כבר עומדים על מאות מיליונים, אך מדובר גם בנזקים לטווח הארוך כתוצאה מאובדן מלאים, ירידה במכירות ופגיעה בעסקאות", הוא מזהיר. "אלו נזקים שלא תמיד מקבלים עליהם פיצוי ושיכולים לגרום לסגירת חברות".
חייבים להגיע לעבודה?
השאלות שמעסיקות את העובדים לעומת זאת, עוסקות בעיקרן בפתרונות לילדים ובחובת ההגעה למקומות העבודה. מהמוקדים המיוחדים שפתחו במשרד הכלכלה במטרה לספק מענה על חובות וזכויות עובדים ומעסיקים בחירום, עולה כי רוב הפניות עסקו בשאלת פיצוי על היעדרות, תלונות על מעונות יום סגורים והעדר פתרונות לילדים.
במשרד הכלכלה מבהירים כי מעסיקים המפטרים עובדים שנעדרו ממקום העבודה בהתאם להוראות פיקוד העורף - עוברים על החוק ובית הדין מוסמך לבטל את הפיטורים. "כפי שנקבע בעבר, המעסיק שמקום עבודתו היה סגור על פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו כרגיל את שכרם ויוכל לתבוע את הפיצוי מהממשלה בהתאם להסכם אליו יגיעו הצדדים".
עם זאת, במשרד מבהירים כי אם מקום העבודה עובד כרגיל אבל העובד פוחד ללכת לעבודה - תשלום השכר תלוי בהוראות פיקוד העורף. "אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה והעובד לא הגיע לעבודה כי פחד לצאת, לא יהיה זכאי לשכר". גוטליב מחדדת, כי במקרה שעובדם יחליטו שלא להגיע על דעת עצמם למקום העבודה - הדבר לא יהיה מקובל בבחינה של פיצוי.
בנוסף, פניות רבות עוסקות בשאלת מועדי קיום הבחינות שבפיקוח האגף להכשרה מקצועית. במשרד הודיעו כי נוכח המצב הביטחוני, לא יתקיימו בחינות עיוניות ומעשיות לנבחנים אינטרניים ואקסטרניים בין התאריכים 7 ל-14 ביולי וכי תפורסם הודעה נפרדת על המועדים החדשים.
סיוע לעסקים
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה הודיעה כי תפעל מול הרשויות השונות לצורך הקלה על העסקים בייצוג מול רשות המסים, הבנקים וגופים פרטיים לדחיית תשלומים או קנסות פיגור בשל המצב. בנוסף, בסוכנות מציעים לעסקים הלוואה בנקאית לטווח בינוני עד ארוך בערבות מדינה, בתהליך אישור של 25 יום.
"ההלוואה משחררת את הלווה מהעמדת מלוא היקף הביטחונות ומאפשרת לנצל אותה לטובת השקעות עתידיות או לטובת הון חוזר", מסבירים בסוכנות. "ניתן להגיש בקשה לקבלת ההלוואה באחד מסניפי המעוף הסמוכים למקום המגורים. עסקים קטנים באזור הדרום, העומדים בפני קשיי תזרים לאור המצב, יכולים אף הם להיעזר בערוץ סיוע זה", נמסר.
טלפונים
מרכז המידע של פיקוד העורף - בטלפון: 104 - חיוג חינם 24 שעות ביממה, בפקס: 08-9207341, או בפייסבוק.
מוקדי החירום של משרד הכלכלה:
- מוקד פניות הציבור בחירום - 1-800-20-11-80 (בשעות 7:30-20:00)
- מוקד פניות ייעודי למחוז באר שבע והדרום: 1-800-800-556
- מוקד "מעוף" לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים: 1-700-558-040
התקשרות עם מס רכוש:
- אשקלון/שדרות והסביבה - 08-6623300 (בשעות 8:00-20:00)
- ירושלים - 02-6545231/4 (בשעות 8:00-18:00)
- תל אביב - 03-7633224 (בשעות 8:00-18:00)
- חיפה - 048630402 (בשעות 8:00-18:00)
לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון פתחה קו מידע לסיוע לעסקים שנפגעו כתוצאה מירי הרקטות מרצועת עזה. מספרו של קו המידע הוא: 04-8302115, והוא יפעל בין השעות 08:30 - 16:30.
אחיה ראב"ד השתתף בהכנת הידיעה
לפנייה לכתב/ת 
