זהירות: מה אסור לאכול כשנוטלים סטטינים?

אלו הן חלק מהתרופות הנמכרות ביותר בעולם. היצרנים טוענים שהן מקטינות את הסיכון להתקף לב, שכן הן מפחיתות את כמות הכולסטרול שהגוף מייצר. לרוב, הרופאים ממליצים על טיפול בסטטינים בשילוב עם דיאטה ופעילות גופנית.

התרופות ממשפחה זו מקטינות את כמות הכולסטרול המיוצר בכבד (75% מכמות הכולסטרול הכוללת בגוף מיוצרת בכבד, ורק 25% ממנה מגיעה מהמזון). הסטטינים חוסמים את האנזים שנקרא HMG-CoA רדוקטאז, שמאפשר את ייצור הכולסטרול והקואנזים Q-10.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

מהכתבות הקודמות בסדרה:

• מדריך: מה לא לאכול עם תרופות נגד לחץ דם?
• מה אסור לאכול עם תרופות להפרעת קשב?
• מה אסור לאכול עם תרופות נגד דיכאון או חרדה
  

מולקולת הכולסטרול היא שומנית, כמעט במרקם שעווה, אבל הדם מורכב בעיקר ממים. חשבו על שמן ומים. כדי שהם יתערבבו, יש צורך לנער אותם. הכולסטרול המיוצר בכבד אינו יכול להיכנס לזרם הדם, אלא אם כן הוא נצמד לחלבון ש"נותן לו טרמפ". התרכובת חלבון-כולסטרול, שנקראת ליפופרוטאין, מטיילת בזרם הדם. יש ליפופרוטאינים טובים, כמו ה-HDL (ליפופרוטאינים בצפיפות גבוהה), המעבירים את הכולסטרול בחזרה אל הכבד, שאחראי לפירוקו.

יש גם תרכובת של חלבון וכולסטרול שנקראת LDL (ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה). תרכובת זו מעבירה את הכולסטרול אל הדם, שם הוא סותם את העורקים ומשבש את אספקת הדם התקינה אל הלב והמוח.

עכשיו אתם מבינים מדוע הרופאים מתעקשים להוריד את רמת ה-LDL שלכם. אבל האם הסטטינים הם אכן הפתרון? זה כבר נושא שעליכם לדון בו עם הרופא שלכם.

אינני מסתירה את העובדה שאני מזועזעת מכמות המרשמים המיותרים לתרופות אלו. רופאים רבים רושמים סטטינים למטופלים שאינם זקוקים להם כלל.

אילו שמות צריך לחפש?

ליפיטור – Lipitor, ליטורבה – Litorva, טוריד – Torid, לסקול – Lescol, לובסטטין – Lovastatin, פרבליפ – Pravalip, קרסטור – Crestor, סטאטור – Stator, סימוביל – Simovil, סימבקור – Simvacor, סימבקסון – Simvaxon.

אמורים להקטין את הסיכון להתקף לב(צילום: shutterstock )

מה אסור לאכול עם התרופות?

אם אתם נוטלים תרופות ממשפחה זו, עליכם להכיר את האינטראקציות העיקריות בינן לבין מזונות ומשקאות מסוימים.

• אלכוהול
  

אלכוהול כשלעצמו מזיק לכבד. בשילוב עם תרופות ממשפחת הסטטינים, הנזק הוא כפול. הסיבה לכך היא שגם הסטטינים משפיעים על הכבד ופוגעים במאזן האנזימים החיוניים.

• אשכוליות, מיץ אשכוליות ומיץ רימונים
  

השילוב של אשכוליות וחלק מהתרופות ממשפחת הסטטינים גורם לעלייה חדה ברמת החומר הפעיל בדם, מה שמגביר את הסיכון לתופעות לוואי שליליות. בזמן כתיבת הספר ידוע לנו על שתי תרופות לפחות שיש להן אינטראקציה עם אשכוליות. זו אינטראקציה חמורה שעלולה לגרום נזק קשה ובלתי-הפיך לכבד, ואולי אף למצב שנקרא רבדומיוליזיס (פירוק מוגבר ומואץ של רקמת שריר). שלוש התרופות הן אטורבסטטין Atorvastatin, לובסטטין וסימבסטטין (Simovil, Simvacor, Simvaxon).

רבדומיוליזיס, שסימניו הם שתן אדום כהה או חום-שחור (בצבע קולה) ורגישות, נוקשות, חולשה או כאבים בשרירים (מיאלגיה), הוא מצב שיכול להתפתח לאט או להופיע בפתאומיות. אם אתם סובלים מתסמינים אלה, ייתכן שמדובר ברבדומיוליזיס בשלביו הראשונים. האינטראקציה בין מיץ אשכוליות לסטטינים מתרחשת מכיוון שהתרופה חוסמת את פעולת האנזים שנקרא ציטוכרום.

מיצים מפירות הדר אחרים (כמו קלמנטינה ותפוז) עלולים אף הם להוות בעיה. עדיין איננו יודעים זאת לבטח. בנוסף, המחקר העדכני ביותר מצא שמיץ רימונים פועל בצורה דומה, אך קביעה זו עדיין לא הוכחה סופית. עצתי לכם היא להימנע ממיצים אלה. לחלופין, שתו מהם לא יותר מלגימה אחת כל יום. אין ספק שיש להם השפעה נוגדת חמצון משמעותית, אך אל תשתו מהם הרבה.

מבין שלוש התרופות שהזכרתי, השילוב של מיצי הדר ורימונים עם אטורבסטטין הוא הפחות מזיק, אך ליתר ביטחון, הימנעו מהמיצים המדוברים גם אם אתם מטופלים בתרופה זו. אם אתם אוהבים מיץ אשכוליות וחייבים לקחת סטטינים, התרופות האחרות ממשפחה זו יהיו חלופות טובות.

• תמצית זרעי אשכוליות
  

זהו תוסף תזונה שנלחם בזיהומי קנדידה ונמכר בחנויות הטבע והבריאות. אף שמדובר בתמצית צמחית, יש לו אינטראקציות עם סטטינים בדיוק כמו לאשכוליות.

• פטריות יער
  

יש הטוענים כי פטריות אלו פועלות כמו סטטינים טבעיים. אף שהשפעתן פחותה מזו של התרופות, אני ממליצה לכם לצרוך אותן כחלק מהתפריט הקבוע שלכם. ואל דאגה. אכילת פטריות אינה גורמת להשפעה מוגברת של התרופה. אין בהן מספיק חומר פעיל כדי לעשות זאת.

המידע המלא בספר "האמת על התרופות " מאת הרוקחת המוסמכת סוזי כהן, הוצאת פוקוס