הנקמה, החטיפה, המוח. כך נרצח הנער מוחמד
הותרה לפרסום פרשת "הדיבר השישי": החשודים שוטטו בין שכונות ערביות והתלבטו את מי לתקוף, עד שחטפו את מוחמד אבו חדיר. הם היכו אותו, השליכו אותו מהרכב, שפכו חומר דליק והציתו. לאחר מכן נסעו לת"א כדי שיהיה להם אליבי. שמות החשודים שנעצרו על ידי ימ"ר ירושלים עדיין אסורים לפרסום
כמעט שבועיים לאחר הרצח כנקמה בשועפט, התיר היום (ב') בית משפט השלום בפתח תקווה לפרסם את פרטי המקרה במלואו. עם זאת, צו איסור פרסום שמות שלושת החשודים המרכזיים ברצח הנער מוחמד אבו חדיר - בן 30 ושני קטינים תושבי אזור ירושלים - שנעצרו על ידי חוקרי היחידה המרכזית ירושלים עדיין נותר בעינו. הפרטים, שחלקם כבר דווחו בכלי התקשורת, הותרו לפרסום לבקשת "ידיעות אחרונות" שיוצג על ידי עו"ד פז מוזר ממשרד ליבליך מוזר.
עוד על רצח מוחמד אבו חדיר:
- אחד החשודים נעצר כי רצה לרצוח את בתו
- 3 מהחשודים ברצח הנער ישוחררו למעצר בית
- דעה / רצח הנער: משהו מהיהדות שלנו מת
- אבי הנער לנתניהו: תהרסו את בתי הרוצחים
היחידה המרכזית במשטרת בירושלים מכנה את התיק "הדיבר השישי". היום הוגשה נגד השלושה הצהרת תובע בגין עבירות של רצח, חטיפה לשם רצח, הצתה וניסיון הצתה ממניע גזעני-לאומני. מעצרם הוארך בחמישה ימים, מתוך כוונה להגיש נגדם עד אז כתב אישום.
מהחקירה עלה כי יום לפני הרצח החליטו שניים מהחשודים לתקוף נער ערבי, וכבר באותו יום הגיעו לשכונת שועפט, תקפו ילד כבן 9 ונמלטו. הם חזרו לאזור למחרת עם חשוד נוסף ואז חטפו את אבו חדיר, היכו אותו והיממו אותו. אחרי שהגיעו ליער ירושלים הם השליכו אותו מהמכונית, שפכו עליו חומר דליק, הציתו אותו ונמלטו. בימים הבאים הם עסקו בניסיונות לשבש ולהשמיד ראיות.
החשודים הודו בחקירתם במיוחס להם ושחזרו את האירועים. הם טענו שעשו זאת על רקע החטיפה והרצח של הנערים אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל. בביתו של אחד מהחשודים אותר מכשיר הטלפון הנייד של אבו חדיר וראיות פורנזיות אחרות הקושרות אותם לאירוע.
בלילה נכנסו שלושת החשודים למכונית היונדאי ששימשה אותם ונסעו בין שער שכם, ואדי ג'וז ובית חנינא, עד שלבסוף הגיעו לשועפט. הם הסתובבו בשכונה במשך 20 דקות והתווכחו ביניהם את מי לחטוף: גבר מבוגר, נער צעיר או אישה. ברכב נהג החשוד המרכזי, כבן 30, מה שהשאיר במושב האחורי את שני החשודים האחרים, בני 17 ו-16, שחששו שלא יצליחו להתמודד עם גבר חזק מהם. לבסוף אמר אחד מהם: "בואו בוא נחטוף צעיר. אישה צועקת יותר מגבר".
אחד החשודים סיפר לחוקרים שהם לא רצו להשאיר עקבות: "לא רצינו רצח אלים. לא רצינו דם. לא רצינו להתלכלך. חיפשנו בכל מיני שכונות ערביות, ראינו אותו לבד. יצאנו החוצה והכנסנו אותו לאוטו בכוח. נסענו ליער ירושלים במהירות, הגענו ושפכנו עליו חומר דליק שקנינו מראש, הדלקנו את האש וחזרנו".
אחרי הרצח, כדי לייצר לעצמם אליבי, הם נסעו לאכול במסעדה בתל אביב. כשחזרו נסעו לצור באהר וניסו להצית כלי רכב של ערבים, אך תושבים הבחינו בהם והם נאלצו לברוח.
אחד משני הקטינים החשודים הוא תלמיד ישיבה, ביום-יום לבושים שניהם בסגנון "חרדי-לייט", עם מכנסי בד שחורים וחולצה לבנה. לשועפט הם הגיעו לבושים בג'ינס וחולצת טריקו, לטענתם כדי להיטמע בסביבה.
בסיום הדיון אמר עו"ד עדי קידר, המייצג את אחד הקטינים, כי יש פער בין חשדות המשטרה לבין הגרסה של מרשו, שמתעקש שלא היה שותף ברצח עצמו ולא במה שהתרחש קודם לכן. לדבריו יהיה על התביעה להוכיח "את היסוד הנפשי" שלפיו מרשו התכוון לרצוח.
גם עו"ד בנצי קבלר, המייצג את הקטין השני, טוען כי יש פער בין חשדות המשטרה לגרסת הנער, אף שהוא הודה ושחזר.
עורך הדין של החשוד הבגיר, אהרון רוזה, טען כי הוא מבקש לבחון אם מרשו כשיר לעמוד לדין ולבדוק את טענות המשטרה לגבי ההודאה והשחזור.
הרצח והחקירה
יום רביעי, 2 ביולי, 4:00 לפנות בוקר. החשודים הצטיידו באזיקונים, מפתח גלגלים ובנזין ויצאו לסייר בשכונות ערביות בירושלים במכונית היונדאי. בחירת הקורבן בוצעה באופן אקראי וללא היכרות מוקדמת. הם נכנסו לשכונת שועפט, ושם מצאו את אבו חדיר שעשה דרכו למסגד והכניסו אותו בכוח למכונית. שניות ספורות לאחר מכן דהרה המכונית מחוץ לשכונה ועדי ראייה דיווחו על כך למשטרה ולמשפחתו של הנער. מכונית ובה צעירים פלסטינים ניסתה לרדוף אחרי החוטפים אבל לא הצליחה להשיגם. בתוך המכונית היכו החשודים את אבו חדיר. בינתיים פרסה המשטרה מחסומים, הזניקה מסוק לאוויר ובדקה את מצלמות האבטחה באזור שתיעדו את החטיפה.
יום רביעי, 2 ביולי, 5:45 לפנות בוקר. בעקבות איכון הטלפון הסלולרי של אבו חדיר הגיעו שוטרי סיור ליער ירושלים, ושם, בצד הכביש שחוצה את היער, מצאו גופה שרופה. למשטרה נדרשו כמה שעות לקבוע בוודאות שהיא שייכת לאבו חדיר. בינתיים פרצו בשכונות במזרח ירושלים מהומות שכללו יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה לעבר כוחות המשטרה ושריפת תחנות של הרכבת הקלה.
יום חמישי, 3 ביולי, שעות הבוקר. חוקרי המשטרה בדקו תיעוד מעשרות מצלמות – מצלמות תנועה, רכבת קלה, עירייה ומצלמות פרטיות – ובסיוען שחזרו את נתיב הנסיעה של החוטפים. חרף המאמץ שהושקע, החוקרים לא הצליחו לזהות את מספר לוחית הזיהוי של היונדאי. במשטרה נעזרו במומחים וביצעו מיפוי של מכוניות דומות.
יום שישי, 4 ביולי, 14:00. הלווייתו של מוחמד אבו חדיר מתקיימת בשועפט, במקביל ליום השישי הראשון של הרמדאן. עימותים נרחבים של צעירים פלסטינים עם כוחות משטרה ומג"ב בכל האזור. המהומות נמשכות לאורך כל השבת ובמקביל התפרסמו ממצאי נתיחת הגופה שלפיהם הנער נשרף בעודו בחיים.
מוצאי שבת, 5 ביולי, ערב. המשטרה ושב"כ עצרו שישה חשודים – שלושה בגירים ושלושה קטינים – כולם קרובי משפחה, אשר מתגוררים בירושלים וביישובים סביב לה. החוקרים הצליחו להגיע לרכב ששייך לראש המשפחה, רב מוכר, והדבר הוביל למעצרם של החשודים.
יום ראשון, 6 ביולי, לפנות בוקר. הם נלקחו לחקירה במתקן של שירות הביטחון הכללי בפתח תקווה.
חלק מהחשודים הודו במעשה וגוללו את השתלשלות האירועים בפני החוקרים. בחקירה התברר כי רק שלושה ביצעו את הרצח בפועל.
יום שני, 7 ביולי, לפנות בוקר. כמה מהחשודים שחזרו את המעשה.
בהמשך השבוע שחררה המשטרה שלושה מהם שנמצא כי לא היו שותפים לרצח. במעצר נשארו החשוד בן ה-30 ועוד שני קטינים בני 16. על פי המשטרה זו חוליית החטיפה. מקורבים למשפחה טוענים כי הגבר בן ה 30 הוא "המוח" ונחשב לדומיננטי ובעל השפעה על שני הקטינים.
אלא שהיום נחשף ב-ynet כי הוא בעל רקע פסיכיאטרי קשה שעשוי לשמש אותו כקו הגנה בבית משפט: כשבתו הייתה בת חודש איים שהוא עלול לרצוח אותה - ונעצר. המשטרה אף טענה אז בבית משפט כי הוא החל לחנוק את התינוקת הקטנה, אך חדל בשל כניסת אשתו לחדר. בעקבות האירוע אשפזה אותו משפחתו בבית חולים ובהסכמתו הוא הופרד מבתו.
לפנייה לכתב/ת 
