"קליפורניקיישן": פאתטית כמו הגיבור שלה
העונה השביעית והאחרונה של "קליפורניקיישן" נפתחה עם כל אותם שטיקים שחוקים שגרמו לה להירקב מעונה לעונה, מהעלילה שחוזרת על עצמה ועד הגסויות המאולצות והמביכות. ואם בכל זאת תבחרו לדבוק בהאנק מודי - זהירות, ספוילרים
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"חלומות מפלסטיק": בקרוב במעושרות
"רמזור" - הסוף: היו שלום ותודה על הפאנצ'ים
ברצינות עכשיו, מה יש באוסף קלישאות תעשיית הסרטים הזו שמצליח לשאוב אליה צופים גם אחרי שמוצו כל התרחישים העלילתיים המופרכים והרפרנסים המיניים האינפנטיליים עד כאב? חסד נעורים? קאסט חביב? אפילו המעריצים האדוקים ביותר של "תיקים באפלה" כבר לא יכולים לטעון שהקסם של דיוויד דוכובני עוד עובד עליהם, לא?
אם הסצנה הזו נשמעת לכם מוכרת למדי, סביר להניח שכבר צפיתם בה בעשרות אלפי ורסיות שונות במהלך שבע השנים האחרונות, עד שמוצתה והפכה ממוטיב חוזר וחינני לשטיק שחוק. בכלל, היעדר מוטיב החן הוא המאפיין הבולט ביותר ב"קליפורניקיישן" של השנים האחרונות - סדרה שהחלה כממתק מרענן שכולו גסויות שובבות, טוויסטים לא צפויים ופסקול מצוין, והפכה עם כל עונה, השתכרות מביכה וזיון מאולץ של האנק מודי, לחתיכת אשפה טלוויזיונית לא ראויה למאכל אדם.
אותו ילד, אגב, הוא בסדרה בנו הביולוגי של האנק (והרי לכם הטוויסט המנדטורי העונתי), ועד כמה שיוצרי "קליפורניקיישן" ניסו לעצב את דמותו ככזו של טינאייג'ר בלתי נסבל שמתגלש לו באומללות קיומית על פני הקשת האוטיסטית, קשה להתעלם משתי עובדות: 1.בניגוד לשאר דמויות הסדרה, הוא נהנה מפריבלגיית גיל העשרה, שהופכת את מעשיו ללגיטימיים פחות או יותר. 2. הוא עדיין יותר נסבל מבתו החוקית של האנק, בקה.
ומה עוד יש לנו שם? הראנקלים מסיימים את פאזת הפאתטיות הנפרדת שלהם, ומשלבים כוחות שוב לכדי מה שנדמה כתצוגת הזוגיות הדוחה ביותר בטלוויזיה (לא מעט בזכות פמלה אדלון האיומה, שמשחקת גם ב"לואי" את אותה הדמות בדיוק). הפעם הם מנסים לשכב ולא מצליחים, וזה מוביל לסצנות מין אוראלי משולבות בכי, ולשורות מביכות כמו "אל תבטיח הבטחות שהזין הרופס שלך לא יכול לקיים", או "זה היה כמו למצוץ נקניקיה קטנה מכוסה בעורלה".
רוצים עוד דוגמאות? או, יש בשפע. "הוא אוהב לוודא שאני לא משתמש בצואה שלי כעיפרון", "בוא נראה איך נצליח להזרים דם לכלי הדק והעקום שלך", "לשפיך שלו בטח יש טעם של חומוס", והמוצלח במיוחד: "הרגשתי כאילו אני מוצצת לתינוק", שמופיע בערך שלוש דקות לתוך הפרק השני. בין היתר היו שם גם סצנת הקאה והתקף לב שמסתיים באורגזמה במכנסיים של צ'ארלי. וואו, לכתוב את זה מרגיש מגעיל כמעט כמו לצפות בזה.
בשלב הזה, אולי עדיף לכולנו שהסוף של האנק מודי יהיה איום וגרוטסקי כמו מה שנהיה ממנו, וההצעה היחידה של כותב שורות אלו לתסריטאי הסדרה היא – תהרגו כבר את האנק! זה יהיה קתרזיס נפלא לכולנו. אבל בבקשה מכם, עשו זאת חד ומהר. בשביל חסד הנעורים, בשביל הזיכרונות הטובים המעטים שנשארו לנו מפעם, בשביל שלא נאלץ לראות סצנת בכי איומה נוספת של בקה, ובעיקר בשבילנו, הצופים. מוות אטי וכואב זה משהו שפשוט לא נוכל לעמוד בו. בדיוק כמו הזין של צ'ארלי רנקל. וואו, הוא אמר "זין".זה קורע.
