שלב הסיכומים: ה-11 של המונדיאל
השקט הנפשי של פיליפ לאם, הדרך לצמרת של חאמס רודריגס והפרעוש שסחב את ארגנטינה על הגב עד לנוק-אאוט. נבחרת המונדיאל של נדב יעקבי
זהו, המונדיאל הסתיים והגיע זמן הבחירות. כמו תמיד כשבוחרים את ה-11 של המונדיאל, לגבי 7-8 מהנבחרים אני מניח שיש קונצנזוס כמעט מוחלט. אלו השחקנים שכל מי שראה את המשחקים בחודש האחרון יבחר בהם. הוויכוחים, חילוקי הדעות ואי ההסכמות ייגעו בשלושה או ארבעה שחקנים, שהיו להם מתחרים ראויים לתפקיד. ככה זה תמיד.
עוד ב-ynet ספורט:
- בפעם הרביעית: גרמניה אלופת העולם!
- החלטה תמוהה של פיפ"א: מסי מצטיין הטורניר
- שורלה: "לא יכול להפסיק לבכות מאושר"
- מסי?? השחקן המצטיין?? / עמיר פלג המום
- ועוד משהו חשוב מאוד: עומרי כספי עובר קבוצה
בסופו של דבר מדובר בבחירה שלי, שהיא סובייקטיבית לחלוטין ונובעת מההערכה שלי לשחקנים, למה שהם עשו במהלך המונדיאל, ולא בגלל שמם או ההילה שסביבם.
שוער: קיילור נאבאס (קוסטה ריקה)
השוער המדהים של לבאנטה היה הגורם העיקרי בעלייה של קוסטה ריקה לרבע הגמר. הוא ספג רק שני שערים ורשם 21 הצלות בטורניר – לא כולל הצלת הפנדל בדו-קרב מול יוון. מנואל נוייר היה גם הוא מצויין, וגם זכה בגביע העולם. אבל נוייר הגיע למונדיאל כאחד משלושת השוערים הטובים בעולם, בעוד שעל נאבאס שמעו רק מעטים. ובכלל, יש הבדל עצום כשאתה שוער בנבחרת קטנה כמו קוסטה ריקה, כשההגנה שלפניך אינה מן המשובחות, והיריבות לא מפסיקות לתקוף, לעומת נוייר שלפניו עמדה חוליית הגנה טובה בהרבה וגרמניה היא נבחרת שתקפה הרבה יותר משהתגוננה.
מגן ימני: פיליפ לאם (גרמניה)
המגן הימני הטוב בעולם לא ממש מילא אחר הציפיות כששיחק כקשר אחורי כמו בבאיירן מינכן. אבל ברגע שהמאמן
יוגי לב החזירו לעמדתו המקורית, הכל לפתע הסתדר וגרמניה נראתה הרבה יותר טוב. לאם עושה את הכל ביעילות, גם את עבודת ההגנה, גם את התמיכה בהתקפה, והוא גם מדוייק מאוד וכמעט ולא עושה שגיאות.
לאם הוא לא רק המגן הימני הטוב בעולם – למרות שפפ גווארדיולה מעדיף אותו כקשר אחורי – אלא הוא גם המנהיג השקט והאינטליגנט של אלופת העולם החדשה. הוא הקפטן שמשרה שקט נפשי על כל הנבחרת.
בלם: מאטס הומלס (גרמניה)
מעבר לעובדה שכבש שני שערים, כולל שער הניצחון מול צרפת, הומלס הפך לאיש המרכזי בהגנה של גרמניה. הבלם שבתחילת הדרך היה מסוכסך עם המאמן יוגי לב, אבל הפך לאחד הפייבוריטים שלו. פיליפ לאם הוא אמנם המנהיג של גרמניה, מכוח אישיותו והניסיון שלו, אבל הומלס הוא הצוק האיתן במרכז ההגנה, בעל משחק ראש משובח, קריאת משחק מושלמת ועוצמה פיזית נדירה.
בלם: גארי מדל (צ'ילה)
ה"פיטבול" הצ'יליאני הוא בכלל קשר הגנתי במקור, אבל המעבר למרכז ההגנה לא עשה לו רע. להיפך. מדל רשם ב-4 משחקיה של צ'ילה מספרים מדהימים: 40 חילוצים ו-9 חטיפות. וזה לפני שדיברנו על רוח הלחימה העילאית שלו. צ'ילה אמנם נוצחה מול ברזיל בשמינית הגמר בפנדלים, למרות שלא נפלה ממנה, אבל חזרה הביתה עם הרבה גאווה. אלכסיס סאנצ'ס, הכוכב של ברצלונה שעבר עכשיו לארסנל, אומנם קטף את מרבית תשומת הלב, אבל הכוח המניע, הטורבו של נבחרת צ'ילה, שהיה הרבה יותר מבלם, היה גארי מדל.
מגן שמאלי: דיילי בלינד (הולנד)
המגן שכל קבוצה וכל נבחרת הייתה רוצה: גם יודע את עבודת ההגנה על בוריה וגם יודע לתקוף באגף, מגביה באופן מושלם ובדרך זו רשם בישולים נפלאים לאריין רובן ולרובין ואן פרסי במשחק מול ספרד. ומה שמעניין שבלינד יכול לשחק בעצם בכל תפקיד בחולייה האחורית. במונדיאל הוא שיחק כמגן שמאלי, קשר שמאלי ובלם. הוא טכני מאוד, חכם, מגוון מאוד במשחק שלו, וגילה גם בגרות מרשימה. קשה לראות אותו נשאר באיאקס עוד זמן רב אחרי התצוגה שלו במונדיאל. קינח את הטורניר הנהדר שלו עם שערו הראשון במדי הנבחרת, בניצחון על ברזיל במשחק על המקום השלישי.
קשר אחורי: חאבייר מסצ'ראנו (ארגנטינה)
"אל חפסיטו" הוא המנהיג האמיתי של נבחרת ארגנטינה, גם אם סרט הקפטן נמצא על זרועו של מסי. הרבה בזכותו ארגנטינה ספגה רק ארבעה שערים בכל הטורניר. מסצ'ראנו היה בעצם שני שחקנים בעת ובעונה אחת: גם קשר אחורי חזק, קשוח ובלתי מתפשר, וגם בלם כשצריך היה לסייע לגאראי ולדמיצ'ליס. כל מי שראה את "מאסצ'ה" בשנים האחרונות יודע שיש לו יכולות לא אנושיות לגלוש לכדורים שנראים אבודים ולחץ אותם בצורה נקייה. במונדיאל בברזיל הוא עשה זאת כמה וכמה פעמים, אבל השיא היה כמובן בחצי הגמר מול הולנד. את הגלישה המושלמת מול אריין רובן ייזכרו עוד שנים רבות.
קשר 50-50: טוני קרוס (גרמניה)
קרוס, סמי חדירה ובסטיאן שוויינשטייגר יצרו שלישיית קישור מדהימה. שלושתם היו נפלאים אבל מעל כולם בלט דווקא הצעיר שבחבורה, במונדיאל הראשון שלו. טוני קרוס הגיע לשיאו בניצחון 1:7 על ברזיל בחצי הגמר כשהבקיע צמד ובישל עוד שניים. הוא סיים את המונדיאל עם ארבעה בישולים. קרוס יודע תמיד לתפוס את המקום הנכון, יודע תמיד לסגור היכן שצריך, מבצע את הלחץ הקדמי באופן מושלם, מתזמן באופן נפלא את הגיחות שלו קדימה, והכי חשוב: הוא תמיד מתואם עם השחקנים שבקרבתו.
קשר התקפי: חאמס רודריגס (קולומביה)
אלו לא רק ששת השערים שכבש – כולל שער הטורניר, במשחק נגד אורוגוואי - והבישולים שהוסיף לעצמו, אלא היכולת המדהימה שהפגין הקשר הקולומביאני בן ה-23. הכשרון הטבעי, בתוספת לראיית המשחק, האינסטינקטים החדים ויכולת ההבקעה, הפכו אותו בעיני לשחקן המצטיין במונדיאל.
אם לא ה"טיפול" האלים והציני שקיבל מנבחרת ברזיל ברבע הגמר, מבלי שהשופט עשה דבר כדי להגן עליו, אין לי ספק שרודריגס היה מוליך את קולומביה לניצחון על המארחת. מה שמעט פגע בו היה חוסר הניסיון שלו, העובדה שזה היה הטורניר הגדול הראשון שלו. אבל תוך שנתיים-שלוש, אם לא יהיו תקלות, חאמס רודריגס יהיה אחד משלושת השחקנים הטובים בעולם. מבחינת היכולת הוא כבר שם, עכשיו הוא רק צריך לעבור לקבוצה גדולה כדי לקבל את הבמה הראויה.
חלוץ: לאו מסי (ארגנטינה)
נכון, לאו מסי לא נראה טוב שני המשחקים האחרונים של ארגנטינה - בחצי הגמר מול הולנד ובגמר נגד גרמניה. כי ביכולת טובה שלו (טובה, לא מדהימה), אין לי ספק שארגנטינה הייתה זוכה במונדיאל. יחד עם זאת אסור לשכוח את מה
שמסי עשה בסיבוב הראשון (4 שערים ב-3 משחקים), בשמינית הגמר וברבע הגמר. בלעדיו ארגנטינה לא הייתה מגיעה להיכן שהגיעה – המונדיאל הטוב ביותר שלה מזה 24 שנים.
בסיבוב המוקדם מסי הזכיר את הימים הגדולים שלו בברצלונה, כשאי אפשר היה למנוע ממנו להבקיע. אבל אז העייפות התחילה להשפיע. מסי ניסה לשמור על האנרגיות שלו לפעולות התקפיות, בכך שמיעט לרוץ באופן יחסי (ולכן הביקורת על כך ש"לא התאמץ" הן לא רציניות), אבל עדיין הייתה חסרה לו החדות, שכל כך מאפיינת אותו כשהוא בכשירות מלאה. המונדיאל לא הסתיים עבור מסי כפי שהוא חלם ופינטז, ובכל זאת, למרות שאנחנו נוטים לזכור בעיקר את המשחק האחרון, זה לא יהיה הוגן לשכוח ולהשכיח את הדרך הנהדרת בה החל את המונדיאל הזה.
חלוץ: תומאס מולר (גרמניה)
לא מספר 9 טיפוסי, ובכלל קשה לקטלג אותו תחת תפקיד ספציפי. ועדיין מולר הוא החלוץ המסוכן ביותר של נבחרת גרמניה – הרבה בזכות החמקמקות שלו והיכולת שלו להופיע משום מקום ולהבקיע. חמישה שערים כבש מולר במונדיאל, יותר מכל שחקן אחר של אלופת העולם החדשה, כשהשיא היה כמובן השלושער מול פורטוגל במשחק הראשון של הנבחרת בברזיל.
לא בכל המשחקים מולר היה המצטיין. היו לו עליות וירידות, כמו לכל הנבחרת שלו. אבל הסך הכל שלו הוא מצויין. חייבים לומר שגם במשחקים פחות טובים שלו, מולר לא מפסיק לעבוד, ללחוץ, לסייע במשימות הטקטיות וההגנתיות. ואת זה לא כל שחקן גדול אוהב ויודע לעשות.
חלוץ: אריין רובן (הולנד)
הדריבליסט מספר אחת בעולם, זה בטוח. כשהכדור אצלו ברגל כמעט תמיד זה יסתיים עם משהו: שער, פנדל (הוא סחט שניים, נגד מקסיקו ונגד ברזיל במשחק על המקום השלישי), בעיטה חופשית, כרטיס צהוב לשחקן היריבה המתוסכל. הוא עדיין שחקן אנוכי, אבל לעומת העבר, הוא היום הרבה יותר קבוצתי. רובן התעלל בספרד במשחק הראשון והיה בלתי ניתן לעצירה. נגד ארגנטינה בחצי הגמר הוא כמעט ונעלם, ואולי זו הסיבה העיקרית שהולנד לא הגיעה לגמר.
עוד ב-ynet ספורט:
הסיכום המצחיק ביותר לגמר המונדיאל. צפו
שיר המונדיאל הכי פרובוקטיבי שיצא לברזיל 2014. צפו צפו באוהד ה''נכה'' שפרץ למגרש במונדיאל
לפנייה לכתב/ת 
