מחאת הבמאים הישראלים: להפסיק את האש

למרות האירועים הבטחוניים, בפסטיבל הסרטים בירושלים מנסים להמשיך בעניינים כמעט כרגיל. מי שמבקשים בכל זאת לעצור את שגרת האירועים התרבותיים ולהטיל זרקור על המצב הפוליטי הם שמונת הבמאים המשתתפים בתחרות הרשמית של הפסטיבל. אלו פרסמו היום (ב') איגרת פתוחה ובה הצהרה המביעה הזדהות עם הנפגעים משני הצדדים - הציבור בישראל ובעיקר הקורבנות החפים מפשע בצד הפלסטינית. אלו לדעתם אינם מקבלים מספיק תשומת לב.

"אנחנו כל במאי ובמאיות הקולנוע הישראלים שסרטיהם משתתפים בתחרות הישראלית בפסטיבל ירושלים מרגישים שאי אפשר בימים כאלה לדבר רק על סרטים, כאילו ההרג והזוועה שמסביב לא מתרחשים", כתבו במכתבם המשותף רונית ושלומי אלקבץ (סרטם "גט"), קרן ידעיה ("הרחק מהיעדרו"), נדב לפיד ("הגננת"), שירה גפן ("בורג"), בזי גטה ("עלים אדומים"), אפרת כורם ("בן זקן") וטלי שלום עזר ("פרינסס"). כל אלה מתמודדים ביניהם על פרס חג'ג' המכובד, אך מאוחדים בהצהרתם המשותפת.

לפיד, גפן, כורם, ידעיה, שלום עזר ושלומי אלקבץ בירושלים(צילום: ניר שאנני)

"גם אנו, חלקינו הורים לילדים ולתינוקות, מפחדים", הם כותבים באיגרת, "ילדינו מגיבים בחרדה גדולה לאזעקות, לקולות המלחמה הרועמים. איננו מחפשים נקמה ואיננו מאמינים בפתרון צבאי שכבר הוכח שאינו עובד. לילדי עזה אין כיפת ברזל, אין ממ"דים ואין אזעקות. הילדים שחיים בעזה היום הם הפרטנרים של מחר. ההרג והאימה שאנחנו מטילים רק מרחיקים אותנו מפתרון מדיני".

יש לציין כי אפרת כורם ובזי גטה הנם בוגרי מכללת ספיר בשדרות. בעוד שידעיה ושלומי אלקבץ נמנים על צוות המורים של המכללה. "המצלמות פה, בישראל, מצלמות ומספרות מדי יום את כאבם וסבלם הקשה של תושבי ישראל תחת הטילים. חשוב לנו לומר שכולנו כאן לבנו עם תושבי הדרום שמצאו את עצמם בחזית המערכה הזו. אזרחים וילדים חפים מפשע שעוברים כבר שנים סיוט לא אנושי. הם זכאים להגנה מלאה ושלמה אבל יש דרך אחרת. דרך של דיאלוג והכרה גם בסבל של האחר".  

"אנחנו רוצים להפנות היום את המצלמות גם אל התושבים העזתיים, נשים מבוגרים וילדים שנהרגו במהלך הימים האחרונים. אלה שמצלמים את כאבם של ישראלים בימים האלה צריכים להיות מספיק אמיצים וישרים כדי לצלם גם את ההרג וההרס הנורא בעזה, ולספר גם אותם.

הכאב של אלה ושל אלה, של ישראלים ושל פלסטינים כרוך זה בזה וקשור זה בזה והאחד לא יכול להיפסק כל עוד השני קיים. התפיסה לפיה לא ניתן למאורעות שמסביב להשבית את החגיגה, נמשיך לחיות למרות הכול ולעשות את שלנו, היא בלתי אפשרית מוסרית. בימים נוראיים אלו, אנחנו, כיוצרים, מצפים מעצמינו, מהנהלת הפסטיבל, מהקהל ומהתקשורת להפוך את המפגש בירושלים לקול צעקה. חד וברור.

אנו קוראים לממשלת ישראל להפסיק את האש, לא לשלוח את חיילינו להיהרג שוב במבצע צבאי אכזרי וחסר תוחלת ולדאוג לקיים שיח משמעותי עם העם הפלסטיני ומנהיגיו למען שלום האזרחים משני הצדדים".