מחקר: מוצרי חלב מעלים ב-66% סיכון לסרטן הכבד

ישנו קשר בין צריכת מוצרי חלב ובין סרטן הכבד: מחקר חדש שפורסם ב-International Journal of Cancer קובע שצריכה רבה של מוצרי חלב, ובמיוחד חלב ניגר וגבינה, מגדילים משמעותית את הסיכון לסרטן הכבד מהסוג השכיח ביותר, Hepatocellular Carcinoma.

סרטן הכבד הוא השישי בשכיחותו בעולם, אך מהווה את גורם התמותה השלישי בשל היותו סרטן אלים המאובחן לעתים קרובות רק בשלב מתקדם, כך שסיכויי ההחלמה ממנו נמוכים.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

מחלוקת מוצרי החלב:

• מיליארד סינים לא טועים: למה אסור לצרוך חלב?  
• על סידן וכולסטרול: לכולם טוב לאכול מוצרי חלב? 
• אחת ולתמיד: מוצרי חלב - טוב או רע לבריאות?  
  

חלב מעלה משמעותית הסיכון

מחקרים רבים בעבר כבר ביססו את הקשר בין צריכה של מוצרי חלב וסרטן הערמונית, אך הקשר לסרטן הכבד כמעט שלא נחקר. המחקר הנוכחי בוצע על ידי גופי מחקר הגדולים בעולם, בהם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן ובית הספר לבריאות של הרווארד.

זהו מחקר מקיף ביותר, אשר עקב אחר קרוב לחצי מליון גברים ונשים מעשר מדינות באירופה לאורך 11 שנים בממוצע. לכן, מסקנתו שצריכת מוצרי חלב מעלה משמעותית את הסיכון לסרטן הכבד מטרידה במיוחד.

החוקרים מצאו שצריכה של 45 גרם גבינה ביום או יותר מעלה את הסיכון לסרטן הכבד ב-56% בהשוואה לצריכה של פחות מ-21 גרם גבינה ליום. צריכה יומית של 237 גרם חלב או יותר מעלה את הסיכון לסרטן ב-51% בהשוואה לצריכה של פחות מ-54 גרם חלב ליום. צריכה של יוגורט, לעומת זאת, לא נמצאה קשורה באופן מובהק לסיכון ללקות בסרטן הכבד.

כאשר בדקו החוקרים את הצריכה היומית הכוללת של חלב ומוצריו, נמצא שצריכה יומית של 382 גרם או יותר מעלה את הסיכון לסרטן הכבד ב-66% לעומת צריכה של פחות מ-207 גרם ליום.

כדי לבודד את השפעת החלב, התוצאות נורמלו לפי פרמטרים רבים שיכולים להיות קשורים לתחלואה, כגון גיל, מין, רמת פעילות גופנית, מסת גוף (BMI), מקום מגורים, צריכת אלכוהול, עישון, צריכת קלוריות כוללת, סוכרת ועוד.

רק יוגורט לא נמצא קשור לסרטן הכבד(צילום: shutterstock )

מה הרכיב האשם?

האם האשם הוא בעודף ויטמין D, בסידן או בשומן החלב? כדי לענות על שאלה זו בדקו החוקרים את הקשר בין רכיבים שונים בחלב לבין סרטן הכבד.

אמנם נמצא כי סידן, ויטמין D, שומן וחלבון ממוצרי החלב קשורים בסיכון מוגבר לסרטן הכבד, אך כאשר רכיבים אלו הגיעו ממקור שאיננו חלב הם לא נמצאו קשורים לסיכון הגבוה - ואף היו קשורים לעתים בסיכון מופחת לסרטן הכבד. כלומר, נשלל שהאשם הוא ברכיבים אלו.

החוקרים משערים שהאשם הוא בהורמון הגדילה IGF-1, שצריכת חלב מעלה את ייצורו העצמי בגוף, או במזהמים סביבתיים שנמצאים בחלב.

מחקרים קודמים מצאו שצריכה של מוצרי חלב, וחלב ניגר בפרט, קשורים בעלייה ברמות הורמון הגדילה IGF-1 בגוף. גם במחקר הנוכחי מצאו החוקרים קשר חיובי בין רמות הורמון הגדילה בגוף ובין צריכת מוצרי חלב, והם אף מצאו שהקשר בין צריכת מוצרי חלב וסרטן הכבד חזק יותר בקרב אנשים בעלי רמות גבוהות יותר של ההורמון בדם.

בספרות המחקר נמצא שעלייה בהורמון IGF-1 קשורה גם לסוגי סרטן נוספים, מה שמחזק את החשד שהורמון זה קשור גם לסרטן הכבד.

הסבר אפשרי נוסף שמציינים החוקרים הוא כאמור הרעלן אפלטוקסין M1, מהמסרטנים החזקים ביותר הידועים לאדם ואשר נמצא גם בחלב. החוקרים טוענים שאמנם הרשות לבטיחות המזון האירופאית מצאה ריכוזים נמוכים מאוד של הרעלן בחלב באירופה, אך ההערכה היא כי הצטברות החשיפה לרעלן משמעותית בהתחשב בצריכה הרבה של חלב ומוצריו ברחבי אירופה.

אפלאטוקסין M1 נמצא גם בחלב הישראלי, ולעתים אף בריכוזים גבוהים העולים על התקן. בשנת 2011, למשל, נמצאו בקרוב ל-10% מדגימות החלב הישראלי רמות אפלאטוקסינים החורגות מהתקן. ממחקר שנערך על ידי מועצת החלב בשיתוף השירותים הווטרינריים עולה שהפרה הישראלית היא בעלת יכולת גבוהה בהפיכת הרעלן אפלאטוקסין B1, שמגיע ככל הנראה מתחמיצי המזון שניתנים לפרה, לרעלן המסוכן הרבה יותר - אפלאטוקסין M1.

הסיבות לכך, על פי המחקר, נעוצות "בבסיס הגנטי של הפרה הישראלית שלה יכולת מוגברת של ייצור חלב, הזנה כולית, וכן תדירות חליבה מוגברת (שלוש פעמים ביום)".